הרווחים הכלואים: חברות הענק הורדו מהצלב – ומה עכשיו?

יש קבוצות שונות באוכלוסיה הישראלית שהתחביב שלהן הוא להעלות על המוקד מגזרים מסוימים ולהפוך אותם לאויבי העם. אחרי שהן מצליחות, הן גם יודעות לנצל כל דקה כדי לרקוד על הדם של הגווייה, לאחר שבאו על סיפוקן.

זה בערך מה שקורה ב-48 השעות האחרונות, אחרי שנודע שכמה חברות, בהן צ'ק פוינט (Check Point), שילמו את חובן למדינה, במסגרת מה שקוראים "הרווחים הכלואים". לאחר משא ומתן ממושך הצליח משרד האוצר לקבל מהחברות הללו מסים בהיקף של 4.2 מיליארד שקלים, שיוזרמו לקופת המדינה. תודה רבה לשר האוצר לשעבר, ד"ר יובל שטייניץ, שהעביר את החוק עוד בקדנציה שלו, ב-2012. מזל טוב לשר האוצר הנוכחי, יאיר לפיד, שזכה לגזור את הקופון על פעולה זו.

גביית מסים היא דבר נהדר ובמתקפה חסרת הרסן שניהלו חברי כנסת, אישי ציבור בעלי אינטרסים ולמרבה הצער חלק מכלי התקשורת, הם התעלמו מדבר מאוד מרכזי: החברות האלה לא גנבו את הכסף. הן לא שילמו אותו כי אף אחד לא ביקש את הכסף מהן. הדבר מצויין בדו"ח מבקר המדינה האחרון. כעת, לאחר שכל זה מאחורינו, יש לקוות שהשיח הישראלי ישנתה כלפי חברות ההיי-טק ששמן השתרבב לפרשת הרווחים כלואים וגם כלפי אלה שלא.

המתקפה חסרת התקדים על חברות ההיי-טק והאחרות, הרב-לאומיות והישראליות, לרבות טבע, הפכה אותן לאויבי העם. אותם מסיתים שהובילו את הקמפיין נגדן, כולל שרים, שכחו שהחברות הללו הן המעסיקות הגדולות במשק, המפרנסות עשרות אלפי משקי בית. אם מישהו היה עושה את החשבון הכולל, הרי שהתרומה שלהן למשק עולה בהרבה על סך הרווחים הכלואים שהן ישלמו בקרוב.

הדם הרע שזרם סביב אותן חברות הצליח להסיט את הדיון מהבעיות הנוכחיות האמיתיות של ענף ההיי-טק – בעיות שהחלו לפני שלוש שנים והן הולכות ומחריפות משנה לשנה. הבעיות קשורות למצב הכלכלי בעולם, אבל גם לנושאים תשתיתיים שהם באחריות הממשלה ולמדיניות הכלכלית הכוללת שלה.

הקמת הממשלה ותחילת פעילותה בחודש מרץ השנה הפיחה לא מעט תקוות בענף. בסוף הקדנציה הקודמת הבטיח בנימין נתניהו, ראש הממשלה, לאלישע ינאי, יו"ר התאחדות תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, להקים צוותים משותפים לממשלה ולתעשיינים. זאת, כדי להגדיל את זרם הצעירים הפונים לענף, כמו גם כדי להרחיב את הפעילות של מפעלים קטנים ובינוניים. היעד היה לחזור על מיזם דומה שהחל בסוף שנות ה-90 ושניהם היו מעורבים בו לאחר שנתניהו התמנה לשר האוצר. כמעט שלושת רבעי השנה לאחר הקמת הממשלה – דבר כמובן לא קרה. בינתיים, חברות לא מעטות נאלצות לשחרר עובדים רבים. מצד שני, יש מפעלים רבים שמשוועים לכוח אדם, בעיקר מהנדסים ואנשי מקצוע בתחום המחשבים, והם לא מצליחים לגייס אותם. במקביל, מתמודד הענף עם בעיה הקיימת כמה שנים, של שער הדולר שנוגס ברווחי החברות, וגורם להן, בין היתר, לבצע פעולות התייעלות.

בלהט הוויכוח סביב הרווחים הכלואים שכחו שענפי האלקטרוניקה וההיי-טק מהווים 50% מכלל הייצוא בישראל. הטונים הגסים שהושמעו בתקופה האחרונה לא סייעו לחברות הרב-לאומיות לחשוב על המשך פיתוח ההשקעות בישראל. ההתלהמות של פרשנים כלכליים שעלו על כל במה הייתה מוגזמת. אמרו להם שאם נמשיך להפוך את חברות ההיי-טק לאויבות העם, הן יקומו וילכו מפה. אחת העורכות הכלכליות אמרה פעם בשידור בטלוויזיה: "אז שיילכו מפה". כל מילה נוספת מיותרת.

ועוד משהו על הרווחים הכלואים: שמתם לב שהשם אינטל (Intel) לא הוזכר בהקשר הזה? זה לא במקרה, ולא מפני שחלילה, חברה זו אינה שומרת חוק. לאחר זריקת הבוץ המסורתית אותה ספגה אינטל הבינו באוצר שהיא מקיימת את החוק לעידוד השקעות הון ומעדיפה להשקיע את הכסף בישראל, ולא מחוץ לה. באינטל הסבירו לנציגי האוצר שהכסף הזה שמור כרזרבה לבניית מפעלים נוספים בישראל ואם בעתיד הדבר לא יקרה – החברה תשלם מס כרגיל.

לפיד אמר אתמול (ג') בראיון לקול ישראל כי כאשר נכנס לתפקידו גילה להפתעתו שאינטל עמדה להקים מפעל בקריית גת, אבל לבסוף החליטה להקים אותו באירלנד, כי שם היא קיבלה תנאים טובים יותר. הוא ציין כי אסור להפוך את החברות האלה לאויבות אלא לעודד אותן להישאר בישראל, מאחר שהן מפרנסות אלפי עובדים. אם הצהרה זו מרמזת על מדיניות חדשה וסגנון חדש כלפי מגזר ההיי-טק, הרי שאפשר להיות רגועים.

יש לקוות שבוויכוח המתפתח כעת, מה לעשות עם הכסף שנגבה בעקבות הרווחים הכלואים, הממשלה תפריש כמה מיליונים לטובת השקעה בתשתיות מיחשוב, בחינוך, בהכשרה מקצועית. השקעה זו תבטיח שבעוד 20 שנים, רוב החברות שיושבות כיום בישראל ימשיכו לשלם מיסים וירוויחו – כדי להעסיק עוד הרבה עובדים.