גניבת זכויות, גניבת עין ומה שביניהם – 60 שניות על שמירה על קניין רוחני

דיני הקניין הרוחני נועדו להגן על נכסים לא מוחשיים ● הם נוגעים לכל אחד מאיתנו שיוצר או אפילו משווק או מוכר, ואפילו קונה משהו

דיני הקניין הרגילים נועדו להגן על כספינו ורכושנו, אם זה ביתנו או מכוניתנו. דיני הקניין הרוחני נועדו להגן על נכסים לא מוחשיים, שהעיקריים בהם זכויות יוצרים, סימני מסחר, סודות מסחריים, ומדגמים.

דיני הקניין הרוחני נוגעים לכל מי מאתנו שיוצר, משווק או מוכר, ואפילו קונה משהו, שכן לא מדובר רק על דברים לא מוחשיים כמו תוכנה, רעיון או שיטה, אלא גם על עיצוב, צילום, תמונה, שיר, ציור, אתר אינטרנט, משחק וכדומה, ואפילו הטור הזה.

ההגנה של הקניין הרוחני מתמקדת באלמנטים היצירתיים שביצירות שלנו, גם אלה שיש להן אלמנטים מסחריים. היא חשובה במיוחד בעידן האינטרנטי, בו העתקת יצירות הפכה לקלה מאוד.

האלמנט הראשון בדיון על קניין רוחני הוא זכויות יוצרים – חשוב מאוד להבחין בין הרעיון לבין הביטוי של הרעיון. החוק אינו מגן על הרעיון עצמו, אלא על אופן הביטוי שלו. הכוונה היא שספר או סרט הוא ביטוי לרעיון מסוים ולכן הוא יקבל הגנה, אבל לסופר או לתסריטאי אין זכויות יוצרים על סיפור העלילה. ההבחנה נעשית על ידי בדיקה של מידת ההשקעה והייחודיות של היצירה – וכמובן שהקושי שעולה הוא עד כמה דמיון ליצירה אחרת יגרום להחלטה שמדובר בהעתקה שלה.

לכן חשוב לשים לב: אם יש לכם רעיון למוצר או לתוכנה, ואתם רוצים להציג אותו למשקיעים, לא בטוח ש"סתם" הסכם סודיות יגן עליכם, וכדאי לחשוב גם על אופן ההצגה בצורה כזו שאכן יהיה ביטוי מוגדר לרעיון, והסכם שימנע מהצד שמנגד להעתיקו (בשבוע שעבר הגיע אלי אדם שיש לו רעיון לתכנית טלוויזיה, ויש לו פגישה עם אחת מרשתות הטלוויזיה, וביקש לדעת כיצד יוכל למנוע העתקה של הרעיון על ידם – נתנו לו פתרון, ואתמול הוא אכן נפגש איתם (ולא, לא אספר לכם על מה מדובר…).

דמיון הוא גם הבסיס לדיון באלמנטים העיקריים האחרים בקניין רוחני – סימני מסחר, ומדגם – חוק עוולות מסחריות מגדיר "גניבת עין": "לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר".

בעוד שסימן מסחר הוא מטבע לשון מוכר, ואני מניח שכשאני מדבר על הלוגו של נייקי כולם יודעים במה מדובר, הרי שדווקא מדגם הוא החשוב יותר מבחינתנו – נניח שייצרנו תיק או מכנסיים בעיצוב ייחודי. כיצד נגן עליהם מפני העתקה? הרי לא מדובר כאן בפטנט?! זהו המדגם – המדגם היו רישום של אותו עיצוב, המאפשר לנו להגן על העיצוב מפני העתקה.

אקדים ואומר שניתן, אם כי קשה יותר להגן גם על מוצר או עיצוב שלא נרשם לו מדגם בארץ הרלוונטית. אבל אם יש לכם מוצר ייחודי – העצה הראשונה הינה לרשום לו מדגם. אם לא רשמתם מדגם, תצטרכו להוכיח בבית משפט מוניטין של המוצר שלכם, וכי המעתיק יצר "גניבת עין" – בפנייה לאותו שוק לקוחות, שמכיר את המוצר שלכם, ובאופן שיכול היה להטעות את הלקוח.

"העתיקו ממני. מה אני יכול לעשות?"
הצעד החוקי הראשון שניתן לנקוט נגד מפר הקניין הרוחני הוא משלוח מכתב, בו מורים לו לחדול מההפרה. ניתן לדרוש מהמפר פיצוי כספי על הפרת זכויות היוצרים, שכן הוא עושה רווח כספי על חשבונכם, ולאיים עליו בתביעה, במהלכה ניתן גם לבקש צו מניעה להפסקת הפעילות המפרה. אבל התהליך וההוכחה בבית משפט אינם פשוטים – על הפונה להוכיח שיש לו מוניטין, ושהמפר פוגע במוניטין הזה, ומטעה את הלקוחות.

באחרונה הגיע אלי מקרה של יבואן צעצועים, ש"גילה" שזמן קצר אחרי שהחל לשווק צעצועים של מותג מסוים בישראל, מישהו אחר החל להביא צעצועים סיניים שנראים זהים. ושאל כיצד יוכל לפתור את העניין.

פתרון קלאסי כנראה היה תוקע את העניין למספר שנים בבית המשפט, כשעל היבואן היה להוכיח מוניטין – דבר בעייתי כשלעצמו כשהיבואן רק בתחילת השיווק בישראל. הפתרון שאליו הגיע היבואן בשילוב מכתבים והידברות, היה שניתנה לאותו חקיין אלטרנטיבה לעבוד כמשווק של היבואן, ובבחינת הסיכונים והסיכויים שלו, החליט אותו מפר להפסיק את היבוא המועתק ולשווק את המוצר המקורי. שני הצדדים הרוויחו לדעתי ללא הליך משפטי.

בשורה תחתונה, החוק בישראל נותן הגנות להפרת זכויות קניין רוחני. התחום נחשב בצדק תחום מהמורכבים בתחומי המשפט, ואולי גם מהתחומים שעורכי דין מתמחים בהם פחות, בדרך כלל, ועל כן חשוב לקבל יעוץ נכון, גם אם מדובר ברעיון ל"סטארט-אפ" או במוצר או אפילו במקרה של העתקת משהו שכתבתם, כדי לוודא שזכויותיכם עכשיו ובעתיד יובטחו ויישמרו.

קוראים שיש נושאים שמעניינים אותם, ושמעוניינים שאכתוב טור עליהם מוזמנים להציע את הצעותיהם למייל שלי, [email protected] ואשמח להתייחס.

פורום "קוראים שואלים"
פורום "קוראים שואלים" נועד לתת מענה ראשוני לשאלות שעולות מכם, הקוראים. המענה לא יוכל לתת תשובות מלאות, אלא בדרך כלל יבהיר הבהרת ראשונות ויתווה את השאלות הבאות והברורים הנוספים שיש לעשות. נשתדל שהפורום גם רעיונות לפתרונות שלא עולים בדרך כלל, אך גם אותם יש לבדוק באופן ספציפי למקרה.

ב. מרמת גן שואלת:
"פוטרתי מעבודתי אחרי חמישה חודשים, כשאני בהריון. הבנתי שאני בבעיה כי האיסור לפטר אישה בהריון הוא רק אחרי שהיא עובדת ששה חודשים במקום העבודה. אני מיואשת כי אין סיכוי שאמצא עבודה עכשיו. מה אפשר לעשות?"

את צודקת בכך ש"חוק עבודת נשים", סעיף 9, בו ההגנה על פיטורין בהריון לא יכול להגן עליך במקרה הזה. אבל יתכן שיש לך פתרון דרך "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה" – בספטמבר האחרון ניתן פסק דין תקדימי בבית הדין הארצי לעבודה בו נקבעו 91 אלף שקלים  פיצוי לעובדת שפוטרה לאחר תקופה של פחות מחצי שנה עבודה, מאחר והייתה בהיריון. בפסק הדין התקדימי
נקבעו כמה קביעות חשובות:
•    אפליה מחמת הורות, האסורה בחוק, כוללת גם את תקופת ההיריון. כלומר, ההורות מתחילה עם כניסת האישה להריון.
•    על אף ש"חוק שוויון הזדמנויות" לא חל במקום שבו עובדים פחות משישה עובדים, אסור להפלות אישה בגלל מינה או הורותה.
•    גובה הפיצוי שעל המעבידה לשלם לעובדת בגין הפרת חוזה העבודה הינו השכר שהייתה העובדת אמורה לקבל מיום הפיטורים ועד ליום הלידה בתוספת דמי הלידה שלא שולמו בשל הפיטורים.

יש לכם נושא שמציק לכם? שאתם לא בטוחים בו? יעוץ ראשוני דחוף שלא ברור לכם את מי לשאול? שלחו שאלה ל[email protected], ואני מבטיח תשובה, ולו ראשונית, אם דרך המדור או באופן אישי.

הכתוב במדור זה לא נועד בשום מקרה ומצב להחליף ייעוץ משפטי מסודר. אין להשליך בשום מקרה מהכלל למקרה פרטי, ובכל מקרה פרטי בו מדובר יש לבדוק את הנתונים הספציפיים ולקבל החלטות בהתאם.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים