למרות המשבר הכלכלי, הממשלות מאמינות ב-IT

המשבר הכלכלי העולמי אמור להשפיע על היכולת של ממשלות בעולם להשקיע ב-IT לקידום השירות לאזרח ולייעול המערכות. תחזיות האנליסטים בתחילת השנה היו פסימיות בהתאם, והיה ברור כי תוכניות רבות של קידום התיקשוב בממשלות באירופה או בארצות הברית עלולות להיכנס להקפאה עמוקה. אבל תחזית חדשה של גרטנר (Gartner), שפורסמה בשבוע האחרון, הראתה שהקיצוץ בתקציבים עד סוף השנה יהיה מתון יחסית – ולמעשה יישאר דומה למה שהיה בשנה שעברה.

על פי המחקר, סך כל ההשקעות של IT בממשלות ברחבי העולם יגיע לכ-450 מיליארד דולרים עד סוף 2013 – ירידה קלה של 0.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ו-1% אחד יותר מאשר התחזית המקורית של גרטנר בינואר השנה. יצוין, כי המחקר לא כולל השקעות לטווח ארוך בתחום המובייל, במודרניזציה ובמיחשוב ענן. אלו הם התחומים שממשלות מעניקות להם עדיפות השנה, וכפי הנראה לא יקוצצו.

ומה בישראל? אצלנו, למען האמת, התמונה עדיין לא ברורה לחלוטין. זאת מפני שתקציב המדינה לשנים 2014-2013 אושר סופית בכנסת רק בסוף השבוע שעבר, לאחר שעבר את "מכבסת" הוועדות השונות. תקציב המיחשוב של הממשלה מעוגן בעיקרו בתקציב משרד האוצר. בתוך ים הסעיפים, ישנו גם אחד על מטה התיקשוב הלאומי, שבראשו עומדת כרמלה אבנר.

מטה זה, כידוע, הוקם בשנת 2012. למעשה עד לא מכבר היה בשלבי הקמה והתארגנות מבחינת כוח אדם ומכרזים. באותה הצעת תקציב לשנתיים הקרובות, כאמור, כפי שהוגשה לכנסת ואושרה בממשלה, נכתב כי בשנת 2013 יעמוד תקציב מטה התיקשוב הלאומי על 205 מיליוני שקלים בתקציב נטו, ועוד כ-20 מיליוני שקלים בהשתתפות משרדי הממשלה. בשנת 2014 יעמוד תקציב מטה התיקשוב על 215 מיליוני שקלים בתקציב נטו, כלומר גידול של 10 מיליון שקלים, כאשר ההשתתפויות מצד משרדי הממשלה ימשיכו לעמוד על 20 מיליוני שקלים.

מטה התיקשוב משמש גם כרגולטור של הממשלה על כל נושא המיחשוב הממשלתי. אולם מעבר לזה, המטה אחראי, בין היתר, גם על כלל היחידות הרוחביות הממשלתיות – בהן מרכב"ה וממשל זמין. תקציב המרכב"ה הוא תקציב קבוע שאושר על ידי הממשלה ב-2001, בראשית הפרויקט, ומסתכם ב-385 מיליון שקלים. הפרויקט טרם הסתיים עד היום, וזו אחת ה-"נדוניות" שאבנר קיבלה עם כניסתה לתפקיד. אם להשתמש בלשון אגף התקציבים, מדובר בתקציב "צבוע" – כלומר מיועד מראש למטרה מסוימת, ללא אפשרות לשינוי.

נכתבו על הפרויקט הררי דו"חות, חיוביים וחיוביים פחות. כך, למשל, לפני כתשעה חודשים, בחודש נובמבר ורגע לפני הבחירות, סירב ח"כ משה גפני, אז יו"ר ועדת הכספים, לאשר 36 מיליון שקל למרכב"ה. גפני אמר אז כי 385 מיליון שקל שאושרו לתקציב הן דבר "הזוי" – ודרש הסברים. מעניין מה יגיד גפני היום, כאשר הוא חובש את הכובע של יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה? מן הסתם הוא ישמע הסברים שפרויקט המרכב"ה לא יסתיים לעולם, גם אחרי שיסיימו סוף סוף להטמיע אותו בכל המשרדים. שכן לאחר מכן יהיו אתגרי תחזוקה, שדרוג והרחבה של הפרויקט. העלות האמיתית של מרכב"ה כבר חרגה מזמן מ-385 מיליון שקלים, וספק אם מישהו באוצר בכלל יכול לכמת אותה. ואולי יש כאלו שחוששים לחשב את הסכומים, כדי לא לקבל תוצאות מבהילות.

על כל פנים, מרכב"ה מהווה את אחד העוגנים המרכזיים של מטה התיקשוב. לפחות על הנייר, הבינו במשרד האוצר שלא צריך לקצץ בתקציב זה. אולם, באופן אירוני, ניתן לומר כי זו רכבת שכבר דוהרת ואין שום אפשרות – וגם לא סיבה – לעצור אותה. תקציב המיחשוב של הממשלה כולל את תקציבי חטיבת המערכות והשירותים הרוחביים, מרביתם בתקציב הוצאה נטו וחלקם האחר באמצעות השתתפויות של משרדי הממשלה השונים הרוכשים שירותים מממשל זמין: שירותי גלישה ואבטחת מידע, אירוח אתרים ושירותים ופיתוח שירותים לציבור.

בהקדמה הכללית לתקציב משרד האוצר, נאמר כי התקציב נותן מענה להתקדמות הטכנולוגית ולהתפתחויות השונות במשק על פעולות הגופים השונים, וכן לתוכניות לשיפור השירות האזרח במסגרת ממשל זמין. שנת 2014-2013 תהיה ללא ספק שנת המבחן של מטה התיקשוב בכל מה שקשור ליישום מרכב"ה, כמו גם פרויקטים נוספים וקידום ממשל זמין לשיפור השירות לאזרח. ממשלת ישראל, לפחות להלכה, טוענת שהיא מאמינה בתיקשוב ולא פוגעת בו. עתה, חובת ההוכחה היא על אנשי התיקשוב ומנמ"רי המשרדים השונים.

פרטים מלאים על תוכניות העבודה של הממשלה בתחום התיקשוב והמיחשוב לשנת 2014 ימסרו בכנס השנתי e-Gov Forum, שייערך ב-13 בנובמבר בהשתתפות שר האוצר יאיר לפיד ומנהלת התיקשוב הממשלתי כרמלה אבנר.