אולימפיאדת טוקיו ורוחב הפס

בתקופת החגים שהיתי ביפן. עברתי חוויה טכנולוגית כשלעצמה, שאולי עוד אכתוב עליה במדור זה. בין סושי לקבוקי הגיעה הבשורה: טוקיו נבחרה להיות המארחת של המשחקים האולימפיים של 2020. לא חלפו להם אלא ימים ספורים ומערכת יחסי הציבור המשומנת של המארחים העתידיים של האירוע הספורטיבי המרכזי בעולם החלו לשחרר ידיעות בדבר התארגנותם והיערכותם. אחת הידיעות הללו נגעה לתחום עיסוקנו – רוחב הפס האינטרנטי – והיא הכתה אותי בעוצמתה.

מספר אמצעי תקשורת ציטטו ראיון שהביאה סוכנות הידיעות הצרפתית עם נציג של משרד הפנים והתקשורת היפני. אותו פקיד ממשלתי הצהיר כי הממשלה של ארץ השמש העולה תסבסד מחקר שאמור להוליד פיתוחים אלקטרוניים שיאפשרו קצב הורדה לסמארטפונים ברוחב פס של 100 ג'יגה-ביט. בכדי להסיר חשש של אי התרשמות הולמת מהכרזתו זו, סיפק הדובר גם המחשה לנתון היבש: יכולת הורדה של שלושה סרטים באורך מלא ברמת HD בתוך שנייה אחת.

בכדי להקנות מימד של פרופורציה לנתון האמור, אפשר להשתמש למשל בדו"ח OECD האחרון, שקבע שבישראל, מהירות הגלישה הממוצעת היא 22 מגה-ביט. כלומר, הביצועים שמבקשים היפנים להשיג כבר בעוד שבע שנים בלבד הם בערך פי 5,000 (!) מקצב הגלישה הנוכחי בארץ ופי 20 אלף (!!) ממהירות הגלישה הממוצעת באמצעות הטלפון הנייד בישראל, שעל פי אותו דו"ח עומדת על 5 מגה-ביט בלבד. ממש בלתי נתפש.

לפני ימים אחדים, במפגש עם חברים יודעי ומביני דבר, התפתח ויכוח סביב הידיעה האמורה, שאליה הם לא נחשפו טרם לכן. עלו שם טענות ונימוקים נגד ישימותה של ההצהרה הממשלתית היפנית. יש מי שפקפק אם יצליחו בכל כך מעט שנים לעשות פריצת דרך כה דרמטית. עלו גם טענות אודות אי הנחיצות המעשית של קצב שכזה לטלפון נייד. אחת הגרסאות טענה שבאופן מעשי, מהירויות שכאלה יפעלו רק בטווחי מרחקים קצרים ביותר, שאין בהם תועלת. מומחה אחר סבר שאפילו אם המצאה שכזו תקרום עור וגידים, היא לא תוכל לפעול, בשל אי עמידת רכיבים אחרים במערכת במשתמע מקצב שכזה.

כאן גייסתי לעזרתי את ג'ורג' גילדר. החוק המיוחס לבעל החזון הזה בהקשר לטכנולוגיית המידע מדבר על השלשת רוחב הפס מדי שנה. זהו חוק אמפירי וכל שנה שחולפת מחזקת את תוקפו, לפחות עד כה. הוא מתבסס בין היתר על ההתפתחויות הטכנולוגיות, שמאפשרות להעביר יותר נתונים בפרק זמן נתון ובעלויות קטנות והולכות. כל אחד, מניסיונו האישי, יודע עד כמה גדלה כל העת המהירות שבה הוא שולח נתונים מהמערכת בה הוא משתמש, או מקבלם לתוכה. משתמע מהחוק כי הקצב שהיפנים מבטיחים בוא יבוא וכי זו שאלה של זמן בלבד.

לי אין שום ספק שהמהירות הנשמעת כרגע דמיונית תהפוך בעתיד למציאות של מה בכך. ייתכן שזה יתממש רק כמה שנים אחרי האולימפיאדה ב-2020, אם כי אינני מוציא מכלל אפשרות שהיפנים יצליחו לכבוש את היעד עד אז. גם השאלה האם זה כלל נחוץ לא רלוונטית, שהרי ברור שהאפשרות תהפוך למעשית ומיד יממשו אותה בפועל נחילי הגולשים. מכאן צומחת ועולה השאלה הגדולה והמעניינת: מי מוליד את מי – הביקוש את ההיצע, או ההיפך?