ישראל שמאי, משרד המדען הראשי: "הייתה זו שנה חיובית בשיתופי הפעולה הבינלאומיים"

"2013 התאפיינה בהתגברות המאמצים לשיתופי פעולה בינלאומיים, במיוחד בהודו, בסין, בדרום אמריקה ובמרכזה. מההיבט הזה זו הייתה שנה חיובית. יש היענות טובה מצד המדינות השונות לשתף אתנו פעולה, בעיקר בתחומי מדעי החיים, המכשור הרפואי ואבטחת המידע", אמר ישראל שמאי, ממונה על תוכניות שיתוף פעולה באמריקות במשרד המדען הראשי. הוא דיבר במסגרת רב שיח שנערך בבית אנשים ומחשבים לסיכום 2013 ולקראת 2014.

לדברי שמאי, "שיתופי פעולה מאפשרים למדען הראשי למנף את התקציב שלו, שכידוע אינו גבוה. בעוד שבעולם עושים שימוש בכספי מדינה גם כדי לקדם פרויקטים אמפיריים, השיטה שלנו היא להשתמש בכספי המדען כדי לקדם פרויקטים מדעיים-תעשייתיים. באחרונה אנחנו רואים שמדינות רבות מאמצות את השיטה שלנו".

שמאי סירב להתייחס לאחד המהלכים הבולטים של השנה – הצטרפות ישראל ל-Horizon 2020, שכמעט שבוטלה, מאחר שהאירופים לא מעבירים תקציבים להתנחלויות. "אני לא רוצה להתייחס לנושא הפוליטי ובנוסף, אני כבר לא עוסק בשיתוף הפעולה עם אירופה, אבל אני יכול לומר לך שזהו צעד חשוב", אמר. "אירופה היא שותפה אסטרטגית שלנו בנושא המו"פ ואי השתתפות שלנו ב-Horizon 2020 הייתה פוגעת בשיתוף הפעולה, גם פרקטית-תעשייתית וגם אמפירית, ובמעמדנו העולמי בנושאי מדע".

הוא צופה שב-2014 תחול עלייה בשיתוף הפעולה של ישראל עם מדינות אחרות בתחום המו"פ, "ולא רק עם מדינות אחרות, אלא גם עם ארגונים רב לאומיים, כמו הבנק העולמי והבנק הבין אמריקני לפיתוח".

"הענף עובר שינויים גדולים"
דובר נוסף בפנל היה קובי סימנה, מנכ"ל IVC. לדבריו, "הענף עובר שינויים גדולים, בין השאר במודל של גיוס הכספים".

"ההשקעות בחברות עתירות ידע עמדו בשנה החולפת על כ-2.2 מיליארד דולר לעומת 1.9 מיליארד ב-2012", אמר. "המשקיעים הזרים עדיין מוכנים להשקיע בהיי-טק הישראלי, אך המודל השתנה: הם לא משתמשים יותר ב-'תיווך' של החברות הישראליות ומשקיעים בהיי-טק שלנו בעצמם. בנוסף, יש דגש על פיתוח טכנולוגיות שזמן ההגעה שלהן לשוק מהיר יחסית. זו הסיבה שכ-45% מהפיתוחים החדשים בארץ הם בתחומי האינטרנט והמובייל. זמן ההגעה שלהם משלב הפיתוח ועוד לשלב המכירה מהיר הרבה יותר מאשר בתחומים כמו קלינטק. עם זאת, אנחנו לא רואים שיצר היזמות והפיתוח של הישראלים פוחת, שכן ב-2013 נפתחו בארץ כ-750 סטארט-אפים, אף על פי שלא קל כיום לגייס כספים בשלב ה-Seed".

עם זאת, לדבריו, "הייתה זו שנה לא קלה בכל הנוגע לגיוסים, לא לקרנות ישראליות ולא לקרנות זרות. המשקיעים עדיין נרתעים מהשקעות מסוכנות וזה בא לידי ביטוי במידת הנכונות להשקיע בקרנות הון-סיכון. JVP וגיזה הצליחו בגיוסי המשך, אבל לקרנות אחרות הלך פחות טוב. כיום יש כ-10 קרנות הון-סיכון ישראליות לעומת כמה עשרות שהיו בשיא".

אולם, סימנה ציין כי הקושי של הקרנות בגיוס כספים "לא פוגע פגיעה ממשית במערך הגיוסים של חברות ההיי-טק, משום שחלקן של הקרנות בעוגת המימון הולך ופוחת".

ברם, אמר, בשוק הגיוסים לחברות סטארט-אפ בישראל נרשמת דווקא מגמה חיובית. "השוק הזה עלה ויש דיברסיפיקציה (שימוש בטכניקה להורדת סיכון בתיקי השקעות – גב"ז) בתחום", ציין סימאנה. "יש גידול בפעילותם של משקיעים פרטיים, אנג'לים, קרנות זרות מגבירות את פעילותן ויש גם השקעות ישירות של משקיעים זרים בחברות היי-טק ישראליות".

התחזית של סימנה היא שלא יחול ב-2014 שינוי מהותי בעולם הגיוסים לעומת 2013.

"החברות הזרות מחפשות חדשנות"
תומר בוגין, מנכ"ל ווינד ריבר ישראל, אמר כי "אנחנו מרגישים היטב עלייה בביקוש לטכנולוגיות בעלות יישומים צבאיים, במיוחד לכלים לא מאוישים – באוויר, בים וביבשה. מדובר במטוסים ללא טייס, בשריוניות ללא נהג ובספינות עם פיקוח בשלט רחוק".

לדברי בוגין, הוא לא רואה שינוי בנכונות של חברות זרות להקים בארץ מרכזי פיתוח. "הנכונות קיימת כל הזמן, החברות הזרות מחפשות אצלנו מיומנויות בפיתוח חדשנות והן מוצאות את זה כאן בשפע, שכן על אף ההשפעה השלילית של שער השקל, הערך המוסף שאנחנו נותנים גבוה", ציין.

עוד הוא אמר כי "הטענה שהחברות שעושות אקזיטים מוציאות את הידע שלהן לחו"ל לא נכונה. ברוב המקרים, החברות הרוכשות משמרות את הידע על ידי ניצול כושר הפיתוח של החברה שנרכשה ומשאירים אותה בישראל כמרכז פיתוח".