השבוע שהיה

נשף המסכות של הסייבר

מאז שפרץ לעולמנו, הסייבר לבש ופשט צורות במהירות רבה, עד שקשה כבר לזכור איך זה התחיל. השבוע הזהירה אותנו ענקית האבטחה הרוסית קספרסקי (Kaspersky) שזן חדש של מערך כלים זדוני במיוחד מסוגל לתקוף (אם לא תקף) מערכות הפעלה ומערכות רגישות. היעדים הם ממשלות וגופי תשתיות והמטרה היא לאסוף מידע רגיש שלא מוגן כהלכה. את מי המידע ישרת? כמובן, את אותם ארגונים עוינים הפועלים בשליחותם של גורמים פוליטיים, מדיניים וצבאיים.

אפשר לומר שהמסכה היא שם קוד שמתאים כמעט לכל פעולת סייבר שהייתה או שתהיה בעתיד. הסיבה לכך היא שאחד המאפיינים הבולטים של תקיפת סייבר היא האנונימיות שלה. אף מדינה מוכרת בעולם עדיין לא הודתה שהיא מבצעת פעולות סייבר נגד מדינה אחרת. מדברים על ריגול, האזנות, האקרים שפועלים בשם ממשלות ועל דרכים שונות לגילוי מידע. אולם, בקודי ההתנהגות של מדינות במערב ובמזרח, קבלת אחריות לפעילות סייבר מצד מדינה ריבונית היא עילה למלחמה פיזית בין מדינות.

מכאן אפשר להסיק כי מלחמות הסייבר, שכבר אינן בין מחשבים בלבד, הן נשף מסכות אחד גדול שבו כל גורם משחק תפקיד אחר בכמה מערכות וכל מה שנותר לראות הוא מתי תהיה המערכת האחרונה. או אז תוסר המסכה הראשונה וייחשפו הזהויות האמיתיות של אלה שמאיימים על שלמות העולם – בדרכים דיגיטליות "נקיות" לכאורה, אבל מסוכנות לא פחות מכל כלי נשק קונבנציונלי שאנחנו מכירים.

על פוליטיקה, אינטרנט וחופש המידע

כל ילד יודע שרשת האינטרנט, שמסמלת לכאורה את החופש, את הכפר הגלובלי, אינה מתנהלת מעצמה. מדינות ריבוניות משקיעות משאבים בשרתי השורש של הרשת, בתחזוקה של יתר המחשבים המחברים בין אזרחי העולם. משאבים פירושם כסף וכאשר אתה משלם כסף, אתה רוצה לקיים את האמרה ש-"בעל המאה הוא בעל הדעה". גם כשמדובר ברשת האינטרנט, האמריקנים הם בעלי המאה ומן הסתם, גם בעלי הדעה. ההשפעה שלהם על הפעילות ברשת הייתה מאז ומתמיד גדולה, ומעולם לא מצאה חן בעיני אירופה, מדינות ערב, מדינות דרום אמריקה ושאר גורמים. בדרך כלל זה נגמר לאחר שהאמריקנים מגלים "נדיבות" ורומזים שהפסקת ההשפעה שלהם תהיה קשורה גם בצמצום המימון שלהם לתחזוקת הרשת. אף נציג מדינה בעל שכל מינימלי בראשו לא ייתן את ידו למציאות כזו, שכן לאירופים אין את המשאבים הנדרשים כדי לתחזק לבד את הרשת.

עכשיו יש למדינות שלא אוהבות את הדוד סם סיבה טובה נוספת לדרוש הפחתת המעורבות של האמריקנים: פרשת סנואודן, החשיפה של מידע, הריגול והאזנות סתר, בקיצור – כל הדברים "הלא יפים" שהנשיא האמריקני, ברק אובמה, נאלץ להודות בהם בשנה האחרונה. הפעם המאבק יהיה קצת יותר קשה והוא מובל על ידי האיחוד האירופי, ולא רק על ידי גופים לא ממלכתיים במדינות שונות דוגמת איגוד האינטרנט. אנשי האיחוד מאיימים לייצר סיומות חדשות לכתובות ברשת, על מנת לאפשר לזהות טוב יותר אנשים שעומדים מאחורי כתובות אלמוניות, לתת סיומות של בירות אירופיות ועוד כל מיני פטנטים שיגרמו לאנשים לחשוב שאירופה שולטת ברשת לא פחות מארצות הברית.

האמריקנים, כהרגלם, לא נסחפים מהר מדי למאבק. נציגי הממשל כבר הודיעו שהם מוכנים לשמוע את ההצעות ולעבוד יחד עם המדינות האחרות לשמירה טובה יותר של הרשת מפני זדוניות ופגיעה בפרטיות. אבל מי שמאמין שהתוצאה של זה תהיה הרפיית העוצמה שבה מחזיקים האמריקנים על דוושות הגז והמעצורים של הרשת הוא במקרה הטוב תמים, או במקרה הגרוע טיפש.