השבוע שהיה

השבוע של טבע – לא בריא בכלל

הנושא האקטואלי החם ביותר הוא ללא ספק פרשת טבע. בניגוד למה שניתן לצפות מחברת תרופות, הסוגיה החדשותית לא כללה רכיבים בריאים כלל. הפרשה החלה כאשר טבע הודיעה בסוף השבוע שעבר כי היא מתכוונת לפטר מאות עובדים ממפעליה בישראל עקב מהלכי התייעלות, אותם מקיימת החברה בכל העולם. התגובה הציבורית הייתה חריפה, בעוצמות שראשי חברת הענק לא צפו. אלו, מצידם וכהרגלם בקודש, המשיכו לשמור על מדיניות העמימות המאפיינת את החברה ונתנו לכותרות העיתונים להשתולל.

התוצאה הייתה חמורה הרבה יותר. הביקורת על טבע גלשה מיד לוויכוח הישן סביב המענקים שניתנו לחברות בינלאומיות, כחלק מהחוק לעידוד השקעות הון בישראל, הרווחים הכלואים והטבות המס המפליגות.

במקביל, בעיתוי יוצא דופן שאולי נעלם מעיניהם של ראשי טבע, פרסם מבקר המדינה דו"ח מיוחד ובו פרק על החוק לעידוד השקעות הון. שני אלו הציתו אש בציבור והפכו את הוויכוח לעליהום כללי על החברות הזרות והישראליות הגדולות הפועלות בישראל.

חברי כנסת רבים עטו על הדו"ח כמוצאי שלל רב וניכסו אותו לצורך המאבק למניעת פיטורי עובדים – מאבק לגיטימי וצודק, כמובן. אולם, רוב הציבור לא יכול לעשות את ההפרדה המתבקשת בין הפיטורים למענקים שניתנו לחברות הגדולות, המעסיקות אלפי עובדים ברחבי הארץ ובמיוחד בפריפריה.

ההתלהמות הזו הגיעה לנקודת רתיחה מסוכנת, שאילולא התערבותו של שר הכלכלה נפתלי בנט, עוד הייתה יכולה לגרום נזק קשה למשק המקומי. בנט, שיש לציין שהגיב מעט באיחור, פרסם סרטון יו-טיוב (YouTube) במהלכו המחיש, בעזרת לוח וגיר, את המצב הכלכלי כיום ואת המשמעות של הפסקת מתן הטבות לחברות ענק. המסר היה ברור: אפשר וצריך לדון עם החברות על שינוי החוק, כדי שישלמו יותר מס, בדיוק כמו שעשו במדינות אחרות – אבל אסור לשפוך את התינוק עם המים. או במילים אחרות: אם תמשיכו להשתולל ולהשמיץ כל חברה שנכנסת לישראל, נחסוך אולי את הדולרים שיועדו להשקעות – אבל נישאר בלי משקיעים.

היהירות הישראלית מצאה את דרכה לדיון גם כאן. תגובות כמו "נראה אותן עוזבות", "החברות אלו רק מאיימות" ודומות נשמעו תדיר בשבוע החולף. יש לקוות שהתבטאויות אלו נאמרות מפי מי שלא מעורב בפרטים ולא מכיר את הדרך בה פועלות החברות האלו. אסור לשכוח שתמורת אותן הטבות הן פתחו מפעלים והעסיקו עובדים כחול לבן.

דו"ח המבקר מתייחס בעיקר לביקורת על פקידי האוצר, שמשחררים הטבות כספיות מפליגות מקופת המדינה ללא פיקוח ובקרה. אבל זה כבר סיפור אחר, שאינו אופייני רק לפקידי האוצר, אלא בכלל למנגנון הממשלתי. כך, למשל, השקיעו ברשות המסים מיליונים בהקמת מערכות מידע כדי להיאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות. מעקב ובדיקות חוזרות של אנשי המבקר גילו כי למרות הערות בעבר, שום דבר לא טופל. מפזרי החשבוניות המזויפות ממשיכים לחגוג. מי שמפסיד זה כמובן גם קופת המדינה, שלא גובה את המע"מ הנדרש.

אז להלן סיכום שבוע טבע בישראל: ישנם הרבה מאוד מזהמים מסוכנים לבריאות הציבור ולמשק הישראלי בכלל. המסקנה? אפשר וחייבים להיאבק בפיטורי עובדים, אבל לא צריך לכלול בזה את כל ההטבות והכספים שהיוו תנאי בסיסי להקמת סניפים של חברות שרק לפני רגע התחננו לבואן.

על סף תהום

כאילו כדי לחזק את אלו המזהירים מפני פגיעה אנושה בייצוא ההיי-טק של ישראל, הגיעו נתוני מכון היצוא המצביעים על ירידה של 20% ביצוא ברבעון האחרון לעומת זה המקביל אשתקד.

הנתונים מדאיגים ומצביעים על מגמה חריפה יותר מאשר בימי המיתון הקודמים. הסיבות, כמובן, ידועות. אבל האזהרה של רמזי גבאי, יו"ר מכון הייצוא, לפיה אנחנו על סף קיפאון מוחלט, היא בהחלט חריגה.

יצוא ההיי-טק מהווה כ-40% מכלל היצוא במדינה. פגיעה בו היא פגיעה בכל המשק הישראלי. כבר נכתב על כך לא מעט. הנתונים ברורים והסכנות כתובות על הקיר באותיות ענק. שרי הממשלה ואלו האחראים על המשק, רואים, קוראים ויודעים, אבל ממשיכים לא לעשות כלום.

נתונים אלו פורסמו על רקע שתי ידיעות חיוביות – אקזיט ישראלי לפייסבוק (Facebook) והרחבת פעילותה של אמזון (Amazon) בישראל. אקזיטים הם דבר מבורך שמכניס לא מעט כסף לקופת המדינה, אבל אלו הם פעולות בודדות.

מכירת ענק, כזו או אחרת, היא כאין וכאפס לעומת הקמת מפעל היי-טק ואלקטרוניקה, שמספקים תעסוקה לאלפי עובדים בישראל. הם נושאים בעיקר בנטל היצוא. גם אלף אקזיטים לא יצליחו לכבות את השריפה שנקראת דעיכת היצוא הישראלי.