פרשת גניבת מרשם האוכלוסין: בית המשפט הרשיע נאשם נוסף

שופט בית משפט השלום בתל אביב בני שגיא הרשיע היום (ה') את מאיר ליוור, תושב ירושלים בן 30, בגין חלקו בפרשת אגרון – גניבת והפצת מאגר מרשם האוכלוסין. ליוור הורשע במסגרת הסדר טיעון שנחתם בינו לבין הפרקליטות בעבירות של פגיעה בפרטיות ושיבוש מהלכי משפט. עם זאת, אין בהסדר הסכמה לעניין העונש, וזה ייגזר על ידי בית המשפט בספטמבר.

הפרשה הובילה להגשת כתבי אישום נגד שישה נאשמים, כל אחד לפי חלקו, בעבירות של פגיעה בפרטיות בגין גניבת והפצת מאגר מרשם האוכלוסין. ארבעה מהם כבר הודו במסגרת הסדרי טיעון ונדונו לתקופות שונות של מאסר בפועל או עבודות שירות, וכן לקנסות בסך עשרות אלפי שקלים.

הפרקליטות ייחסה ל-ליוור חלק מרכזי בפרשה, שכן הוא היה האדם שפרסם את תוכנת האגרון לציבור הרחב באינטרנט.

התיק – חשיפה של רמו"ט
תיק מרשם האוכלוסין נחשף על ידי רמו"ט (ר"ת הרשות למידע ולטכנולוגיה שבמשרד המשפטים), שגם חקרה אותה. היה זה תיק החקירה הפלילי הראשון של הרשות והתיק הראשון שבו נחקרות עבירות פליליות ביחס למאגרי מידע בסדר גודל כזה.

על פי הפרקליטות, שלום ביליק, איש מחשבים שעבד במשרד הרווחה במיקור-חוץ בתפעול מאגר מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, העתיק אותו. לאחר שהופסקה העסקתו הוא סיפק עבודות פרטיות בתחום המיחשוב, בין היתר לעמותה חרדית בירושלים, במחשביה התקין את מאגר מרשם האוכלוסין. ביליק הציג את המאגר לאיש העמותה אברהם אדם, וזה השתמש בו.

אדם העביר העתק של המאגר ליוסף ויטמן, מתנדב בעמותה, שמכר אותו לחיים אהרון, איש מחשבים עצמאי. אהרון, שקיבל לידיו ממקורות שונים מאגרי מידע רבים נוספים, מיזג לתוך העתק מרשם האוכלוסין גם את העתק פנקס הבוחרים לכנסת ה-17, מפברואר 2006, ונתונים מעוד 11 מאגרי מידע נוספים שהחזיק ברשותו. בכך העשיר את מאגר מרשם האוכלוסין בנתונים.

אהרון מכר את המאגר המשופר למספר אנשים ומסר אותו למכר שלו, משה מושקוביץ, תוכניתן מחשבים. מושקוביץ שדרג את המאגר שקיבל מאהרון בכך שהרכיב עליו תוכנת חיפוש משוכללת וקרא למוצר שערך "אגרון". הוא מכר את אותו "אגרון" למכרים שונים שלו. בשלב מסוים הגיעה התוכנה ל-ליוור, צעיר בעל ידע בתחום המחשבים, שהעלה אותה למספר אתרים בחו"ל, תחת השם ארי (aRi).

בין תפקידיו במשרד הרווחה עסק ביליק בתחזוק מערכות ה-IT של המשרד שקשורות לאימוץ. אלה הוחזקו, בשל רגישותן הטבעית, בהפרדה בין המחוזות השונים של המשרד ובסיסי הנתונים לא היו מחוברים זה לזה. עם זאת, ביליק, מתוקף עבודתו, נחשף לכל בסיסי הנתונים. במהלך עבודתו על מאגרים אלה הוא נהג להעתיק לרשותו ולקחת לביתו את המידע אליו נחשף. בין קבצי האימוץ שגנב ביליק: כלל הפרטים האישיים של ילדים ובגירים המועמדים לאימוץ; פרטים אישיים על אימהות המעוניינות למסור את ילדיהן לאימוץ, כולל פרטי הילד המועמד לאימוץ; כלל הפרטים האישיים על הורים מבקשי אימוץ ועוד.

בין גזרי הדין בפרשה, הוטלו על אהרון 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 36 אלף שקלים וחילוט כל המחשבים והמידע שנתפסו מרשותו. משפטו של ביליק טרם הסתיים.