צבי פלג, מנכ"ל אורט: "אנחנו הרשת החינוכית עם מספר הבוגרים הגדול ביותר בתחום המדע והטכנולוגיה"

"עם כל הכבוד לכל הגופים האחרים שעוסקים במלאכה, רשת אורט היא הרשת החינוכית שמספקת את מספר הבוגרים הגדול ביותר בתחום המדע והטכנולוגיה – הן לצה"ל והן לתעשייה". כך אומר צבי פלג, מנכ"ל רשת אורט, בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים לרגל פתיחת שנת הלימודים תשע"ד.

בשנת הלימודים הקרובה תפעיל רשת אורט 200 בתי ספר תיכוניים ומכללות בכל הארץ, עם דגש על ישובי הפריפריה שם ילמדו כ-100 אלף תלמידים – 10% מסך כל התלמידים במערכת החינוך העל יסודי בישראל. בבתי הספר הללו מלמדים את כל המקצועות, כמובן, אולם הדגש מטבע הדברים הוא על מדע, טכנולגיה ותיקשוב. "60% מסך כל התלמידים במערכת שלנו ילמדו את מקצועות המדע והטכנולוגיה. מדובר במספר שיא שאינו קיים בשום מערכת חינוך אחרת בישראל", אומר פלג.

במסגרת הלימודים העל תיכוניים מכשירה רשת אורט גם מועמדים לשירות בצה"ל ביחידות הטכנולוגיות המובחרות. "בשנת הלימודים הזו אנו מפעילים כיתות שחרית שבהן לומדים 2,600 תלמידים מכיתה ט' ועד י"ב", מציין פלג. לדבריו, "הם כוח העתודה שאחר כך הולך ליחידות הכי נחשבות ומבוקשות".

התלמידים לומדים במסגרות מיוחדות הזהות לפנימייה, במטרה להכשירם לאורח החיים הצבאי, המנותק מהבית. "הרשת שלנו מהווה את אחד ממקורות ההזנה המרכזיים של הנדסאים לצה"ל. כ-40% מסך כל הבוגרים שלנו הם הנדסאים שממשיכים לשירות בצה"ל", הוא אומר בגאווה.

פלג מודע לצורך בשינוי התדמית של רשת אורט ומציין כי בשנים האחרונות המגמה התהפכה: "ההורים מבינים שלימוד מקצועות ההנדסה זה דבר חשוב שיכול לעזור לילד שלהם בעתיד, למרות ועל אף מצבים של מיתון והאטה". הוא מוסיף ואומר, כי "יש לנו מספר בתי ספר ברשת, ספינות הדגל שלנו, שהביקוש אליהם גדול פי כמה וכמה ממה שהם יכולים לקלוט. אנשים מנסים לשריין מקומות לילדיהם שנה או שנתיים קודם, ואני אישית מקבל פניות מראשי ערים ואנשים אחרים כדי שאסייע. אבל אנחנו מאוד מקפידים על שמירת המסגרת. אנחנו לא רוצים להציף את הכיתות, אלא לשמור על הרמה הקיימת".

אם המצב כל כך טוב, מדוע התעשיינים וראשי חברות ההיי-טק זועקים על מחסור בכוח אדם?
"המחסור קיים בעיקר בעובדי כפיים, שצריכים להסב אותם למקצועות הטכנולוגיה העלית. כיום אין כמעט תחום או מגזר שאין בו מיחשוב ואוטומציה. לא כולם יכולים וצריכים להיות מהנדסים, אבל צריכים הרבה טכנאים, עובדי ייצור שעובדים בטכנולוגיות מסורתיות, ועוד. אנחנו שמים דגש רב על הנושא הזה ביחד עם התעשיינים.

"בבתי הספר שלנו יש מסלולי לימוד ייחודיים לתלמידים שלא יכולים לעשות 5-4 יחידות בכל מקצוע, אבל יכולים ללמוד את מקצועות התיקשוב השונים ולסיים עם בגרות מספקות, 3-2 יחידות – דבר שבעבר לא התאפשר להם. אלו הם מסלולים מאוד מבוקשים, במיוחד בפריפריה, ואנו שמחים לענות על הדרישה".

אתם גם מייצאים שיטות הוראה וידע לחו"ל. כיצד?
"בעולם מכירים את ישראל כמעצמת היי-טק, ויעידו על כך עשרות הסטארט-אפים שנמכרו לתאגידי ענק בעשור האחרון. לאורך השנים פיתחנו כאן תוכניות לימוד חדשניות, שמתברר שלא קיימות בעולם. הבנו שיש כאן פוטנציאל כלכלי והתחלנו לעניין בתי ספר ברוסיה, ארצות הברית, אנגליה, צרפת, איטליה ועוד שורה ארוכה של מדינות.

"יש לנו גוף שעוסק רק בפיתוח תוכניות לימוד עבור הרשת שלנו ומגלגל 80 מיליון שקל בשנה. אין סיבה שלא נתעל את התוצרים שלו לפעילות עסקית בחו"ל, כך שהכנסותיה יאפשרו לנו לפתח עוד מערכי לימוד ולקלוט עוד תלמידים מכל אזורי הארץ. זה הייחוד של רשת אורט ועל זה אנחנו עובדים".

אתה מרבה לדבר על השילוב של ערכים, ציונות וטכנולוגיה. איך זה מסתדר יחדיו?
"כאשר נכנסתי לתפקידי, חרטתי דגל הרשת שני דגלים מרכזיים: חיזוק הפריפריה ודגש מיוחד על החינוך המדעי טכנולוגי, מתוך תפיסה כי לתלמידים המסיימים לימודי מדע וטכנולוגיה בחינוך העל יסודי סיכוי רב להשתלב בשוק העבודה.

"במסגרת מדיניות זו, מפעילה הרשת בתי ספר לצעירים חרדים בצפון הארץ, בתי ספר בפזורה הבדואית בנגב, תוכניות לימוד ייחודיות לתלמידים מרקעים שונים ובאחרונה אף קיבלה את אישור משרד החינוך להפעיל מודל חינוך הוליסטי – מכיתה א עד י"ב – בבתי ספר בצפון הארץ. אני חושב שיש קשר הדוק בין חינוך לערכים, ציונות ולימודי מדעים וטכנולוגיה. אנחנו נחשבים אור לגויים בכל מה שקשור להיי-טק  והביקוש ללימודי מדעים גבוהים נמצא בעלייה. לכן אין סיבה שתלמידי שלומד אצלנו לא יקבל גם את כל המטען החינוכי הערכי שכל בית ספר צריך לתת לבוגריו. זה לא פחות חשוב מכל יתר הדברים".