מגדל בבל נוסח כחול לבן

פרשת בבילון (Babylon) שהעסיקה את העולם הטכנולוגי בימים האחרונים היא אינה רק סיפור על התנהלות בין בעלי מניות וגורמים עסקיים המשקיעים בחברה. בבילון היא אחת ההמצאות היותר חכמות שההיי-טק הישראלי הוציא לאוויר העולם; היא בין ההצדקות לכינוי "אומת הסטארט-אפים", שהוצמד לישראל. מקור שמה של החברה העיר העתיקה בבל המוזכרת במקורותינו. לימים היא הפכה לסמל לחוסר תקשורת בין אנשים ועמים שאינם דוברי אותה שפה. כך נולד הצורך במתרגם.

בבילון החלה את דרכה ב-1997, כשנה לפני שגוגל (Google) נוסדה. המייסדים שוקי פרמינגר ויקי דוניץ זיהו כבר אז את הפוטנציאל הגלום בשוק מנועי החיפוש ובחשיבות של התרגום בעידן הגלובלי, ולא רק עבור הישראלים. דני גולדשטיין, אז יו"ר פורמולה, כשנה לאחר רכישתה. ב-2009 השתלט נועם לניר על בבילון ומינה את אלון כרמלי למנכ"ל, שכיהן בתפקידו זה עד אתמול (ג'), עת הודיע על פרישתו.

בבילון עשתה שתי מהפכות במהלך שנות קיומה: האחת טכנולוגית והשנייה בתחום השיווקי. המהפכה הטכנולוגית היא פיתוח מוצר של תוכנת תרגום עבור מחשבים אישיים, ובהמשך גם כמוצר שיושב על חומרה ייעודית (מילון אלקטרוני שהיה במשך שנים חביבם של סטודנטים ותלמידים), שאפשר להרבה יותר אנשים לתפקד ברשת.

כידוע, אחד החסמים המרכזיים בעולם האינטרנט הוא השפה – אחד הקטליזאטורים לפער הדיגיטלי הקיים בין האוכלוסיות השונות. השפה העברית, כמו עשרות שפות אחרות, אינה שפה פופולרית ברשת. לכן, על מנת לתפקד בה, אתה חייב לשלוט בשפה האנגלית וגם להיעזר בתוכנה שיכולה לסייע לך בהבנת מילים ומשמעותן.

על פי מחקרים שונים, אנגלית היא השפה פופולרית ברשת ונוחה לשימוש בקרב משתמשים מכל העולם, אולם היא לא המובילה. כך, הסינים הולכים ותופסים את המקום הראשון, כאשר הדרך שלהם לתקשר עם העולם היא, בין היתר, באמצעות כלי תרגום שונים. בבילון השכילה בשלב מוקדם יחסית של עולם מנועי החיפוש להעניק את הכלי הפשוט והחשוב הזה. מיליוני משתמשים ברחבי הגלובוס קפצו על המציאה בשתי ידיים.

המהפכה השיווקית צרכנית שעשתה בבילון הייתה בראשית שנות האלפיים. בימים אלה, בעלי החברה הודיעו בצעד דרמטי כי המוצר כבר לא יהיה חינמי לחלוטין, אלא יתבסס על רישיונות. במונחים של אותם ימים, הדבר נתפש כדבר תמוה ומסוכן מבחינה עסקית. מה לא נאמר על מנהלי החברה וסיכוייה לשרוד? האשמות חריפות ליוו את בבילון, בין היתר של חוסר הבנה משווע בעולם האינטרנט, עולם שהורגל מראשיתו לתת לצרכניו הכל בחינם (ועדיין מתקשה מאוד לצאת מהרגלים אלו).

רבים ממנבאי הרעות נאלצו לאכול את הכובע שלהם בתוך שנים ספורות. מיליוני הגולשים שהשתמשו בחינם בתוכנת בבילון שמרו לה אמונים, ולאט לאט הם החלו לרכוש את הרישיונות – הן באופן פרטי והן ברמה הארגונית.

הופעתה של גוגל בשוק חייבה כמובן את בבילון להתאים את עצמה לעולם החדש. המודל העסקי שלה התבסס בעיקר על פרסום מקוון ומתשלום עבור הפניית גולשים לענקית האינטרנט, שממנה הגיעו עד לא מזמן 80% מהכנסות החברה. האירועים שפקדו את בבילון אחרי עידן גוגל, כולל הקשר עם יאהו! (!Yahoo), אופייניים לכל חברת אינטרנט שמנסה לפלס את דרכה בג'ונגל הדיגיטלי. התקרית עם יאהו!, שכבר הספיקה להסתדר, עלתה ביוקר לבעלי המניות של בבילון – עד כדי אובדן הכנסות בצורה דרסטית. סיום תפקידו של כרמלי, שלא רבים שמו לב כי ציין שאינו קשור ישירות לפרשיות האחרונות, אלא לעובדה כי הודיע על רצונו לפרוש בסוף השנה כבר לפני כמה חודשים.

ניתן להניח שבבילון תתמקד כעת במקסום רווחים מפרסום ופעולות בשוק מנועי החיפוש. בשנים האחרונות הפך שוק זה לאחד ממוקדי ההכנסה הגדולים של חברות רבות. על פי נתונים שפורסמו לא מכבר, היקף ההכנסות של גוגל משוק זה ברבעון השני של 2012 עמד על 12 מיליון דולר. המודל הזה אפשר לענקית דוגמת גוגל לחיות בשלום עם חברות תוכנה, משום שעל ידי הסכם מראש ביניהן, על ידי התקנת סרגלי כלים במחשב האישי, יכולות זו וגם זו להתחלק ברווחים ביניהן. שיתוף פעולה זה מבוסס על שימוש מושכל במערכות BI, המאפשרות לייצר פרופילים מדויקים יותר של הגולש המשתמש בתוכנות חברות כאלו ואחרות, ועל סמך זה לייצר מודלים נוספים של הכנסות.

בסופו של יום, בבילון, כמו תוכנת התרגום של גוגל וכלי תרגום אחרים, ימדדו באיכות הביצועים שלהם וביכולת שלהם לאפשר ליותר אנשים בעולם לתקשר זה עם זה, גם אם אינם דוברי אותה שפה. בבילון הייתה ותהיה המתרגם הקטן והאישי של רבים מהגולשים בארץ הקודש ובעולם בכלל.