מגיבים בלי טעם
יונתן קורפל טוען שהעסקת מגיבים בשכר על ידי הממשלה היא בעייתית וחושש ששכרנו ייצא בהפסדנו
ממשלת ישראל מנסה לסגור פערים בשדה המערכה ההסברתי, שנוצרו כתוצאה מהזנחה של שנים ואי ראיית המצב לאשורו, ובעצם הימים האלה מארגנת מחדש את מערך ההסברה הלאומי. מעתה הוא ירוכז במשרד ראש הממשלה, כאשר פונקציה חדשה תבלוט בו: יחידת המדיה האינטראקטיבית. על פי הדיווחים, היחידה החדשה, שבראשה יעמוד, ככל הנראה, דני סימן, תנסה להעביר את מסריה של ממשלת ישראל באמצעות הרשתות החברתיות הבולטות בארץ ובעולם.
לכאורה, ידיעה מעודדת. סוף סוף מתחילים אצלנו להבין כיצד מתנהל העולם החדש וכיצד מוכרעים הקרבות על דעת הקהל הכול כך חשובה. יתירה מכך, על פי אותו מקור, היחידה האמורה תגייס בעתיד הקרוב מאות סטודנטים בתקציב של כמה מיליוני שקלים כדי שיעשו את העבודה. מדובר כנראה בתשלום בצורה של מלגות לימוד. אין מי ששוחה טוב יותר מהצעירים האקדמאים המשכילים והתוססים במים השוצפים של האוקיינוס הקיברנטי החברתי. גם ניתוב התגמול למטרה החשובה של קידום האקדמיה ראוי לשבח.
אלא שכאן מגיעה הנקודה הבעייתית: היותם של המגיבים האמורים מועסקים על ידי המדינה תוסתר כביכול מעין כל. ההסכם ייחתם בין הממשלה לבין הסתדרות הסטודנטים, ייבחרו צעירים שיועסקו בפרויקט ומן הסתם יוטלו עליהם משימות ברורות של ייצוג עמדות שהמדינה חפצה בהן. אלא שהם יעשו זאת במסווה של אנשים פרטיים שמביעים את עמדתם האישית. סביר להניח שבמקרים מסוימים, הקו בו ינקטו יהיה אף שונה ממה שהם אישית מאמינים בו. אני לא רואה פסול בכך שעובד בארגון כלשהו מבצע משימות בדבקות גם אם הן לא תואמות את אמונותיו. הבעיה שכן מפריעה לי היא הניסיון להסוות את זהות המגיבים ולטשטש את העובדה שמישהו מסוים מתגמל אותם בעבור מילוי הנחיותיו.
אני חרד שמדינת ישראל תצא ניזוקה קשות מהרעיון הגרוע הזה. כולנו מכירים את התופעה המגונה של מגיבים מטעם, באתרי המסחר המקוון או האתרים החדשותיים. כל בר דעת עם מעט ניסיון מבחין בהם בקלות. חשיפתם משיגה לעתים את ההיפך הגמור ממה שקיוו המממנים המסתירים. מרגע שמתגלה צבא צללים שכזה, הפעילות כולה נחשבת לירודה והגולשים מפסיקים להתייחס אליה ברצינות. גם מגיבים ספונטניים אמיתיים באתר, שתכניהם יכולים היו בהחלט למלא את האינטרס של הגוף שמגיבים מטעמו משאירים תגובות באותן ידיעות, נחשדים כעת כמגויסים ואמירותיהם לא נלקחות ברצינות. כך ששכר האתר יוצא בהפסדו.
בעידן שלנו, סודותיהם של ארגונים, אפילו חשאיים במיוחד, דולפים בקלות לרשת. זה, בסבירות לא מבוטלת, גם מה שיקרה במקרה שלפנינו. לא רק עצם קיומה של היחידה יזלוג לאינטרנט, אלא פרטים רבים מהסוג שעיתונאים חטטנים אוהבים להעצים. הואיל ומדובר במנגנון גיוס סטודנטיאלי, בטווח העסקה קצר, ביכולות אכיפה אפסיות, באפשרויות הדרכה מצומצמות ובשליטה מוגבלת, עלול הרעיון להפוך גם לחוכא ואיטלולא. הבדיחות על הכותבים מטעם עלולות להציף את הרשת ובוודאי לא להועיל.
יונתן קורפל איפה העיקרון שאתה כל כך מדבר עליו של פעילות 365 ימים בשנה 24 שעות ביום?
ני חושב שחלק מהמגיבים לא קוראים בדיוק מה כתוב בכתבה וחשוב להם להגיב אפילו בלי קשר העיקר שהדיעה שלהם תופיע. לגופו של עניין אני חושב כמו יונתן קורפל שמותר הכל אבל בתנאי שזה שקוף ולא התחזות לאנשים תמימים.
מה ההבדל בין סטונדנטים אשר גוייסו לצורך הסברה מטעם משרד החוץ ומסתובבים בעולם לבין גיוס סטונדנטים אשר יגיבו ברשתות חברתיות או בבלוגים? אין הבדל. כמובן שמגוייסים חייבים לעבור סינון כלשהו וכמובן שתגובותיהם צריכות לעבור בקרה שלא יקרה מצב של פספוס של מגוייס אשר "בטעות" כותב דברים אשר אינם לרוחו של המגייס, לכן מר קורפל ומגיב מס 2,אלי, אינני חושש, אני חושב שמגוייסים אלו אינם מיועדים להגיב להסברה פנים ארצית אלא בין לאומית, ששם אנו בלשון ההמעטה "חלשים מאוד" עלינו לנצל כל דרך לגיטימית בכדי להגיב בצורה חכמה על ידיעות לא נכונות או להגיב להסברה של מדינות לא ידידותיות או לסתם כאלה שעושים רעש ברשתות חברתיות ,אפקט הפרפר.
היו ותמיד יהיו מגיבים מטעם גם מטעם הממשלה גם מטעם המפלגות וגם מטעם העסקים הפרטיים לכן התגובות לא אמינות
כשאתה חרד אני לא ישנה בלילות!
מר קורפל, אתה צודק ואתה צריך להיות חרד. אלא שהדבר תלוי בכם העיתונאים והכתבים ובעורכי העתונים באינטרנט. לו העורך היה מאפשר רק תגובות שדומות למכתבי קוראים לעורך כתובות בשפה נאותה עם הצגת עמדה ונימוקים בשונה למשל, מתגובה מספר 1 לעיל, הממשלה לא הייתה נוקטת בשיטה זו. במקום זה היית מוצא את תגובת דובר צה"ל, דובר משרד החוץ ובעלי תפקידים אחרים. הכח הוא בידיים שלכם ואם אתם יחד עם מועצת העיתונות תפתחו קוד אתי מתאים תוכלו לבלום את התופעה. באשר למושג הסברה שיטה זו אינה מאפשרת הסברה אלא רק תעמולה בשפה נמוכה שגובלת בגסות רוח. את יצירות המופת האלה ניתן למצוא באתרי העתונים הנפוצים ובדפי הפיסבוק של התנועות הפוליטיות השונות ואפילו אלה של מוסדות מדינה רישמיים. בפיסבוק אינכם יכולים לעזור הרבה, אך בעיתונים ובמגזינים בעיקר המיקצועיים, יש לכם יכולת וכך תגובה מספר 1 לא הייתה זוכה לביטוי וכניראה גם התגובות הממומנות.
אני המתנדב הראשון לכוח המשימה החדש. אני מוכן גם להיות מגיב של כל המפלגות וכל חצרות הרבנים וכל החברות העיקר שישלמו כסף ולא אצטרך יותר למלצר. מתוך המיטה אשלח כמה תגובות עם שגיאות הכתיב שלי ועוד ישלמו לי את כל שכר הלימוד ועוד.