פרופ' אהוד גזית, משרד המדע: "ההיי-טק הישראלי לא יכול להתחרות במדינות המזרח הרחוק"

"ההיי-טק הישראלי לא מאבד גובה, כפי שסבורים רבים. הוא חלק אינטגרלי של הכפר הגלובלי וצריך להתאים את עצמו למציאות הגלובלית: להבין שהוא לא יכול להתחרות במכירות של התעשיות במזרח ולהתמקד בשווקי נישה", כך אמר פרופ' אהוד גזית, המדען הראשי של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ומרכז פורום המדענים הראשיים של משרדי הממשלה, בראיון לאנשים ומחשבים.

לדבריו, "במציאות הנוכחית, של משבר כלכלי, הוא נפגע פעמיים: משום שהביקושים ברחבי העולם למוצרי של ההיי-טק הישראלי נפגעים ומשום שהמימון לפיתוח הענף מגיע מחו"ל. השקעות בפרויקטים עתירי מדע נחשבים למסוכנים ובמציאות הנוכחית, המשקיעים נרתעים מהשקעות בעלות רמות סיכון גבוהות".

עם זאת, אמר פרופ' גזית, מדובר בתקופה חולפת. "ישראל היא מרכז חשוב של תעשיות טכנולוגיות, של פיתוח רעיונות טכנולוגיים. יש יסוד להניח שכשהמשבר הכלכלי יסתיים לגמרי והביקושים בצפון אמריקה, באירופה ובמזרח הרחוק יחזרו למה שהיו לפני פרוץ המשבר, הייצוא הישראלי יעלה בשיעורים שהיינו רגילים להם. כמו כן, כששוקי ההון בעולם יירגעו, המשקיעים שוב יגלו עניין בהשקעות בעלות מרכיב סיכון גבוה לצד פוטנציאל רווח גבוה", הוסיף.

ההיי-טק וענף התעשיות עתירות הידע בכלל הם הליבה של המשק הישראלי אך למרות זאת, למשל, אף לא אחד מפרסי הנובל שישראל קטפה לאורך השנים היה בתחום המיחשוב. ממה זה נובע?
"נכון שיש למיחשוב הישראלי בסיס היסטורי, אך גם לכימיה שלנו. היישוב העברי החל להיות מעורה במחקר הכימי עוד לפני שקמה מדינת ישראל. אל תשכח שפרופ' חיים ויצמן, אחד מראשי הציונות לפני קום המדינה ולימים הנשיא הראשון של ישראל, היה כימאי דגול שהראה שכימיה יכולה לשנות את העולם כשפיתח שיטה להפיק אצטון עוד בזמן מלחמת העולם הראשונה. אין ספק שהפיתוח הזה, שמאוד עזר לבריטים במלחמת העולם הראשונה מכיוון שאצטון הוא מרכיב חשוב בייצור חומרי נפץ, היה אחת הסיבות שעזרו לוויצמן לשכנע אותם לפרסם את הצהרת בלפור.

שני כימאים היו נשיאי המדינה: הפרופסורים חיים וויצמן ואפרים קציר. כמו כן, כימיה היא מרכיב חשוב בתעשייה הישראלית, שכן תעשיית התרופות מבוססת על כימיה וטבע היא אחת החברות המובילות בישראל. כימיה היא גם הבסיס לחברה מובילה נוספת בארץ – כי"ל.

אולם, יש מקום לאופטימיות גם בתחום המיחשוב, משום שאני צופה שבעתיד נפתח מוצרים שמשלבים כימיה יחד איתו. המוצרים הרפואיים של ימינו הם רב תחומיים – משלבים כימיה עם מיחשוב, תקשורת, אופטיקה ותחומים נוספים. למשל, גיוון אימג'ינג (Given Imaging), שפיתחה גלולה שמצלמת את מערכת העיכול ומעבירה את המידע למוניטור, וכך משלבת מחשוב וביו-טכנולוגיה".

האם המדינה לא מעודדת ביו-טכנולוגיה על חשבון מיחשוב? יותר ממחצית הסטארט-אפים בחממות הטכנולוגיות הם בתחום זה ורק כ-20% בתחום המיחשוב, בעוד שפעם המגמה הייתה הפוכה.
"החממות הן לא באחריות משרד המדע אלא משרד הכלכלה. כך או כך, המדיניות של משרד המדע היא לקדם מו"פ בתחומים שיש לישראל עדיפות בהם או שיש לנו ערך מוסף להציע דרכם. אנחנו רוצים שהפיתוחים האלה יהפכו להצלחות מסחריות ויתרמו לצמיחת הכלכלה.

אני סבור שיש לנו הרבה מה להציע בתחום הביו-טכנולוגי ובתחום הפרמצבטיקה. המיחשוב וההיי-טק ישמרו על מעמדם הבכיר, אבל עולם התרופות והמכשור הרפואי חשוב מאודו עבורנו. יש בישראל רופאים, מתכנתים, אנשי מיחשוב ואנשי אופטיקה – כולם מצוינים וכולם יכולים לשתף פעולה בפיתוח תרופות חדשות ומכשור רפואי חדשני. ישראל ניצבת בתחום הזה יחד עם מדינות גדולות כמו ארצות הברית, גרמניה, יפן ובריטניה, ומדינות קטנות ומפותחות כמו שוויץ, דנמרק ושבדיה. זה ציון טוב ליכולות הטכנולוגיות של ישראל".

אמרת שהיי-טק הישראלי לא מאבד גובה. לעומת זאת, התחרות הגלובלית גוברת, הסינים וההודים בולטים בתחום וחוזקו של השקל ביחס לדולר מקטין את עבודות המו"פ שנעשות עבור חברות אמריקניות.
"עולם ההיי-טק הוא מאוד דינמי, יש בו שינויים מהירים ואנחנו צריכים להיערך לכך. התחרות מצד מדינות המזרח הרחוק בכלל והודו בפרט היא דבר שיש לקחת בחשבון בצורה רצינית ביותר. החברות הישראליות חייבות למצוא שווקי נישות בעולם, כאלה שבהם עובדת היותנו קטנים היא יתרון. לא נוכל להתחרות בייצור ההמוני של מדינות המזרח הרחוק אך בהחלט נוכל להתחרות באותם פלחי שוק שמעניקים יתרון לקוטן".

גם כדי לבסס את ההיי-טק הישראלי על נישות צריך כוח אדם מתאים וזה לא מצוי בשפע, כי מערכת החינוך לא מספקת את הסחורה ויש בריחת מוחות מתמדת מישראל. מה עושים נגד זה?
"יש במערכת החינוך בעיה של תכנים – אין מספיק דגש על נושאים מדעיים וטכנולוגיים, מה גם שזה לא מגיע לכלל האוכלוסייה. צריך להשקיע יותר בחינוך טכנולוגי, כבר משלב חטיבת הביניים, ויש להרחיב אותו לפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות. לא ייתכן שתושבי דימונה וירוחם, דיר אל אסאד ועוספיה, בני ברק ובית שמש, לא יזכו לחינוך שיאפשר להם להגיע לידע הדרוש כדי להכשיר אותם לעבוד בתעשיות ההיי-טק.

אין בריחת מוחות מישראל במובן המקובל, שכן מרבית המדענים שעובדים מחוץ לישראל רוצים לחזור ואנחנו עוזרים להם לעשות כן. הממשלה החליטה להגדיל את התקציבים למוסדות להשכלה גבוהה. כאשר יהיה תקציב לעוד תקנים, רבים מאלה שנסעו לעבוד בחוץ לארץ יחזרו ארצה".

חברות סטארט-אפ ישראליות רבות נמכרות עוד בשלב הפיתוח ועם הכסף היזמים מקימים סטארט-אפים חדשים. זאת שיטה שלא מאפשרת לחברות לצמוח ואין בישראל מספיק חברות היי-טק גדולות. מה אתה אומר על זה?
"במדינה קטנה כמו ישראל לא צריך לשים את כל הביצים בסל אחד. יש בישראל את התמהיל שמתאים לה. אנחנו חברה יזמית ושיטת ה-Revolving, הקמת החברות החדשות, מתאימה לנו".