נושאים בוערים למושב החורף של הכנסת

הכנסת חוזרת היום (ב') לעבודה ופותחת את מושב החורף, הארוך יותר, שנערך על פני חמישה חודשים. הוועדות השונות חוזרות אף הן לעבודה, כאשר על סדר היום של חלק מהן ראוי שיעמדו נושאים שונים מעולם ה-IT.

הוועדה הישירה שאחראית על נושא זה היא ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשותו של חבר הכנסת משה גפני. בקדנציה הקודמת עסקה הוועדה רבות בנושא הסייבר, הגנה על הפרטיות וכמובן החוק הביומטרי, זאת לצד נושאים הרלוונטיים גם למשרד המדע, החינוך והכלכלה. ואולם מאז הפגרה, עלו נושאים רבים שיש לדעת עליהם את הדעת.

אחד מהם הוא המיתון בענף. בחודשים האחרונים חלה אסקלציה בכמה מגזרים בענף ההיי-טק, ועשרות עובדים מועמדים לפיטורים – בעיקר בחברות ענק או רב לאומיות שעורכות סבבי פיטורים כחלק ממהלכי התייעלות. ההאטה בענף היא ללא ספק תוצר של מהלכים גלובליים, אולם אין להפרידה מהמצב במשק  הישראלי – הדולר החלש, היעדר תוכניות להשקעה בתשתיות וחינוך ועוד.

מספר ימים לפני תחילת מושב החורף, עלה לדיון הנושא של בריחת המוחות. סביר להניח שהשאלה תעלה לדיון השבוע, במסגרת דיון שנקבע מראש על מצב המדע בישראל לקראת דו"ח מיוחד שיוגש על ידי המולמו"פ (ר"ת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח).

בנוסף, ח"כ גפני יידרש לבדוק מה קורה בתיקשוב הממשלתי, בעקבות פרישתה של כרמלה אבנר. נכון לעכשיו לא ידוע על מחליף. העסק נראה תקוע ומנמ"רים רבים בממשלה מביעים את דאגתם. הקמת מטה התיקשוב היתה מהלך חשוב, פרי יוזמתו של שר האוצר הקודם יובל שטייניץ והמנכ"ל חיים שני. הכוונות היו טובות אך היישום לא היה מלא, מה שהוביל כאמור לפרישתה של אבנר.

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות פתחה את עבודתה היום בדיון חירום על מצב המכללות הטכנולוגיות, אלו שמכשירות את דור ההנדסאים הבא שאולי יצמיח ביום מן הימים את זוכה פרס הנובל הבא. הדיון נערך על רקע שביתה בת שעתיים עליה הכריזו המכללות, כאות מחאה על התקצוב הנמוך של האוצר והאפליה לעומת מוסדות אקדמיים. סביר להניח שיימצא פתרון (נכון לכתיבת שורות אלו הדיון בעיצומו), אבל אין סיכוי שהבעיה תיפתר מהיסוד. זאת לאור העובדה שלא מדובר בבעיה שנולדה אתמול, אלא בתוצר של הזנחה בת שנים, שעיקרה אפליה והיעדר תקציבים עבור אלו שרוצים ללמוד את מקצועות ההנדסה. וכפי שכתבנו כאן אתמול, מנתוני המועצה להשכלה גבוהה עולה כי אין רבים שפונים ללימודים מדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה.

מקצוע ההנדסאי נופל בין הכיסאות במשך שנים. מצד אחד מלמדים אותו בחינוך הטכנולוגי והצבא מכשיר הנדסאים לחילות המתאימים, אבל מהצד השני, כאשר הנדסאי רוצה להתקדם וללמוד לתואר מהנדס וברוב תמימותו הוא פונה לאחד מהמוסדות האקדמיים – הוא נתקל בחומה סגורה. לא מכירים לו בחלק הלימודים ובאחרים מקשים בצורה כזו או אחרת.

כך, חרף העובדה שהאוצר הצהיר שיעביר תקצוב נוסף למכללות הטכנולוגיות, המצב עדיין רחוק מלהשביע רצון. התחזית קודרת: האוצר יוסיף עוד כמה שקלים, אבל ההנדסאים ימשיכו לחלום על התנאים בחו"ל.

עניין אחר ולא פחות חשוב הוא הקשר בין הרשויות המקומיות לממשלה. אלו מבקשות לקבל תקציבים לממשל זמין, לפחות כמו התקציבים של משרדי ממשלה האחרים. בקדנציה הקצרה של אבנר נעשו מספר מהלכים, אבל עם עזיבתה העתיד לוט בערפל.

בזמן הפגרה הוגש לכנסת דו"ח חמור על אבטחת מידע והגנה על סייבר במשרדי ממשלה והמגזר הציבורי. הוועדה לביקורת המדינה אמורה לדון בכך בשבועות הקרובים. היא צפויה לשמוע כי שום דבר לא השתנה באמת, כשם שהעורף האזרחי-עסקי לא מוכן לתרחישי ההתקפה השונים.

בין הפגרה לתחילת המושב הנוכחי קרה גם דבר טוב: אינטל (Intel) לא תפטר את עובדי מיקרון (Micron). לעומת זאת, טבע כן מתכוונת לשלוח הביתה 800 עובדים. זה גרר מיד תגובות נגד מצד שלי יחימוביץ', שמתעקשת להמשיך להפגין בורות בנושא ולקשור את עניין הפיטורים עם הטבות המס שטבע קיבלה במרוצת השנים.

כך גם שר הכלכלה נפתלי בנט, שמפתיע באדישותו לגל הפיטורים. לדבריו, הממשלה תבחן השקעות בחברות קטנות במקום במספר גדולות. לא ברור לאיזה חברות מתכוון השר. האם ניתן להבין מדבריו שיש כמה חברות ענק שעומדות להיכנס לישראל והוא רומז שלא יעביר להן כספים? מוטב שהשר יתמקד בשימור החברות שכבר עובדות פה, שמא תקדים טבע ישוכפל גם לחברות רב לאומיות אחרות. בנט יכול להכריז ברדיו שלא יאפשר פיטורי עובדים בטבע, שהנהלתה יושבת בפתח תקווה, אבל ספק אם יוכל לעשות זאת לחברות שהמטה שלהן ממוקם בעמק הסיליקון.

השורה התחתונה: לוועדות הכנסת יש תפקיד מרכזי בקדנציה הנוכחית והוא לשמור על ענף ההיי-טק. חלפו השנים שענף זה ידע להתנהל לבד והתפלל שהממשלה לא תפריע. הפעם היא חייבת להיות מעורבת כדי שנמשיך להחזיק בתואר "מדינת היי-טק" גם בשנים הבאות.