החיפוש שמביא כסף

אילו מישהו היה מעיר אתכם באמצע הלילה ושואל אתכם מהי תוכנת הדואר האלקטרוני הפופולארית ביותר בעולם, סביר להניח שהייתם עונים מיד, "אאוטלוק של מיקרוסופט (Microsoft)". אבל אם תצליחו להגיע לאחד או יותר מ-11 מיליון המשתמשים של תוכנת הדואר האלקטרוני אינקרדימייל, שפזורים בלא פחות מ-100 מדינות סביב הגלובוס, תקבלו תשובה קצת אחרת.  הם יספרו לך שחייהם השתנו מאז שהצליחו להוריד את אינקרדימייל.

חייהם של עופר וירון אדלר, שני צעירים תל אביביים חסרי מנוח שעומדים מאחורי אינקרדימייל, השתנו לחלוטין מאז שהצליחו לסיים את אב הטיפוס של הרעיון שקדח במוחם: לספק למשתמשי הדואר האלקטרוני הביתיים חוויה ויזואלית מרגשת ומהנה – כזו שתגרה אותם להשתמש בתוכנה עוד ועוד.

אם זה כל כך טוב, אז איך זה שלא כולם שמעו עליהם עד כה? התשובה היא שעם כל הכבוד לשוק הישראלי, שיש לו תכונות עדר, הכסף הגדול כנראה נמצא מעבר לים. "הרעיון לפיתוח תוכנת הדואר האלקטרוני שלנו נבע מהניסיון האישי שלי, כאשר עבדתי בשוק ההון", אומר עופר אדלר, מנכ"ל החברה. "הייתי משתמש כבד של אאוטלוק אקספרס, וראיתי מה חסר בה. החלטתי שגם למשתמשים ביתיים מגיעה חוויית משתמש איכותית יותר, ולא ראיתי שמיקרוסופט הולכת להשקיע בזה בעתיד הנראה לעין, כי זה שוק שלא כל כך מעניין אותם. החלטתי להתערב".

לדבריו, "התחלנו עם אב טיפוס. אפיינו מוצר, גייסנו 270 אלף דולרים, בנינו עוד אב טיפוס ועשינו בחינת היתכנות לשליחת אימייל גרפי, וקבלת התראה גרפית על מייל שמגיע. זה סייע לנו בגיוס שלושה מיליון דולרים בשנת 2000, לפני התפוצצות הבועה. אז ירון ואני הבנו שהגיע הזמן לעשות מהפכה בתחום הממשק הגרפי של הדואר האלקטרוני".

למי שעדיין מטיל ספק וטרם "שיחק" עם התוכנה, מבהיר אדלר, כי מדובר בתוכנת דואר אלקטרוני לכל דבר, שמאפשרת לשלוח ולקבל מיילים, אולם היא הופכת את המשלוח והקבלה לחלק הקטן בסיפור. התוכנה עשירה באלמנטים גרפיים, תמונות, אפקטים קוליים ו-ויזואליים – כאלו שעושים חשק לחפש בכוח עם מי לתקשר, רק כדי ליהנות מחוויית המשתמש.

למרות כל התיאורים האלו, אל תטעו: 70% מהגולשים שמשתמשים בתוכנה הזו הם בני 30 פלוס, כלומר לא מדובר בצעצוע לילדים. קצב הגידול שלה מפליא אפילו את היזמים. 1.7 מיליון התקנות חדשות בכל חודש, והכל בתקציב פרסום ששואף לאפס – הוכחה נוספת ליכולות השיווק הוויראליות של הרשת.

אבל בכך לא מסתיים סיפור הסינדרלה של האחים אדלר. היה ברור להם ש מ-11 מיליון משתמשים ב-100 מדינות עדיין לא מייצרים הכנסות, למרות שיש לתוכנה גם גרסאות בתשלום. כך, הגיע הרעיון למודל עסקי מנצח, שהפך את החברה לרווחית: מקור ההכנסה יהיה אפשרות לבצע שאילתות חיפוש ולהקליק על באנרים של פרסום ומידע לכל מי שנכנס לתוכנה. עופר וירון הבינו מהר מאוד את מה שגוגל (Google) הבינה קצת לפניהם – שהכסף הגדול נמצא בידיהם של הגולשים המקליקים על שאילתות ובאנרים. תוך זמן קצר התקשרה אינקרדימייל עם גוגל ומנועי חיפוש אחרים, ומודל ההכנסות העיקרי שלה כיום הוא מאותן הקשות על מודעות פרסום. כך, היא נחשבת ל-"סוכנת פרסום" כבדה מאוד של גוגל.

ב-2006 הונפקה אינקרדימייל בבורסה בניו-יורק, גייסה שמונה מיליון דולרים, ורושמת כיום 100 מיליון שאילתות חיפוש בחודש. לא מכבר פרסמה החברה תחזיות לפיהן היא צופה לסיים את 2009 עם 26 מיליון דולרים בהכנסות ותשעה מיליון דולרים ברווח תפעולי. "ההצלחה הגיעה ברגע שעברנו מחברה שמוכרת מוצר, לחברה שחיה מהכנסות ממנועי חיפוש", אומר אדלר. לדבריו, כיום 70% מההכנסות של אינקרדימייל מקורן בחיפוש. אך האם השותפות עם גוגל אינה יוצרת סיכון רב מדי לחברה, בהתחשב שמדובר בגורם חיצוני שעשוי לשנות בכל עת את המודל העסקי שלו? עופר אדלר אינו נשמע מוטרד: "ראשית, אנו לא עובדים רק עם גוגל – יש עוד מנועי חיפוש. אנשים אולי לא מודעים לזה, אך בכל רגע נתון, ניתן להעביר את כל מה שיש לנו היום עם גוגל לכל מנוע חיפוש אחר".