קיצור תולדות הפטנט

השיח הטכנולוגי שעוסק בהיי-טק וסטארט-אפים משלב בתוכו בדרך כלל מושגים סביב נושא הפטנטים. ההמצאות החשובות ביותר בעולם ההיי-טק, שבלעדיהן אנו לא יכולים לחיות, מקורן ברישום פטנטים, שמהווים את אחד היסודות לשמירה על קניין רוחני.

בניגוד לרושם שנוצר, ההיי-טק לא המציא את עולם הפטנטים. התחום הזה הוא עתיק יומין ולמעשה כמעט כל מכשיר חשמלי או מוצר שאנו משתמשים בו, כל פעולה שמאפשרת לנו לתפקד – מקורה ככל הנראה בהמצאה של מישהו שרשם עליה פטנט. בעולם חיים כיום ממציאים רבים, שחשבו על רעיונות מבריקים, חלקם טרם הבשילו בעת ההמצאה או פשוט לא יצאו לכלל מימוש. היום, הם מהווים בסיס למוצרים ושירותים שמעשירים את כיסיהם של אלפי אנשים וחברות בעולם, שעלו על רעיון מוצלח או ניצלו פטנטים שפג תוקפן, דוגמת חברת טבע.

על כל אלו ואחרים כותבת עו"ד נעמי אסיא, שותפה ומייסדת של משרד עו"ד נעמי אסיא ושות', בספר "פטנטים, מלאכים וטרולים" שיצא לאור סמוך לשבוע הספר. הספר משמש כמדריך מקוצר, במתכונת ספר כיס, כתוב בצורה קלילה ומובנת לכל אחד. בספר יש ראיונות עם ממציאים, בעלי תפקידים בעולם הפטנטים, מומחים בדיני קניין רוחני וחלוצי ההיי-טק בישראל.

שני אירועים הקשורים בביוגרפיה האישית של עו"ד אסיא שזורים בספר, ואם תרצו גם משקפים את תמונת המצב בתחום זה. הסיפור הראשון, איתו היא פותחת את הספר, הוא זיכרון אביה המנוח, יעקב יאנק ז"ל, שהגיע לארץ כניצול שואה. הוא שרד את התופת רק בגלל הידע הטכני הרב שצבר כמנהל מפעל סודה באחד ממחנות הריכוז.

חלום חייו היה לפתח מכשיר לייצור סודה ביתית. אסיא מספרת שבלילות אחרי שהיה חוזר מהעבודה, מתיישב שעות ארוכות ומשרטט שרטוטים. "אבי נכשל בכל הדברים הבסיסיים שקשורים בפטנטים", אומרת אסיא, "גיוס כספים, מכירת הפטנט, ייצור ושיווק – וזאת למרות שהוא ניסה להגן על הפטנט בעזרת עורך דין". לימים, כאשר הפטנט פג תוקפו, הוקם בישראל המפעל הישראלי המצליח סודה סטרים.

הסיפור השני קשור במג'יק. עו"ד אסיא נשואה לדיויד אסיא, מייסד מג'יק – מחלוצי ההיי-טק בישראל. אסיא סייעה לבעלה ברישום והגנה על פטנטים. "כבר אז הבנתי שכדי לפתח פטנט ולהצליח בו, צריך שיתוף פעולה בין שלושה גורמים: הטכנולוג, המשווק – והיזם. מאז הקמת מג'יק עסקה עו"ד אסיא רבות בתחום של הגנה על זכויות ופטנטים בתוכנה ומחשבים, והיא נחשבת לגורו של הנושא בישראל.

בספר זה, שהוא ספרה השלישי, מתארת עו"ד אסיא את ההיסטוריה הקצרה של עולם הפטנטים שהחלה עוד במאה ה-19. "כבר אז קבעו את עקרונות היסוד של הפטנט", היא מספרת, "להגן על הממציא מפני שימוש לא מורשה על המצאתו, ולאפשר לו לחשוף את ההמצאה מבלי החשש שמישהו יגנוב אותה".

אולם העולם נעשה מורכב יותר ב-200 השנים האחרונות, והגנה על פטנטים נעשתה מורכבת בעולמות שונים – כמו למשל עולם התוכנה. בפרק מיוחד, מסבירה עו"ד אסיא את ההבדל בין קניין רוחני, שמגן על זכויות יוצרים, לבין הגנה שמעניק רישום על פטנט. "הגנת פטנט היא בעלת מטרה מסחרית כלכלית המוענקת להמצאות טכנולוגיות או כלכליות", פירטה. התביעה המפורסמת ביותר בתחום הקניין הרוחני והפטנטים היא המאבק המשפטי המתנהל כעת בין אפל (Apple) לסמסונג (Samsung), וזו כמובן רק טיפה בים.

לטענתה, בישראל ההגנה על פטנטים הוא תחום חלש יחסית, אבל בארצות הברית יש חברות ותאגידים ענקיים, כמו גם משרדי עורכי דין, שמתפרנסים היטב מהגנות ותביעות על פטנטים. חלק גדול מהפיתוחים של חברות היי-טק ישראליות נרשמות בארה"ב ונמכרות במיליונים.
"החוקים אומרים שאפשר לשמור פטנט ל-20 שנים. אם אותו ממציא מבין שהוא לא יוכל לממש את ההמצאה, הוא יכול למכור אותה ויש לזה ערך", מספרת אסיא, "חשוב מאוד שלפני שאתה מתלהב מהמצאה מסוימת, תוודא שלא היו כאלו שחשבו כמוך או הקדימו אותך".

ושאלה לסיום: מדוע הספר כולל את השם "טרולים"? באחד מפרקי הספר האחרונים, מסבירה אסיא את פשר השם: "טרול הוא מי שעושה הון מפטנט על ידי הגשת תביעות על הפרה. הוא רוכש פטנט שלא למטרות יישום, אבל אורב בצד וממתין שמישהו יפר אותו. או אז הוא מגיש תביעות במיליוני דולרים. בעבר זה נחשב כהדבקת תג שלילי למי שעוסק בזה, אבל כיום המסחור בפטנטים נחשב לענף מצליח ומכובד", כותבת אסיא.

השורה התחתונה: אם יש לכם רעיון, ואתם חושבים שצריך לרשום עליו פטנט בדרך לאקזיט הבא – כדאי מאוד שתשננו את שלל הכללים והעצות שמופיעות בספר של נעמי אסיא. כל שכן כאשר ההצעות הן בחינם.