טל הרמתי, משרד האוצר: ממשל זמין ימומש באופן מלא ב-2015

"יש לנו עוד דרך ארוכה למימוש מלא של ממשל זמין, ונשיג יעד זה ב-2015. איננו נמצאים כיום ברמת הבשלות הרצויה מבחינת כמות והיצע השירותים המסופקים לאזרחים. בחלק מהמקרים אנו נמצאים בחזית הטכנולוגיה – ובחלק לא", אמר טל הרמתי, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר ואחראי תחום ממשל זמין. הרמתי היה אחד מדוברי המפתח בפאנל ממשל זמין שנערך במסגרת יום עיון בנושא "דמוקרטיה מקוונת – ממשל זמין", שהתקיים בסוף השבוע האחרון באוניברסיטת תל אביב.

הרמתי תיאר בפני המשתתפים ביום העיון את חזון ממשל זמין, לפיו עליו להיות "דלפק האינטרנט של הממשלה". היעד, אמר, הוא שהאזרח יהיה הלקוח, במלוא מובן המילה של השלטון, ויקבל את מלוא השירותים ממנו באופן מקוון.

כך, ציין הרמתי, כי בשנה החולפת נמשך הגידול בשימוש של אזרחי מדינת ישראל במערך התשלומים של ממשל זמין. לדבריו, היקף התשלומים שהועברו בשנת 2008 באמצעות פורטל gov.il עמד על 7.5 מיליארד שקלים, נתון המהווה גידול של יותר מ-40% לעומת התשלומים שהועברו בפורטל בשנה שקדמה לה. הרמתי ציין, כי לאור ההצלחה של השירותים המקוונים, בכוונת ממשל זמין במשרד האוצר להשיק פורטלים חדשים נוספים, "כחלק מפעילות ממשל זמין התורמת ליעילות ולחיסכון במשרדי הממשלה". כך, הוסיף, אזרחים יכולים שלא לצאת מבתיהם וממקום עבודתם ובמקום ללכת לבנק הדואר, לבצע את התשלומים במועד הנוח להם, "מה שמגדיל את הפריון במשק".

100 חותמות להיתר רישוי אחד

כדוגמה, הביא הרמתי את העובדה, כי כמחצית מבתי העסק בארץ פועלים ללא היתר רישוי לעסקים. זאת, כי על מנת להשיג את ההיתר המיוחל, נדרשים בעלי העסק לעבור 11 תחנות ממשל שונות, ולהשיג 100 חותמות. לכן, אמר, מוקם בימים אלה פורטל לרישוי עסקים, כחלק מיישום מדיניות הממשלה להקל על עסקים לקבל רישיונות מהמדינה. כך, הליך האישורים יקוצר "וחזון אחרית הימים הוא שבעל העסק יוכל לעקוב אחר 'תזוזת' המסמכים המאושרים, וירטואלית, מגורם שלטוני אחד למשנהו".

הרמתי תיאר את ארכיטקטורת מרכבה ובתוכה ממשל זמין, כבנויה משלוש שכבות: שכבת התשתיות, שכבת השירותים המסופקים, קיימים ועתידיים, וביצוע שינוי. "התשתית כבר קיימת", אמר הרמתי, "יש כבר שירותים לא מעטים שמסופקים ונעמיק את היקפם. השלב הבא אליו אנו רוצים להגיע הוא ביצוע השינוי". העתיד אמר הרמתי, יתאפיין בכך שהממשל ייתן שירותים אישים לאזרחים ולעסקים, תוך הזדהות חזקה וחתימה דיגיטלית; הממשלה תהיה מרושתת, משמע השירותים שיסופקו יהיו חוצי משרדים; השירותים יסופקו גם לסלולר ולרכיבים נתיקים וניידים של האזרחים; ויתקיים תהליך של e-democracy המאפשר דיאלוג שוטף, חופשי, נטול כל חסמים – בין הממשל לאזרח. במסגרת זו, סיכם הרמתי, ייושם gov 2.0, הכולל בלוגים פורומים ורשתות חברתיות, "יש לנו עוד דרך ארוכה למימוש מלא של החזון".

לא תמיד הרשת מקדמת הדיאלוג

"לרשת יש ותהיה בעתיד השפעה רבה על אופי הדמוקרטיה", אמר בפאנל ח"כ מיכאל איתן, השר לשיפור השירות הממשלתי לאזרח, "אולם יש לוודא כי תנוטרלנה ממנה ההשפעות הרעות. יש להיזהר ולזכור שכל טכנולוגיה המעצימה את יכולותיו של האדם, הופכת להיות מסוכנת כשמתעלים אותה למטרות שליליות".

לדברי השר איתן, "אני מקווה שנסייע ונקדם את נושאי ממשל זמין של הממשלה לטובת האזרחים, כך שהוא ייהנה מיותר שירותים שיפותחו למענו. הרשת תתרום לדבר אדיר: ליצירת מערכת יחסים חדשה סביב המשולש ממשלה-פקידות-ציבור. לעיתים הביורוקרטים הם המעכבים את החלטות השרים, ולעיתים הציבור חושב שהשרים הם כל יכולים. בעבר הקרב הזה היה סמוי, בעתיד הרשת תביא ליתר שקיפות במשולש זה. הפוליטיקאים או הפקידים יגייסו דעת קהל באמצעות הרשת. דיאלוג הוא שם המשחק, הוא העתיד. כך תיווצר חברה שבה ימומש חופש המידע באופן מוצלח יותר".

השר איתן הוסיף, כי "ההתקדמויות הטכנולוגיות המשמעותיות שאותן חווה העולם בעשור האחרון יצרו ציפייה, כי הן תקדמנה את הדמוקרטיה, ותהפוכנה לכלים המייצרים דיאלוג בין הבוחרים והנבחרים, לצד יצירת שקיפות. לצערי, הרשת נכשלה ביצירת אותו דיאלוג מצופה".

"יש לנו הישגים גדולים בתחום הטכנולוגי, אמר השר איתן, "ומנגד, כמה מחשבים קנה משרד החינוך בשלוש השנים האחרונות לבתי ספר? אפס. מה שקורה בבתי הספר בנושאי לימוד והטמעה של מחשבים ומיחשוב זה חורבה. יש לנו טכנולוגיה, יש לנו הון אנושי בציבור, יש לנו פוטנציאל ענק אלא שהוא לא מתממש. צריך לשלב ידיים, אל לנו לאבד את היתרונות היחסיים שלנו".

"ראוי שבהיבטי ממשל זמין נהיה בחמישייה הראשונה בעולם", סיכם השר איתן, "ולא כמו היום, שבו ישראל ממוקמת בעשירייה השלישית בעולם".

ד"ר שלומית ווגמן, עו"ד במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' ומומחית בתחום מדיניות ציבורית בטכנולוגיה, הנחתה את הפאנל. היא סיימה בהרצאה בה הראתה כיצד ממשל אובאמה משתף את הציבור בחקיקת חוקים. לדבריה, "לטכנולוגיות המידע פוטנציאל לממש את ההליך הדמוקרטי בצורה מעמיקה יותר מהמקובל כיום. הן מאפשרות לאזרחים להפוך לשותפים מהותיים ומעורבים בשלבי קבלת ההחלטות ולתרום לדיון. הן מגבירות את ההשתתפות והגיוון בהליך הדמוקרטי, וכך מעצימות את האזרחים". ד"ר ווגמן סיכמה באומרה, כי "על הממשל בישראל לתת תשומת לב למציאות החדשה ולהיערך בהתאם".