"קיצוץ ב-IT ללא אבחנה בתקופה של משבר הוא מסוכן – הפתרון הוא תיעדוף נכון של ההשקעות"

"משאב המידע הוא אחד המשאבים הקריטיים ביותר בשמירה על הנכס המרכזי – שיפור השירות, שמירה על לקוחות, שיפור איכות השירות וכדומה. במצבים כאלה, ניהול נכון של  ה-IT הופך לקריטי", אמר רז הייפרמן, מנמ"ר ביטוח ישיר, בפתיחת הכנס השנתי SME לעסקים קטנים ובינוניים של אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד') במרכז הכנסים אווניו, בקריית שדה התעופה.

בהרצאתו אמר הייפרמן, כי מאחר וה-IT אינו עומד בפני עצמו בשום מצב, גם בתקופת רגיעה, ההחלטה לגבי השקעות במערכות מידע אינה של המנמ"ר, אלא של הארגון כולו. "ההתייחסות ל-IT בעידן של אי ודאות צריכה להיגזר מהאסטרטגיה והטקטיקה של הארגון", אמר רז, והוסיף כי "חברה שעלולה לקצץ או לצמצם במקומות הלא נכונים, ולא לנצל את פלטפורמת ה-IT בצורה נכונה – עלולה לפגוע ביכולות שלה לטווח ארוך".

בהמשך דבריו התמקד הייפרמן בשיטת התיעדוף, שהיא, לדעתו, השיטה הנכונה שכל ארגון צריך לנהוג בה בבואו לקבל החלטה גורלית על השילוב בין צרכיו העסקיים ומטרותיו לבין ה-IT. "הצרכים הללו, מול היכולות של ה-IT, המגלמים את כוח האדם הנדרש לביצוע המשימות – עומדים מול התקציב שעומד לרשות הארגון, ואז מתחיל תהליך התיעדוף. אחריות ההנהלה היא ליצור בהירות באשר ליוזמות ולפרויקטים בתחום ה-IT שיקבלו מימון או לא, ולוודא שמשאבי ה-IT מנוצלים כהלכה".

שיטתו, "יחידת IT שמבצעת מספר רב של פרויקטים, לא תמיד מודעת לערך העסקי שלה, ועלולה להגדיר סדרי עדיפויות לא נכון". תהליכים אלו, הסביר הייפרמן, נעשים במסגרת התיעדוף האסטרטגי שנעשה אחת לשנה בצורה מסודרת לכל רוחב הארגון. אולם הוא ממליץ למנמ"רים לערוך תהליך של תיעדוף טקטי, אחת לרבעון, שבו בודקים את המשימות השוטפות מול הדרישות, ביצוע פרויקטים מול דרישות בלתי צפויות ושיפור תשתיות מול תחזוקה שוטפת.

הייפרמן התייחס לתופעה המוכרת היטב בארגונים, בהם מחלקות מסוימות דורשות עצמאות תפעולית בכל מה שקשור למיחשוב, כי יש להם גמישות ותקציבים. לדבריו, "יש לזה יתרונות מוכרים שכולנו מכירים, אבל בתקופת מיתון, הביזור של המשאבים עלול להיות יקר מדי ולא כדאי לארגון".

"בתקופת מיתון", סיכם הייפרמן, "חייבים לעשות תיעדוף גם באיכות השירותים שיחידות IT נותנות. לא פעם באים אלינו בטענות על איכות השירות וזמן תגובה שאנו נותנים למחלקות, אבל בתקופת מיתון, חשוב לעשות תיעדוף של איכות השירותים, מה דחוף ומה לא, וברור שיש לתת עדיפות למשאבים שתומכים במוקד שירות לקוחות ולא למחשב של סמנכ"ל בכיר".

את הכנס הנחתה שרון ישראל, מנכ"ל משותף באקסטרה מייל, שאמרה כי "דווקא בתקופת משבר, יש חשיבות לזהות הזדמנויות ולדעת איך לשרוד, והכנס הזה נועד לתת למשתתפיו רעיונות לפתרונות חכמים בתקופה זו".

אייל מילר, ראש תחום טכנולוגיה בגוגל ישראל, סקר בפני המשתתפים את הכלים שמעמידה גוגל לרשות הגולשים, שנועדו לאפשר להם להשקיע בפרסום ממוקד בתקופת מיתון, כדי שיביא להם את התוצאות הטובות ביותר. מילר ציין את גוגל אדוארדס, כלי הקישורים הממומנים, וכיצד גוגל מאפשרת לעסקים לקבל ROI על השקעות בפרסום, כמו גם מהו תהליך החישוב של התעריפים למעוניינים לפרסם ליד מילות מפתח.

מילר אמר, כי בישראל 73% מהאוכלוסייה מחוברת לרשת, 35% בוחרים באינטרנט כמדיה העיקרית שלהם, 91% מהגולשים עושים מחקר באמצעות גוגל ומנועי חיפוש אחרים לפני שהם מגיעים לנקודת המכירה. לטענת מילר, 86% מהגולשים מעדיפים את גוגל כמנוע החיפוש העיקרי שלהם.

בנוסף, מילר העריך, כי המיתון יגביר את הצורך של ארגונים להתמקד בפרסום שמביא להם את התועלת המיידית. הוא ציין, כי מזה כמה שנים יש נטייה ברורה להשקיע הרבה יותר משאבים בשיווק ממוקד, על חשבון הפרסום הקונבנציונלי במדיות הרגילות.

בתשובה לשאלה כיצד ניתן ללמוד לשפר את מיקומו של הארגון בגוגל שלא דרך קישור ממומן, אמר מילר: "גוגל לא מאפשרת לקנות את מקומך בכסף. יש אפשרות להשפיע על המיקום מצד אנשים שיודעים לעשות זאת ומכירים את האתר. הם לומדים וקוראים את המידע באתר עצמו ובפורומים נלווים, שם כותבים אנשים שלנו. הכל גלוי ושקוף".

אלי בן משה, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבי-גייט, הציג פתרון ERP ייחודי לעסקים קטנים ובינוניים, הכולל מודול חזק ורחב מאוד של ניהול מלאי, ניהול מחסן תוך קשר ישיר למכירות ולשיווק.

ניר בן לביא, מרצה בכיר במכון הישראלי לניהול (המי"ל), דיבר על הדילמות שבין השיווק למכירות בתקופת מיתון. לדבריו, "אחת הטענות כלפי השיווק היא, כי הוא אינו מדיד. כיום יש שיטות בדוקות כיצד למדוד אפקטיביות של פעולות שיווק, וכל ארגון חייב ליישם ולמדוד אותן".

עו"ד  אוריאל לין, נשיא לשכות המסחר, שב ותקף את הממשלה על שאינה מיישמת את התיקון לחוק המכרזים, ומפלה את העסקים הקטנים. כמו כן, קרא לייעול וצמצום השכר המנופח של מנהלי החברות הציבוריות והממשלתיות, אולם אמר כי, לצערו, אינו רואה כיום שום פוליטיקאי שיכול "להרים את זה". בהתייחסו לתוכנית הכלכלית של בנימין נתניהו אמר לין, כי היא שוב מבטאת תוכנית לטפל בצורה שטחית בבעיות האמיתיות, ולמרות שהוא תומך בהורדת מיסים – לא זו הדרך לטפל בכלכלת המדינה, שהמגזר העסקי הוא חלק ממנה, אבל במשך שנים הממשלה מתעלמת ממנו.

רויטל ויצמן, מנהלת אגף בכירה למערכות מידע, נציבות שירות המדינה, אמרה כי הטענה שהממשלה מפלה לרעה את העסקים הקטנים אינה נכונה. היא פירטה אחד לאחד את תהליך המכרזים, מתי מחליטים לעשות מכרז, ומתי לא, מהו מכרז סגור, מהי רשימת ספקים ומהם הנהלים. לדבריה, ממשלה עובדת לפי תקציב סגור ומוגדר מראש, ועל פי תקנות ונהלים. במכרזי מיחשוב שותפים לתהליך המנמ"ר, החשב הכללי והיועץ המשפטי.

ויצמן הסבירה, כי לחשב וליועץ המשפטי יש זכות וטו לעיתים על דברים שונים, שלכאורה מעכבים תהליכים – אבל חייבים להישמע להוראות שלהם. היא ציינה, כי היא מדברת על סמך ניסיונה שלה, ולא בשם כל המנמ"רים בממשלה. ויצמן הוסיפה, כי הממשלה משוועת לפתרונות נישה של חברות קטנות, ולא פעם זוכות במכרזים חברות צעירות שיש להן מה להציע. היא קראה לנציגי המגזר העסקי לא להירתע, לגשת למכרזי ממשלה ולהציע הצעות.