סופה של הרשת? לא כל כך מהר

פרשת הריגול והמעקבים של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) של ארצות הברית אחרי גולשי אינטרנט ברחבי העולם ממשיכה להכות גלים. במהלך תקופת החגים בארץ הדהדו דבריו של אריק שמידט, יו"ר גוגל (Google), שניסה ללכת בין הטיפות. בין היתר, הוא התייחס להשלכות השליליות הגלומות בפרשה שנחשפה וממשיכה להתגלגל. הסכנה הגדולה שעלולה לדבריו לקרות היא פיצולה של הרשת הכלל עולמית לרשתות מדינתיות קטנות, כתגובת נגד של מדינות לחיטוטים הפולשניים של האח הגדול מצפון אמריקה. אם כך יקרה, רשת האינטרנט תאבד את ייחודה וכוחה.

מה שמסתתר מאחורי דבריו הזהירים והמתונים של שמידט הוא קודם כל העובדה המוצקת ממנה מנסים רבים כל כך להתעלם: שליטתה של ארצות הברית ברשת. זה מתחיל כמובן בתשתית הפיזית של הרשת, שלמרבה הפלא רוב הגולשים כלל לא מודעים לה. לאורך כל שנות קיומו של טור זה כתבתי כאן על אחיזה זו ומשמעויותיה הנסתרות. היכולת הכוחנית מושגת בין היתר בשל הימצאות 13 המרכזים הגדולים של הרשת (המכונים "שרתי השורש") על אדמת ארצות הברית. עיון ברשימת 12 הישויות שמפעילות את המרכזים הללו הופך את התמונה לברורה יותר.

אולם, האחיזה של הדוד סם ברשת לא מתמצה רק בהחזקת ליבת התשתית הפיזית בידיים אמריקניות. אם נבחן בידי מי נמצא ההגה של הארגונים הקובעים בעניין האינטרנט, ובראשם ה-ICANN, נקבל את אותה תוצאה. הישויות הללו שוכנות בארצות הברית, מונהגות בידי אמריקנים וכפופות, גם אם בעקיפין, לממשל הפדרלי. מעבר לכך, חשוב לזכור כי מנועי החיפוש הגדולים, הרשתות החברתיות המובילות, יצרני מערכות ההפעלה וכדומה – כולם ארגונים אמריקניים שנתונים למרות החוק המקומי, כולל חלקיו המוצלים יותר.

הלפיתה האמריקנית הייתה זה מכבר לצנינים בעיני מדינות ומנהיגיהן ברחבי העולם. ארצות הברית, תחת לחצים לא מועטים, הייתה כבר נכונה רשמית לוותר לכאורה על חלק מהאחיזה, אולם נסוגה מהרעיון לפני כעשור, כשהבינה אילו יתרונות היא עומדת לשמוט מידיה בשעה שאיומים, ובהם הטרור הכלל עולמי, מתחזקים. בעקבות הפרשה האחרונה הנדונה כאן, הלחץ הבינלאומי התחזק מאוד משלושה כיוונים: אידיאולוגיה מתחרה (רוסיה, למשל), תפיסת עולם (לדוגמה, גרמניה) ופגיעה בכבוד (כמו במקרה של מכסיקו).

האם הגילויים הבוטים החדשים יביאו לשינויים הקיצוניים מהם חושש שמידט? קשה להניח שאפילו מדינות כמו סין או רוסיה יוכלו להרשות לעצמן לוותר על הקשר לרשת העולמית, תוך הפסד היתרונות הגדולים שלה בתחומים כמו סחר אלקטרוני ויכולת הבאת עמדותיהן לכל קצוות תבל. סביר יותר להניח שארצות הברית, בהסכמים גלויים וחשאיים, תרכך במשהו את ההגמוניה שלה במרחב הקיברנטי וכך תדחה את הסכנה לפיצולו, לפחות עד המשבר הבא.