השבוע שהיה

אם ההיי-טק הוא הקטר שיוביל את המשק, אז כנראה שהסייבר יהיה הדלק שלו ● שר המודיעין יובל שטייניץ מדבר בכנס ה"סייבר סקיוריטי" על היערכות הממשלה לאיום ● וכמה מילים על אריק שרון שנפטר השבוע, שבתפקידו כשר התעשייה והמסחר הניח את יסודות איתנים לתעשיית ההיי-טק

הקטר שיוביל את הסייבר

השבוע הזה הסתיים בכנס CyberSecurity 2014 המרכזי ורב המשתתפים שנערך היום (ה') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. הדובר המרכזי בכנס היה ד"ר יובל שטייניץ, שר המודיעין, שדיבר על הסוגיות הבוערות שעומדות על סדר היום המדיני-ביטחוני. הוא הסביר איך העניינים הביטחוניים הפיזיים מתקשרים באופן ישיר למאבק בסייבר.

הסייבר הוא חלק בלתי נפרד מהאיומים שמדינת ישראל מתמודדת איתם, ועל פי השר, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והוא, יחד עם צוותים מקצועיים, דנים ועוסקים בסוגיית הסייבר כל הזמן. הסייבר הוא הרבה יותר מאיום אסטרטגי: ככל שאלו שרוצים לפגוע במדינת ישראל משתכללים, יכולתם לפגוע פיזית בישראל הולכת וגדלה. כפי שכבר פורסם בעבר, התקפת סייבר יכולה לשבש תחנות כוח, משאבות מים וכל תשתית לאומית של מדינת ישראל. זאת לצד השבתת תשתיות ומערכות מידע של חברות וארגונים במגזר העסקי שהשירותים שלהם נחשבים לחיוניים.

החידוש בדברי השר הוא ההצהרה כי הממשלה הגיעה למסקנה כי היא אינה יכולה לנהל את המאבק בסייבר לבדה. לממשלה אמנם יש תשתית ביטחונית צבאית שמפקחת על המערכות הלאומיות ביטחוניות, אבל את הפתרונות ופרישת ההגנה על מטרות הסייבר הממשלה תעשה עם התעשייה האזרחית. ישראל כידוע נחשבת למעצמת היי-טק יחסית לגודלה, ומכל העולם באים אלינו כדי ללמוד ולשמוע כיצד נאבקים בסייבר.

הממשלה מבקשת להיעזר בידע הזה, ולשלב כוחות עם מגזר ההיי-טק הישראלי. מדובר במשימה לא פשוטה בכלל. קודם כל מההיבט הפיזי: מפגש בין מגזר עסקי לממשלה אף פעם לא קל ולא תמיד מצליח. הסיבה השנייה היא עניינית: בראייה לאומית רחבה יש לממשלה מטרות ואסטרטגיה, שחלקה מתוכננת בחדרי חדרים. שיתוף פעולה עם חברות אזרחיות שחלקן בינלאומיות, הוא אתגר מעניין ומורכב שצריך לתת עליו את הדעת.

בתום הרצאתו סייר השר בתערוכה הגדולה שליוותה את הכנס. למרות זמנו המוגבל התעכב במספר ביתנים, בין היתר אצל חברת ווטרפול, וביקש הסברים מדויקים מה היא עושה. השר הוכיח לפחות באותו הרגע כי הכוונה להיעזר בתעשייה האזרחית היא רצינית והוא מאוד התרשם גם משיחות עם נציגי החברות האחרות שהספיק לראות.

יש לציין בהקשר זה שהמעבר של צה"ל לדרום כולל בתוכו לא מעט פרויקטים שמעצימים את הסייבר, בעיקר בתחום ההכשרה והדרכת צעירים לתחום הזה.

בחלק האחרון של נאומו התייחס השר למצבה של תעשיית ההיי טק והירידה בייצוא שהיתה לראשונה ב-2013 (לא במשמרת שלו…( ואמר כי ההשקעה בהיי-טק, היא בעלת חשיבות לאומית ולא רק לענף עצמו.

יש לברך על הצהרת השר, שמשמעותה היא בעצם שתעשיית ההיי-טק הישראלית תחזור להיות הקטר שיוביל, לא רק את המשק, אלא את אחד האתגרים הלאומיים היותר חשובים של מדינת ישראל – המאבק בסייבר. שכן אם ההיי-טק הוא הקטר בדימוי הזה, אז כנראה שהסייבר יהיה הדלק שיניע אותו.

הצד האחר של אריק שרון

השבוע החל בשני ימי אבל על מותו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון. רוב ההספדים עליו עסקו בהיבט הביטחוני-מדיני-אסטרטגי, שאפיין אותו יותר מכל. אבל, לשרון היה צד אחר: במשך כמעט עשור הוא שימש כשר תעשיה ומסחר וגם שר חקלאות.

כשר תעשיה ומסחר הוא הניח את התשתיות לצמיחת תעשיית ההיי-טק. גם כשהיה ראש ממשלה, תמך בשר האוצר שלו נתניהו בכל מה שקשור להשקעה בחממות, היי-טק, חברות סטארט-אפ וכל אותם דברים יפים, שמאוחר יותר הובילו לחגיגה הגדולה של הענף בראשית שנות ה-2000.

הפעילות הזו של שרון לא באה במקום ועל חשבון עיסוקו היום יומי בביטחון המדינה והפעילות המדינית, כפי שהוא גיבש אותה. הוא תפס את ההיי-טק כנדבך מרכזי בבניית החוסן הכלכלי חברתי של החברה הישראלית, אותו חוסן שבלעדיו שום תוכנית מדינית צבאית לא תחזיק מים. שרון לא דיבר על כך – הוא עשה. איש שקם בבוקר, מתייעץ, מקבל החלטות ומבצע.

בתקופתו זכו תקציבי המדען הראשי לתנופה, בטח יחסית לתקציב המדינה. לא שלא היו אז מאבקים על התקציב, לא שלא הייתה ביקורת על התקציב הנמוך, אבל כן היו תוצאות. התקציב עודכן ואיפשר לתמוך ביותר חברות.

מההיבט הזה חסרונו של שרון מורגש כעת מאוד. בעיקר מורגשת החיסרון בדמות המנהיג שיידע לשלב בין ציונות אמיתית פיזית לבין הציונות הטכנולוגית, שהיא היא הציונות העכשווית. זה היה, אם תרצו, פן נוסף, מעניין וחשוב במורשתו של אריאל שרון ז"ל.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים