הערכות: השקעות היתר של בטר פלייס ב-IT תרמו לנפילתה

האם ההשקעות המסיביות שביצעה בטר פלייס (Better Place) במיחשוב ובטכנולוגיה תרמו לנפילתה? האם תרמה לכך תחלופת כוח האדם המיחשובי והשינויים במפת הדרכים הטכנולוגית שלה? גורמים בשוק ה-IT חלוקים בדעותיהם בנושא.

"הנהלת בטר פלייס השקיעה יותר מדי תקציבים ב-IT, והדבר מעורר תמיהה והרמת גבות", אמר יואב צור, יזם עסקי ויועץ אסטרטגי, בראיון לאנשים ומחשבים. לדברי צור – לשעבר סגן נשיא בכיר בנס טכנולוגיות, סמנכ"ל ב-יבמ גלובל סרוויסס (IGS) ובתדיראן, "ההשקעה של בטר פלייס ב-IT בוצעה כאילו החברה תצליח בוודאות. אני גורס, כי אולי היה כדאי להשקיע במיחשוב באופן הדרגתי יותר".

על פי צור, "ההשקעות ב-IT בתעשיית הרכב עומדות על 1%-2% מהמחזור, ולכל היותר, כבשאר התעשיות המסורתיות, על 3% ממנו. ההשקעות הגדולות ביותר במיחשוב הן בעולמות הטלקום והפיננסים, אז ההשקעה עומדת על 5%-10% מהמחזור. באה בטר פלייס, שבסופו של דבר היא לא חברת היי-טק, ומשקיעה ב-IT כ-20% ממחזורה".

השקעה שכזו היתה מוצדקת, אמר צור, "אחרי שהיא מכרה כמה מאות אלפי מכוניות. עד אז, לטעמי, היא הייתה צריכה להיעזר בתוכנות מדף פשוטות, שהיו יכולות לחסוך לה מיליוני שקלים רבים. ה-IT צריך להיגזר מהביזנס, אולם במקרה של בטר פלייס נדמה שלא הייתה הלימה בין ה-IT לחלק העסקי". צור הדגיש, כי "בטר פלייס לא נפלה בגלל ה-IT, אבל ההשקעה בו הייתה מוגזמת".

לדבריו, "הכישלון העצוב והמהדהד של הסטארט-אפ הישראלי המבטיח כבר נותח כמעט מכל זווית אפשרית. מדובר בהשקעה מצטברת של כ-800 מיליון דולרים מאז 2007, שכל שנותר ממנה הם חובות של 40 מיליון דולרים ונכסים בשווי 9.5 מיליון. העובדים פוטרו, הכנסות החברה ב-2012 הסתכמו ב-7 מיליון דולרים בלבד. אם לא די בכך, אז נמכרו פחות מאלף מכוניות, חלקן הגדול לעובדי חברה ולספקים".

בשיאה, אמר צור, "הגיעה יחידת הטכנולוגיות של בטר פלייס ליותר מ-300 עובדים, מהם כ-200 בתחומי ה-IT הקלאסיים. במונחים ישראלים, מדובר ביחידה גדולה מאוד, בסדר גודל של יחידת IT בחברות ביטוח, אשראי או טלקום – חברות בעלות מחזור הכנסות של מיליארדי שקלים ומאות אלפי לקוחות פעילים. בבטר פלייס, לעומת זאת, הושקעו מאות מיליוני שקלים במערכות IT עוד בטרם הוצאת החשבונית הראשונה ללקוח".

לדברי צור, "אסטרטגיית המיחשוב של בטר פלייס הייתה מיטבית ומירבית בשני מובנים: ראשית, עצם ההחלטה לפתח מראש מערך מידע ותשתית סופר-מודרניים, בהתאם לתחזית העסקית הסופית – קרי יכולת תמיכה במאות אלפי לקוחות ובפריסה גלובלית. שנית, הבחירה לממש את כל מרכיבי המערך עם פתרונות פרימיום וספקים מובילים ומתקדמים. מדובר ב-'גורילות' כמו אמדוקס (Amdocs) לנושאי הבילינג וה-CRM, סאפ (SAP) ו-IGS ל-ERP, יבמ (IBM) להקמת כמה דטה-סנטרים בפריסה גלובלית, BMC, טיבקו (TIBCO) ועוד רבים וטובים מאוד".

ברור כי גם לפי התחזית של החברה, הוסיף צור, "בשנים הראשונות ניתן היה להסתפק בתצורה מינימלית, עם תוכנות ניהול בסיסיות. כפי שאמר לי גורם המעורה בפרטים: 'עסק של שבעה מיליון דולרים לשנה וכמה מאות מכוניות יכולנו לנהל לא רע גם בגיליון אקסל (Excel) ותוכנת חשבשבת'. יתירה על כך, עצם ההחלטה לפתח וליישם מערכות כה מורכבות, עבור תהליך חדש ועתידי וללא לקוחות, יצר קושי מובנה בהגדרת צרכים ואפיון תהליכים סגורים. כתוצאה מכך פותח כל תהליך מספר פעמים לאור צרכים משתנים והחלטות שנפתחו".

צור סיכם באומרו, כי "פונקציית ה-IT, תקצובה ושלבי התפתחותה, מהווים חלק אינטגרלי מעסקי הארגון. קודם כל צריכה להיות הלימה בינה ובין מצבו הכולל של הארגון, ורק אחר כך יש מקום לשיקולים ולשאיפות – המקצועיים והטכנולוגיים כאחד. למותר לציין שהכשל במקרה של בטר פלייס אינו במערכות ה-IT. יש שם אנשים מצוינים ובעלי רקע טכנולוגי מעולה".

"אין לי בעיה עם ההשקעה של הנהלת בטר פלייס ב-IT", אמר לאנשים ומחשבים ד"ר ג'ימי שוורצקוף, מנכ"ל חברת המחקר STKI. "כאשר מקימים חברה, ברור שההשקעה הראשונית גדולה יותר מאשר השקעת ההמשך המוצאת על תחזוקה. ההשקעה הראשונית הזו היא מחויבת המציאות".

לדברי ד"ר שוורצקוף, "הבעיה שלי עם בטר פלייס בהקשר המיחשובי היתה השינויים הפרסונליים התכופים שבוצעו במחלקת ה-IT ושינוי מפת הדרכים הטכנולוגית בתדירות גבוהה מדי. אני חולק על ידידי, יואב צור: בטר פלייס היא חברה מבוססת IT פר-אקסלנס. היא לא חברת לואו-טק. ייתכן שהיה בזבוז במהלך השינויים של המפות הטכנולוגיות ארוכות הטווח". בכל מקרה, אמר ד"ר שוורצקוף, "אי אפשר לתלות את כשלונה של בטר פלייס ב-IT".

לא ניתן היה להשיג את תגובתו של עודד שטמר, סמנכ"ל התפעול של בטר פלייס.

עו"ד סיגל רוזן-רכב, המפרקת הזמנית של החברה, מסרה כי אין לה מה לומר בנושא.