רו"ח דורון כהן, IIA ישראל: "חשיבותו של מבקר פנימי גדלה ככל שהסיכונים העסקיים לארגון עולים"

"יש חשיבות רבה לתפקידו של המבקר הפנימי בארגון. מבקר פנימי רציני יכול לחשוף את הליקויים בקבלת החלטות בארגון ובכך לגרום להבראת תהליכים חולים. בעידן שבו הסיכונים העסקיים גדלים, יש משנה חשיבות לקיומה של ביקורת פנימית חזקה ואחראית", הסביר רו"ח דורון כהן, נשיא איגוד המבקרים הפנימיים בישראל – IIA ישראל ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר.

רו"ח כהן דיבר במליאה המרכזית בכנס השנתי החמישי של האיגוד. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ה') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות אנשי מקצוע מהתחום.

"יש חשיבות רבה לביקורת הפנימית", הדגיש כהן, בעל תואר שני במשפטים, ששימש בעבר מנהל רשות החברות הממשלתיות. לדבריו, "זה נדרש מטעמי מלחמה בשחיתות ומתן ביטוי לזכות לשוויון בגופים ציבוריים – אבל גם בניהול גופים עסקיים". הוא ציין כי "הסדרי חוב כושלים שאושרו במוסדות פיננסיים, או גופים שהתנהלו באופן שבו כל ההנהלה הלכה עיוורת אחרי המנהיג, דעותיו ורצונותיו – אלה הם המקרים בהם המבקר הפנימי יכול לשמש מגדלור או מצפן, ולהאיר ולהתוות את הדרך הנכונה".

כהן הוסיף כי "תפקיד המבקר הפנימי הוא לחשוף את התקלות כאשר הן ישנן: תקלות בהתנהלות, כשלים פנימיים, ליקויי זרימת מידע. עצם העלאת הנושאים מחייבת דיון רציני שיכול להבריא את הארגון ולמנוע קשיים, כאלה שמוטב להימנע מהם מראש. מבקר פנימי רציני יכול להטמיע תהליכים בריאים בארגון ולחשוף ליקויים בקבלת החלטות".

"על מנת לצמצם את הסיכונים העומדים בפני הארגון, על המבקר הפנימי חלה חובה לוודא שהארגון פועל על פי ערכים של קיימות. עליו לבחון כי הארגון מתפקד באופן העונה על צרכי החברה והסביבה. אם לא כך הדבר, הוא נדרש להתריע על כך בפני ההנהלה", אמר. כהן הוסיף כי "ארגון שמקריב ערכים חברתיים כמו יחס לעובדים או לצרכנים לטובת רווח קצר – המוניטין שלו ייפגע והערך שהוא מייצר לבעלי המניות יקטן. ארגון שלא מקפיד בעניינים סביבתיים יסבול מתדמית גרועה שתתבטא בהפחתת ערך משמעותית כתוצאה מיחס עוין של לקוחות, משקיעים ורגולטורים".

"האיגוד פועל לחקיקה בתחום הביקורת הפנימית"
רו"ח דורון רונן, סגן נשיא IIA ויו"ר משותף של ועדת הכנס, הנחה את המושב הראשון ואמר בפתחו כי "חוץ מלאגד את המבקרים הפנימיים בישראל, האיגוד מקדם את המקצוע ומהווה מסגרת ארגונית-מקצועית לכל העוסקים בו".

לדבריו, "האיגוד פועל לשיפור הידע המקצועי ולהכשרתם המקצועית של המבקרים הפנימיים, להסמכתם מטעם ה-IIA, לקידום חקיקה בתחום, לקביעת תקנים ונהלים, לקיום הקוד האתי ואף לניהול מאגר ידע, מידע ומחקר בתחום".

"המבקר הפנימי חשוב – כי המדינה לא מנוהלת"
רו"ח דודי גולדברג, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, אמר כי "תפקיד המבקר הפנימי במדינה שלנו חשוב, כי המדינה לא כל כך מנוהלת".

הוא ציין כי "תפקיד מבקר הפנים הוא לתת המלצות ולומר 'כאן צריך לתקצב, לשפר ולעשות'. לכן, גם כאשר הכלכלה במצב קשה והארגונים נדרשים לקצץ בתקציביהם, אסור לקצץ בתפקיד המבקר הפנימי".

גולדברג סיים בקריאה להחלת תקינה אחת, בינלאומית, לכל המבקרים הפנימיים.

"על המבקר להיכנס בין הארגון לבעלי מניות המיעוט"
פרופ' ירון זליכה, דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו ולשעבר החשב הכללי, אמר ש-"המחאה החברתית 'אמרה' לארגונים שהמבקר נדרש להסתכל לא רק על הצד התפעולי של הארגון, כיצד הוא מתנהל בהיבטי יעילות וכסף, אלא עליו להביט גם על מערכת היחסים בין הארגון ולקוחותיו, ובינו לבין בעלי מניות המיעוט. זהו כר פעילות חדש שיש להיכנס אליו".

"השינויים הללו מחייבים אקדמיזציה חדשה של המקצוע. עד היום, מבקר הפנים היה בן חורג בתוכניות הלימודים האקדמיות. לב ליבו של מקצוע הביקורת הוא ניהולי ולכן, האקדמיזציה של המקצוע צריכה להיות חלק ממינהל עסקים", המשיך פרופ' זליכה.

הוא סיים באמרו כי "יש ארגונים, בעיקר ציבוריים, בהם מבקר הפנים נמצא בדרגה נמוכה מתת סמנכ"ל. או אז, המנכ"ל, האחראי עליו, יכול לצ'פר את המבקר אם הוא יהיה 'בסדר איתו', או להשאירו בדרגה נמוכה. יש לשנות מצב זה".