הדר כהן, Natural Intelligence: "חברות בוחרות בעובדים ישראלים כי יש להם מוטיבציה רבה יותר"

היתרונות הרבים שיש בבחירה במתכנתים ישראלים והעדפתם על פני מתכנים זולים יותר באסיה – אלה הם שניים מהנושאים שעלו לדיון בפאנל שנערך אתמול (ד') במסגרת Rails Israel 2013, הכנס השנתי של קהילת מפתחי Ruby on Rails. הכנס נערך בהפקת אנשים ומחשבים בסינמטק תל אביב, בהשתתפות כ-300 איש.

בפאנל, אותו הנחה צ'אד פאולר, מנהל הטכנולוגיות הראשי של 6Wunderkinder, השתתפו ארז דיקמן, מנהל התכנות במרכז הפיתוח של אי-ביי (eBay) בישראל; אורי נתיב, סגן נשיא לתכנות ומנהל אתר בקלארנה (Klarna) ישראל; דותן נחום, ארכיטקט תוכנה בכיר בקונדואיט (Conduit); והדר כהן, סגן נשיא למחקר ופיתוח ב-Natural Intelligence.

לדברי כהן, "בישראל יש נטייה להיות יותר ממוקדים בעסקים, וזה נותן מוטיבציה לעבוד קשה ולספק את הפתרונות מהר יותר. לפעמים יש צורך בקבוצות קטנות יותר שעושות יותר במקביל והישראלים בנויים לכך. אנחנו גם מקבלים עבודה ממוקדת יותר, שלא ניתן לספק במדינות מתפתחות". לכן, אמר, התועלות שבעובדים בישראל שוות לחברות את המחיר הכספי.

דיקמן עמד גם הוא על יתרונותיהם של המתכנתים הישראלים, ומיקד זאת בחדשנות ובתנועה מהירה. לטענתו, שווה לחברות להשקיע ולשלם להם "גם אם הם יקרים יותר ממבט ראשון ממתכנתים במזרח אסיה. זמן היציאה לשוק כתוצאה מעבודה של מתכנתים מהארץ קצר יותר ולכן, לא בטוח שהם אמנם יותר יקרים".

נתיב התייחס למקרה של קלארנה עצמה, שבדקה היטב היכן למקם את סניף הפיתוח הראשון שלה מחוץ לשבדיה, ובחרה בישראל. הוא ציין כי "יש לישראל מוניטין טוב בכל מה שקשור לחדשנות, אבל לא רק. אנחנו ידועים גם בזכות היכולת להביא דברים לידי סיום והשלמה מלאה, וזה מה שהחברות רוצות כשהן פונות לפיתוח יישומים".

פאולר אמר בנאומו במליאה המרכזית של הכנס כי בדיקות התוכנה הפכו לעול כבד לפיתוח, מעבר ליתרונות שהם מספקים. יתר משתתפי הפאנל הביעו דעה נגדית. "אם לא בודקים, יכול להתגלות באמצע הפרויקט משהו שיכול לשבור את כולו", אמר נתיב, לדברי כהן, "יש לפעמים נטייה לפתח רגישות יתר לגבי המתודולוגיה עצמה, אבל אם מבצעים בדיקות, יש אפשרות למצוא תקלות במערכת שהן גדולות ממה שאפשר לתת ללקוחות לגלות לבד".

דיקמן טען שצריך לבחון את היקף הפרויקט לפני שקובעים את כמות הבדיקות שיש לבצע. נחום אמר כי "אין תשובה חד משמעית בנושא. אם בונים משהו לטווח ארוך, של 5 עד 10 שנים, צריך לבדוק היטב, כדי למצוא את כל הבעיות לפני שמגישים את הפרויקט. מצד שני, אם מדובר במשהו קצר, למשל לחצי שנה, ייתכן שאפשר להקל על הבדיקות".

שאלה נוספת שעלתה היא האם יש להמשיך להשתמש ב-Ruby on Rails לצרכי פיתוח יישומים. דיקמן אמר שהשאלה החשובה, בסופו של דבר, היא לא זו אלא האם יש מישהו בקבוצת המפתחים שיודע מהי חדשנות ומתי מתעורר הצורך לנוע הלאה. "כדי לעשות שינוי שכזה יש צורך בדיון במערכת, וזה לא מחייב לנוע קדימה או אחורה בתחום, אלא לבחור את מה שמתאים", טען.

כהן אמר כי "זה צריך להיוולד מהצרכים שלנו עצמנו. יכול להיות שנתחיל לחפש מהירות גבוהה יותר של עיבוד, יותר כעוצמת עיבוד, ואז נצטרך להחליף את הכלים ולמצוא שוב את המפתחים המתאימים עבורנו".

דותן טען שמדובר במציאת הכלים הנכונים לכל סוג של עבודה ואילו דיקמן סיפר כי "אחד הדברים הראשונים שהייתי צריך לעשות כשהצטרפתי לאי-ביי זה לשכנע להשתמש ב-Ruby. עם זאת, כבר כיום אני שומע שיש אמצעים קלים יותר לשימוש, שבמקרים מסוימים עושים את העבודה טוב יותר".

נתיב סיכם את הדברים כשאמר: "אנחנו לא משתמשים רק ב-Ruby on Rails, אבל זו סביבת עבודה פרודוקטיבית ואין כל ספק שהיא הכלי הנכון לביצוע סוגים מסוימים של עבודה. זה תלוי באיזה שלב נמצאים ואיזה פתרון רוצים לפתח".