מתחרה חדשה לבזק והוט: קבוצת משקיעים תקים חברת תשתיות תקשורת שלישית בשיתוף חברת החשמל

קבוצת משקיעים בראשות ויה-אירופה (ViaEuropa) נבחרה להקים תשתית סיבים אופטיים עם חברת החשמל, שתהווה את הבסיס לחברת  תשתיות תקשורת שלישית בישראל, שתתחרה בבזק והוט (HOT). נוסף על ויה-אירופה, כוללת קבוצת המשקיעים את קבוצת רפק והחברות באטם, נכסי זיסאפל וטמרס אחזקות. כספק הטכנולוגי של המיזם נבחרה סיסקו (Cisco).

לפני כשלושה חודשים הודיעה הוועדה לבחירת משקיע ובעל שליטה במיזם התקשורת, כי ההצעה העסקית של קבוצת המשקיעים עומדת בתנאי הסף של הליך הבחירה, ובתחילת השבוע הוכרה הקבוצה כזוכה בהליך. בין הצדדים סוכם, כי השלמת העסקה תתקיים בתוך חודש. בשבועות הקרובים יחלו הצעדים להקמת חברת התשתיות, שתהיה בבעלות קבוצת המשקיעים (60%) וחברת החשמל (40%). הבחירה בחברת המשקיעים לא הייתה הפתעה גדולה, שכן היא הייתה היחידה שניגשה למכרז – וגם זאת לאחר שינויים רבים שנערכו בו מאז שהחלה היוזמה לפני כשנתיים, משום לא היה אטרקטיבי מבחינת המשקיעים, ושום משקיע לא ניגש למכרז בגרסאותיו הראשונות.

מיזם התקשורת עתיד להקים במדינת ישראל תשתית תקשורת המבוססת, כאמור, על סיבים אופטיים, שייפרסו על גבי רשת החשמל של חברת החשמל. כך הם יגיעו לכל בית ואמורים לייצר מהפכה טכנולוגית של תקשורת בפס אולטרה-רחב בפריסה ארצית. תשתית הסיבים האופטיים תוצע לשימוש כלל המפעילים בשוק, ללא תלות בתשתיות אחרות, שיוכלו לספק מגוון שירותי תקשורת מתקדמים, כמו אינטרנט, טלוויזיה וטלפוניה באיכות ובקצבים הגבוהים משמעותית מהקיימים כיום בישראל, ותהווה תחרות לחברות התקשורת הקיימות כיום.

בפני הפרויקט עומדים עוד שני שלבים חשובים לפני תחילת העבודה: ראשית, בתחילת יולי צריכה קבוצת המשקיעים להפקיד 100 מיליון שקלים בקופת הפרויקט ועוד 200 מיליון שקלים בערבות בנקאית, ורק לאחר מכן תיעשה סגירת העסקה וייחתמו מסמכי השותפות עם חברת החשמל. השלב השני הוא הקמת החברה והיערכותה לקראת תחילת העבודות, שיחלו ב-2014.

לאחר שיחלו עבודות הפריסה של הסיבים, תצטרך החברה לפרוס כ-25 אלף קילומטרים של סיבים, נוסף על כ-3,000 קילומטרים של סיבים אופטיים המחברים כיום את אתרי חברת החשמל ויהוו את השדרה המרכזית של הרשת כולה.

היקפו הכספי של הפרויקט נאמד בכ-5 מיליארד שקלים, כאשר השאיפה היא להגיע ל-65% פריסה תוך שבע שנים מיום תחילת העבודות. סיום הפרויקט, שייקבע כאשר כל בית בישראל יזכה לקבל אליו סיב אופטי, צפוי בתוך כ-20 שנה.

ראוי לציין, כי השימוש בסיבים האופטיים יוכל להתחיל גם הוא בשלבים – ולא צריך להמתין עד לסיום הפרויקט. כמו שפריסת הסיבים תהיה מדורגת, כך גם השימוש בהם – כל אזור שתושלם בו הפריסה יוכל ליהנות ממנה.

יפתח רון-טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, ציין עם פרסום הבחירה בקבוצה, כי "לפני כשנתיים יצאנו לדרך עם רעיון חזוני-לאומי שבבסיסו הרצון לקדם את תושבי מדינת ישראל, פריפריה ומרכז, ולשים את מדינת ישראל בשורה אחת עם המדינות המפותחות. קבוצת המשקיעים שנבחרה מורכבת מחברות ראויות ומומחות בתחומן. אני מברך על החלטת הוועדה וסמוך ובטוח כי הקבוצה שנבחרה וחברת החשמל, יצעידו את תושבי מדינת ישראל אל קידמת הטכנולוגיה".

צביקה חרפק, סמנכ"ל לוגיסטיקה בחברת החשמל ויו"ר ועדת הבחירה: "בחודשים הקרובים נשלים את התארגנות חברת התקשורת וחברת החשמל, כך שבתוך כחצי שנה נוכל להתחיל בפריסת תשתית הסיבים האופטיים".

גלעד ארדן, שר התקשורת, אמר כי "מדובר בקפיצת מדרגה בדרך להרחבת התחרות בשוק תשתיות התקשורת והאינטרנט המהיר בישראל. האזרח ייהנה משירותי גלישה ברמה אחרת, והפער הדיגיטלי בין המרכז לפריפריה יצטמצם".

ראוי לציין עוד, כי בזק והוט, שהנושא לא רק נוגע להן אלא אף מאיים על עסקיהן, החלו להתכונן לקראת התחרות הזאת, אם כי רק במילים ולא ממש במעשים. הוט הודיעה לפני כשנה וחצי על הוספת סיבים אופטיים לרשת שלה בהשקעה של 550 מיליון שקלים, ועל פי החברה הפרויקט יושלם עד סוף 2014. גם בזק הכריזה לפני כשנה על תחילת פריסתה של תשתית סיבים אופטיים, בפרויקט שאת עלותו היא העריכה בכמה מיליארדי שקלים וצפוי להסתיים תוך חמש עד שמונה שנים.