פרופ' רן בליצר, הכללית: "המפתח להצלחת הרפואה – שיתוף המידע מה-BI לכלל הגופים הצורכים אותו"

"הדרך להצלחה בטיפול בחולים כרוניים עוברת בטיפול פרואקטיבי ויוזם. זה חייב להיעשות בעזרת שימוש בנתונים ומידע המופק ממערכות ה-BI, ושיתוף כלל העוסקים במלאכה: הצוות המטפל, אנשי ה-BI ואנשי המחקר והתכנון. זהו המפתח להצלחת טיפול בחולים מורכבים", כך אמר פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר בשירותי בריאות כללית.

פרופ' בליצר, מנהל מחלקת תכנון מדיניות בריאות במשרד הרופא הראשי בכללית, דיבר במפגש של פורום IBI מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (א') במטה הכללית בתל אביב. את המפגש הנחו סימה לנדסמן, מנהלת מחלקת יישומים חוצי ארגון, וגלית בנבנישתי, מנהלת BI ארגוני – שתיהן משירותי בריאות כללית.

חקר הנתונים אודות החולה הכרוני בכללית, הסביר פרופ'בליצר, "העלה כי הוא אינו קשיש – שני שליש מהם בני פחות מ-65. בקרב בני 45 פלוס, ריבוי התחלואה הוא נורמה. בקרב בני 75 פלוס, חמש מחלות כרוניות ויותר הן נורמה. כך, למשל, למי שסובל מאי ספיקת לב, יש 6 מחלות כרוניות נוספות".

"בתוך 15 שנים שיעור המבוגרים יגדל משמעותית. מערכות הרפואה יגיעו למצב בו הן לא תוכלנה להחזיק את עצמן כלכלית. ישראל היא מדינה צעירה, שמזקינה בקצב המהיר ביותר", גילה הפרופסור, "זה אתגר למערכת הבריאות. חשוב להתעסק בחולי כרוני, אבל זה מורכב. רופא עושה 180 פעולות ליום פר חולה. כל זה בזמן של מיתון. 65% מפשיטות הרגל בארה"ב מיוחסות לארגוני בריאות. מערכת הבריאות לא מותאמת עדיין למחלות כרוניות: היא תגובתית, מבוססת על מפגשים בדידים ממוקדת במפגש הרפואי, מוכוונת החלטות אינסטינקטיבית ו'סובלת' מבעיות רבות נוספות".

לדבריו, "היום אפשר לעשות פעולות בכיוון טיפול במחלות כרוניות, כי לפני 20 שנה התחילו לבנות תשתית נתונים. עדיין יש אתגרים במסד הנתונים: שיטות קידוד, מידע חסר, שינוי בזמינות לאורך השנים, מקורות סותרים לשאלה בודדת ואתגרים רבים נוספים".

"המידע בעייתי ונדרש לעשות משהו על מנת לטייב את הטיפול בו ואת הערך העסקי והתפעולי הניתן להפיק ממנו", המשיך פרופ' בליצר וסיפר כי בכללית הוקם לפני שלוש שנים מכון מחקר, שהוא עומד בראשו, הכולל צוות רב-תחומי: רופאים, סטטיסטיקאים, אנשי BI, אנשי IT. "מטרתו – להפיק תובנות משותפות על מנת לסגור מעגל של מערכת לומדת, לא תובנות אקדמיות, וליצור אינטגרציה בין טיפולים, מטפלים ובין מערכות".

הוא סיכם בתארו כיצד ניתוח מידע במערכות ה-BI אודות החולים הכרוניים הביא לצמצום כמות האשפוזים החוזרים שלהם: "הטיפול הנכון בחולה הכרוני הוא מאד מורכב, וניתוח מידע רלוונטי יכול להניב מסקנות שיביאו לטיפול מניעתי, כזה שגם משפר את איכות חיי המטופלים וגם חוסך משאבים כספיים רבים. הדבר אפשרי בעזרת שימוש מושכל בכלי מידע".

"הדגש הוא על חוויית המטופל כחלק משימור לקוח ומרפואה טובה"
סיגל דרדיקמן, מנהלת מחלקת מחקר ותכנון בכללית, תיארה כיצד מגויסות מערכות ה-BI לטובת שימור לקוחות, גיוס לקוחות והגדלת שביעות רצון הלקוחות. הדגש, אמרה, "הוא על חוויית מטופל כחלק משימור לקוח ומרפואה טובה". לדבריה, "אנו ארגון ענק עתיר מידע, ויודעים כמעט הכל על הלקוח – גילו, מגוריו, מצבו המשפחתי, מתי אשתו ילדה, מתי הוא ביקר רופא, האם הוא בסיכון לנטישה".

היא ציינה כי "לדעת זה חשוב, השאלה מה עושים עם המידע". היא סיימה בציינה כי במהלך 2013, עלה עלייה של 20% בכמות המצטרפים לכללית, לעומת עלייה של 5% בכמות העוזבים, "ה-BI בכללית מסייע לנו בניהול מקוון של עבודת שיווק השירות, על מנת להפיק לקחים תוך כדי – ולא בדיעבד. סקרים שאנו עורכים מדי שנה בקרב 200,000 מטופלים מהווים עבורנו מדד שירות ארגוני".

"מערכות ה-BI משמשות כלי לקידום האיכות הרפואית"
פרופ' שלמה וינקר, ממחלקת מדידת איכות מחקר במשרד הרופא הראשי בכללית, אמר כי "אנו רוצים להשקיע בהערכת האיכות הרפואית, ולא באיסוף הנתונים. אנו רוצים השפעה על התהליך ועל התוצאה".

לדבריו, "מערכות ה-BI, מהן אנו שואבים נתונים ותובנות, משמשות כלי לקידום האיכות הרפואית". את המפגש חתמו לריסה באזוב ממחלקת ארגון שיטות ומידע בחטיבת בתי חולים בכללית, שהציגה את הפורטל המיועד למנהלי בתי החולים, והדס אשל, אחראית ה-BI של מכוני מור, שהציגה את פעילות הבינה העסקית ברשת המרפאות.