החרפה במאבק: המכללות הטכנולוגיות פתחו בשביתה – פרט לאורט

המכללות הטכנולוגיות החלו הבוקר (א') בשביתה, לאחר שהממשלה לא נענתה לתוספות התקציב אותן דרשו. הלימודים לא יתקיימו ב-53 מתוך 60 המכללות בארץ, מכיוון שרשת אורט, שלה שבע מכללות טכנולוגיות, בהן לומדים כשליש מהסטודנטים בתחום, החליטה שלא להצטרף לשביתה ולהסתפק בתוספת שהציעה הממשלה – 90 מיליון שקלים.

יעקב דור, משנה למנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע ומרכז פורום המכללות הטכנולוגיות, הביע בשיחה עם אנשים ומחשבים אכזבה מהחלטתה של רשת אורט. "הפורום מצר מאוד על ההחלטה. אורט קיבלה את הצעת הממשלה, שלא מאפשרת קיום מינימלי של מערכת ההשכלה הטכנולוגיות".

דור ציין כי יו"ר התאחדות הסטודנטים, אורי רשטיק, תומך בשביתה והורה לכל תלמידי רשת אורט שלא להגיע ללימודים. מאורט נמסר כי לא הייתה לדרישה זו היענות.

לדברי דור, "הוזמנו אתמול בשעה תשע בערב לדיון חירום עם נציגי משרדי האוצר והכלכלה, לאחר שפירקנו את אוהל המחאה ביום שישי וסיימנו שביתת רעב של שלושה ימים. במהלך השביתה אף אחד מנציגי הממשלה לא ניהל עימנו משא ומתן ישיר. הפגישה אתמול נמשכה כל הלילה, עד הבוקר. התקדמנו במהלכה במספר נושאים, אבל עדיין נותרו פערים גדולים בתחומים רבים, כגון מודל הסבסוד ושינויים פדגוגיים שדורש הפורום במסגרת הרפורמה. לכן אנחנו מקיימים את השביתה. בנוסף, אנחנו מתכננים הפגנת ענק מול משרד ראש הממשלה ביום ראשון הבא ויומיים אחר כך מתוכנן כינוס של נשיאות הפורום והתאחדות הסטודנטים הארצית במכללה הטכנולוגית באר שבע. אם עד לתאריך המשא ומתן לא יעלה יפה, ייתכן שהמאבק יוחרף לרמה הרבה יותר גבוהה".

"אנחנו מתדיינים עם אנשי משרדי הכלכלה והאוצר כבר שלוש שנים", ציין דור. "התמחור האחרון של ההנדסאים בוצע בשנת 1983 ועמד אז על 7,500 שקלים. באותה תקופה, השכר הממוצע במשק היה שווה ערך ל-1,500 שקלים, כלומר: התמחור היה אז בגובה של פי חמישה מהשכר הממוצע. כיום, 30 שנה אחרי, התמחור נשאר על 7,500 שקלים כשהשכר הממוצע כבר נושק ל-8,500. אם זה לא חלם אני לא יודע מה כן. יש פה כשל מובהק שדורש התערבות עד רמת ראש הממשלה".

צבי פלג, מנכ"ל רשת אורט, אמר כי "בעוד חמש שנים יהיו 90 מיליון שקלים נוספים בבסיס התקציב. אין אדם מת וחצי תאוותו בידו. במשרד האוצר התחילו עם סכומים הרבה יותר נמוכים, אבל גם הפורום התחיל עם סכומים יותר גבוהים – וצריכים להגיע לאמצע".

"גם למשא ומתן יש גבולות – הן של זמן והן של פגיעה בסטודנטים. היות שאני מכיר את המספרים לפני ולפנים, אני אומר שהמתווה שהציעה הממשלה ראוי. מכאן ועד לא לפתוח את שנת הלימודים ולפגוע בסטודנטים ובעתידם הכלכלי המרחק רב מאוד".

מדוע לא להפגין סולידריות?
"אני יודע מהם המספרים האמיתיים, יודע את מגבלות היכולת של עם ישראל לתת עוד ועוד תקציב ורואה את האמת: עלולה להיות כאן פגיעה בעתיד הכלכלי של הסטודנטים. צריך לקבל את הצעת הממשלה, בבחינת תפסת מרובה לא תפסת. בהיכרותי את הדינמיקה של משאים ומתנים, יותר מזה אי אפשר לקבל".

במכללות אומרים שהצעת הממשלה לא מספיקה ושאחרי 30 שנה, הגיע הזמן לשינוי אמיתי.
"אי אפשר לתקן 30 שנה ביום, וגם לא בשנה. המכללות החזיקו מעמד, אף אחת לא פשטה רגל עד היום. כל מכללה צריכה לעשות בדק בית איך היא מתייעלת ואיך היא משפרת את תוצרי התפוקה, קרי: כמה סטודנטים היא יכולה ללמד, לכוון אותם לפרויקטים טובים ולאפשר להם לסיים בהצלחה את הלימודים ולקבל תעודה. צריך לשאוף ביחד לאיכות טובה יותר, להתייעלות פנימית ולכך שתקציבי הממשלה יהיו משלימים".

לא נתקבלה תגובת משרד הכלכלה.