הפרדת הדת מהטכנולוגיה
כשמדובר על טכנולוגיה, יש לא מעט מקרים של אנשים שנוקטים גישה "דתית" ● אני ממליץ שמנמ"ר לא יהיה "דתי", בטח לא "דתי קיצוני", לגבי שום תפיסה או טכנולוגיה, אלא שתונהג "דת" מדודה, עם מערכת כללים, אבל גמישה
יש לי עבר דתי. אני בוגר ישיבה תיכונית – מדרשיית נעם בפרדס חנה. לא להתבלבל, לא מדובר בישיבה גבוהה של חרדים, אלא בלימודים מוגברים של תורה וגמרא יחד עם לימודים תיכוניים ובגרות מלאה. מעל 90% מהבוגרים מתגייסים לצבא, הרוב המכריע ליחידות קרביות. בודדים מהמחזור שלנו "נשרפו" (כך בעגה אז) והתחרדו. להיות "מדרשיסט" באותם זמנים היה שקול ביוקרתו בקרב החבר'ה של הכיפות הסרוגות לקצין בצנחנים, עם הכומתה והנעליים האדומות.
בשבוע שעבר פגשתי לקוח חדש. מיד בהתחלה התברר ששנינו מהמדרשיה. הלכה שעה של עבודה. הפלגנו בערגה אל זכרונות העבר והחוויות מאותה תקופה של לימודים עם פנימייה. ההתגנבות בשישי בלילה למטבח כדי לאכול מהחמין של שבת, טקסי ה-"זובור" של השמיניסטים ("דליתים") לחמישיסטים ("אליפים"), הבריחה לקולנוע בחדרה, ההתחמקות באישון לילה עם מדי חאקי לנסיעה בטרמפים לכותל והחזרה עוד לפני ההשכמה, ההליכה למשפחות התימניות בשכונה הסמוכה לראות טלוויזיה עם קבלת אורחים נפלאה ועוד בלי סוף סיפורים. כיף של משובת נעורים. כבחורים דתיים, התפללנו בדבקות, בייחוד כשהרב עבר בסמיכות, ויחד עם זה "הגמשנו" את הכללים.
דת, על מנהגיה, יכולה להיות מאוד יפה. בעיקרון, יש לדת מערכת כללים נוקשה, וצריך להקפיד על קטנה כגדולה. אבל מלווים אותה מנהגים שמגמישים. כך, לדוגמה, האיסור לאכול מאכלי חלב אחרי מאכלי בשר התפתח באופן שונה בקהילות שונות: יש כאלה שמקפידים על שש שעות, יש המסתפקים בשלוש וליהודים מהולנד מספיקה שעה אחת בלבד. כשמדובר על טכנולוגיה, יש לא מעט מקרים של אנשים שנוקטים גישה "דתית". קחו, למשל, את מעדיפי ה-iPhone מול מאמיני הגלקסי (Galaxy). המלחמה ביניהם היא ממש כמו מלחמת דתות. בעולם מערכות המידע בארגונים אנחנו נתקלים לא פעם במנהלים שמאמינים באדיקות בכיוונים מסוימים. יש מנמ"רים שמאמינים רק בפיתוח עצמי, יש ארגונים שמאמינים רק ביצרן אחסון מסוים, יש מנמ"רים שמאמינים בענן ויש כאלה שמעדיפים את הכול כאן. אני ממליץ שמנמ"ר לא יהיה "דתי", בטח לא "דתי קיצוני", לגבי שום תפיסה או טכנולוגיה. אני כן בעד להנהיג "דת" מדודה, עם מערכת כללים, אבל גמישה. יש אנשים מרובעים, זה נורא, זה משתק את היצירה. מרובע יכול להצליח מאוד, אם הוא לא מקובע. הפינות צריכות להיות מעוגלות, כדי לאפשר הצלחות.
כל ארגון IT צריך לקבוע מדיניות מוגדרת וברורה בנושאים השונים – לגבי ענן, מיקור-חוץ, רמת גיבוי ושרידות, אבטחת מידע, וירטואליזציה ועוד שורה ארוכה של נושאים שמרכיבים את מארג הפיתוח, התחזוקה והתפעול של מערך ה-IT. כך, למשל, יכול שארגון יקבע לעצמו מדיניות המכוונת לצרוך שירותי תוכנה בענן ולא עוד להשקיע ברכישה (SaaS). אני ממליץ במקרה שכזה לנסח את המדיניות באופן הבא: "ככלל, בכל צורך במערכת חדשה, נעדיף ככל שניתן להתקשר עם ספק לקבלת שירותי תוכנה בענן. כל מקרה ייבחן על פי ישימות, ערך לארגון וכדאיות כלכלית". יש שיגידו שאין כאן מדיניות, הכול פרוץ. זה לא נכון – יש מדיניות ברורה של העדפת שירותי ענן, אבל לא בעיניים עצומות, לא באדיקות מהסוג של "המר"ן אמר", אלא עם מחשבה וגישה גמישה. דוגמה נוספת: יכול שמנמ"ר יקבע מדיניות, שנובעת מאילוצים תקציביים, לפיה מסתפקים ברמת גיבוי ושרידות Active-Passive. ניסוח המדיניות צריך שוב לסייג ולקבוע שייתכן שבמקרים מסוימים, של מערכות ליבה קריטיות, תהיה הצדקה להשקעה ב-Active-Active – מדיניות ברורה אבל "פתוחה".
את הסוגיה של הפרדת הדת מהמדינה, כן או לא, נשאיר לאחרים. אנחנו נקפיד בתחום שלנו על הפרדת הדת מהטכנולוגיה.
וואלה???!?!