מנוג' סקסנה, יבמ-ווטסון: "אנו נכנסים לדור חדש של IT – מיחשוב קוגניטיבי"

"ההיסטוריה של הידע ידעה שלוש קפיצות דרך: פיתוח האל"ף-בי"ת, פיתוח הדפוס ופיתוח האינטרנט. הקפיצה הבאה תעשה בעזרת בינה מלאכותית, עם מערכות מיחשוב קוגניטיבי", כך אמר מנוג' סקסנה, מנכ"ל יבמ-ווטסון (IBM Watson).

סקסנה, איש עסקים הודי-אמריקני, יזם סדרתי וממציא, אמר את הדברים במסיבת עיתונאים במסגרת כנס IOD (ר"ת Information On Demand, מידע על פי דרישה), שעורכת קבוצת התוכנה של יבמ. הכנס, שמתקיים בלאס וגאס, משך השנה יותר מ-13 אלף לקוחות, שותפים עסקיים ואנשי יבמ.

לדבריו, "ווטסון היה סטארט-אפ בתוך יבמ, בהבדל אחד – והוא שלא נדרשתי לגייס כסף מקרנות הון סיכון, כי קיבלתי צ'ק פתוח מהנהלת החברה. היה פה שילוב של כמה גורמים: טכנולוגיה מבטיחה; כישרונות – גייסתי בזריזות 170 איש מעובדי החברה, מתחומי התוכנה, החומרה, בסיסי הנתונים, ה-BI והמו"פ; ותזמון. 'נפלנו' בזמן טוב, כי ארבע מגמות העל הטכנולוגיות – מיחשוב ענן, מובייל, מיחשוב חברתי וניתוח צופה פני עתיד – הגיעו לכלל בשלות".

"הפרויקט של ווטסון החל ב-2006. הקמתי את הקבוצה זמן מה לאחר שהמחשב ניצח את אלופי האלופים של שעשועון הטריוויה ג'פרדי (Jeopardy) בשנת 2011. בפברואר השנה השקנו את המוצר המסחרי הראשון. בשנים הקרובות נשיק עוד ועוד פתרונות למגזרי תעשייה שונים". השעשועון ג'פרדי, אמר סקסנה, "היה קל יחסית להתמודדות, כי מדובר בתהליך מובנה של שאלות ותשובות. אלא שהמערכת נדרשת כיום למצבים מורכבים יותר, של מענה לרצף של שאלות, ולנימוק מדוע התשובה שנבחרה היא הנכונה".

ייחודו של מחשב-העל ווטסון, הסביר סקסנה, "אינו בטכנולוגיה, אלא ביצירת דפוסי פעולה חדשים המתבססים על הטכנולוגיה. המדובר במכונה קוראת ואוספת נתונים, אשר לומדת תוך כדי תנועה. המהפכה שבווטסון היא היכולת ליצור הקשרים, להבין יחסים בין נתונים ולהבין שפה על כל המורכבות שלה. מה שחשוב הוא לא רק מציאת התשובה הנכונה והמדויקת, אלא איתור התשובות הגרועות ופסילתן. המערכת לא תחליף את המחשבה האנושית, אלא תאפשר לבני אנוש לפתור בעיות בצורה טובה יותר".

על מנת להדגים את "הלך המחשבה" של ווטסון, הציג סקסנה את השאלה כמה זה שתיים ועוד שתיים. לדבריו, "בעוד שכל מחשב ישיב כי התשובה היא ארבע, הרי שווטסון יכול להשיב כמה תשובות אחרות. למשל, שהתשובה היא ארבע בהסתברות גבוהה של 99.9%, או שהמדובר בתצורה של כלי רכב בהסתברות של 45%, בגלל שיש לו ארבעה גלגלים, או המדובר בתצורה של משפחה סטנדרטית, של אבא, אמא ושני ילדים – בהסתברות של 13%".

החל מפברואר השנה, אמר סקסנה, "ווטסון מסייע גם בטיפול בחולי סרטן: קבוצה של חוקרים מיבמ, ספקית התוכנה ליישומים רפואיים וולפוינט (WellPoint) ומרכז הטיפול בסרטן על שם סלואן-קטרינג בבית החולים ממוריאל בניו-יורק, עובדת עם יישומים של ווטסון לטיפול במחלה".

לדבריו, "השימוש בכלים החדשים מסייע בשיפור הטיפול ובהאצת תהליכי האבחון וניהול הקשר עם החולה, באמצעות יישום עקרונות הרפואה מבוססת ההוכחות המדעיות (Evidence Based Medicine). השימוש בווטסון גם משפר את איכות הטיפול, ובמקביל מקצר את משך האבחון – משלוש שנים לעשרה חודשים בממוצע".

ווטסון, אמר סקסנה, "הוא פחות להיט בהיבט של התכנות, ועיקר חשיבותו הוא בלימוד על ידי קריאה. המערכת קוראת מיליוני דפים בשנייה, ויודעת לתקשר עם הרופאים וחוקרי הסרטן. ווטסון גם לומד מהתשובות שהמשתמשים בוחרים. כך ווטסון מסייע בקבלת החלטות עם הסתברות גבוהה יותר לתוצאות טובות".

"מבלי לזלזל בגוגל (Google)", אמר סקסנה, "לשאלה מה המענה הרפואי לילד בן שבע החולה באסטמה, גוגל ייתן כשני מיליון תשובות. ווטסון, לעומתו, ישקלל כמה אלפי מקרים דומים ויספק תשובה אחת, או כמה תשובות בודדות – שתהיינה טובות יותר".

"אנו רק בתחילת הדרך", סיכם סקסנה. "לא הגענו למימוש של 10% מהיכולות שלנו. המדובר במהפכה פורצת דרך, אבל אין לי מושג מה יהיה בעוד עשר או עשרים שנים. ווטסון הוא ההשקעה הכי גדולה של יבמ, ואני בטוח כי בסופו של דבר הוא גם יהיה קו העסקים הרווחי והצומח ביותר של החברה".

הכותב הוא שליח אנשים ומחשבים לארצות הברית