אלון בן-צור, בינת תקשורת: "לא רק שתקציבי ה-IT יוקפאו השנה – יש חשש שהם אף יוקטנו"

"קיים חשש כי השנה לא רק שתקציבי המיחשוב הארגוניים לא יצמחו או יישארו כפי שהיו בשנה הקודמת – אלא שהם אף יוקטנו", כך אמר אלון בן-צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים. הוא חשף ממצאי סקר שנערך בקרב 120 הארגונים הגדולים במשק בכל מגזרי התעשייה, שהם לקוחות החברה. לדבריו, 65% מהמנמ"רים הנסקרים הודו כי תקציבם יוקפא או יוקטן השנה. "זה לא סימן טוב", אמר בן-צור. "לראשונה, ייתכן והשנה תעמוד בסימן צמיחה שלילית של ה-IT". בן-צור אמר את הדברים במסיבת העיתונאים שנערכה במסגרת כנס Bynet Expo2013. האירוע התקיים היום (ג') בגני התערוכה בתל אביב.

נקודה נוספת אותה כינה בן-צור כ-"מדאיגה" היא, ש-31% מהמנמ"רים הודו בסקר, שמערכות המיחשוב בארגונים שלהם חוו מתקפת סייבר ממוקדת בתריסר החודשים האחרונים. "אחד מכל שלושה ארגונים במשק הישראלי הותקף", אמר, "והמצב רק יילך ויחמיר".

מעמד המנמ"ר, לעומת זאת, אמר בן-צור, מצוי בשיפור מתמיד: 52% מכלל המנמ"רים הבכירים במשק הישראלי כפופים למנכ"ל, 61% מהם חושבים כי גוף ה-IT שבראשו הם עומדים מעורב בהיבטים העסקיים של הארגון ומקדם אותו.

בהיבט השירותים, אמר בן-צור, "82% מהמנמ"רים רואים ערך לארגון בשירותי ענן, אולם פרדוקסלית, רק 32% מהם מיישמים תכונות מתקדמות בטכנולוגיה, ורק 5% מהם מפיקים ערך עסקי מטכנולוגיית אלחוט".

בן-צור אמר, כי זה הכנס העשירי של החברה, והמוטו שלו הוא "לחשוב מחדש על העסק שלך", וזאת "על מנת שלמרות שהמנמ"רים מצויים תחת לחץ, יהיה ביכולתם לספק טכנולוגיה יוצרת ערך, ליצור דברים חדשים, ולהפוך את גוף ה-IT ליחידה יוצרת ערך ולא כבעבר, עת היא הייתה גוף עלות".

צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר

התערוכה, אמר, משתרעת על פני 5,000 מ"ר, בה ששה אולמות תוכן, מאה ביתנים והדגמות אינטראקטיביות, 60 שותפים עסקיים ואלפי משתתפים. שווי הציוד בתערוכה עומד על כ-10 מיליון דולרים. "אנו מציגים הרבה פתרונות שייצרו ערך לארגונים", אמר, "כאלה שיסגרו את הפער הנפער בין הסביבה הפרטית-צרכנית שהתפתחה ומתפתחת ללא הרף, לבין הסביבה העסקית שלא התפתחה".

קבוצת רד-בינת, סיפר בן-צור, סיימה את השנה החולפת עם מחזור של 4.681 מיליארד שקלים, וצמיחה של 8%, לא כולל רדוויז'ן, שנמכרה לאווייה (Avaya). הקבוצה מעסיקה 4,500 עובדים ומפעילה 24 סניפים בעולם – שישה מהם בארצות הברית, לצד תשע חברות העוסקות במו"פ ובייצור ושבע חברות האינטגרציה של בינת.

לבינת, ציין, יש 825 עובדים ומחזור של מיליארד שקלים – נתון המהווה גידול של 15%, כולו בשל צמיחה אורגנית. בתוכה, אמר, חוותה בינת תקשורת בשנה החולפת צמיחה של 24%. מנועי הצמיחה, ציין בן-צור, הם הגדלת הפעילות הבינלאומית של החברה, וגידול בהיקף הפעילות בעולם אבטחת המידע, "צמחנו בתחום ב-50% בשנתיים האחרונות", תחום הווידיאו ש-"גדל ב-45% בשנתיים אחרונות", פרויקטי תקשורת וניידות, וכן OEM, "תחום שהוכפל בחמש השנים האחרונות".

הוא ציין את שיתוף פעולה של החברה עם לוקהיד מרטין (Lockheed Martin), במסגרתו ניגשו השתיים להתמודד במכרז "חמש תשיעיות" של משרד הביטחון להקמת חוות השרתים של צה"ל בנגב. המדובר במכרז בהיקף 2 מיליארד שקלים, שזכה לכינוי "חמש תשיעיות" בגלל הסטנדרט הגבוה של אמינות הנדרש ממערכות ה-IT שאמורות לפעול ב-99.999% מהזמן. המכרז הוא חלק ממעבר מחנות צה"ל הגדולים לנגב.

לשאלת אנשים ומחשבים בהקשר לבניית דטה-סנטר ענק בהר חוצבים בירושלים, לפיה האם השוק אינו רווי בהיצע של בזק בינלאומי, Med-1, יבמ (IBM) וטריפל סי – השיב בן-צור, כי "כלל לא. ההיצע שלנו טוב משל המתחרים. יש הרבה התעניינות בדטה-סנטר שלנו, הן מצד גורמי ממשל והן מהתעשייה. לא מעטים שוקלים להיעזר בנו לטובת פתרון DRP. זה יהיה מרכז מיחשוב המשתרע על פני 14,000 מטרים, 35 מטרים מתחת לסלע ירושלמי, כאשר האוויר הקר של ירושלים יהווה חלק מהנצילות האנרגטית. ירושלים היא המקום הבטוח בישראל, והנגישות אליה מירבית. מקום הדטה-סנטר יהיה שונה מהקו גדרה-חדרה. אנו לא רוצים להיות 200 מטר מטול-כרם".

יהודה זיסאפל, יו"ר קבוצת רד-בינת, אמר באירוע, כי "תעשיית ההיי-טק נמצאת בקיפאון. היא לא גדלה לעומת צמיחה פוטנציאלית של 15%. הסיבה לכך היא מחסור במהנדסים. כבר הרבה שנים כמות המהנדסים לא גדלה אך מנגד יש פרישה של המבוגרים. תוספת מצרפית שלילית זו מביאה לתוצאות העגומות הללו".

"נדרש להגדיל את כמות המהנדסים", קבע זיסאפל. "כיום התעשייה מעסיקה יותר מהנדסים ישראליים בחו"ל מאשר בארץ". הדבר ייעשה, אמר, "על ידי הכשרת מהנדסים פורשים בני יותר מ-45, שיעברו הכשרה וחינוך מעודכן וכך יהפכו למהנדסי תוכנה פרודקטיביים. יש להכשיר יותר סטודנטים באוניברסיטאות, להגדיל את גיוון הסטודנטים – ערבים וחרדים. יש להגדיל את כמות הבוגרים".

אנו ברד-בינת, סיים זיסאפל, "תורמים את חלקנו. אנו מובילים כמה פרויקטים לסגור את הפער הזה. הפרויקט המוביל שלנו הוא 'אופקים להיי-טק', במסגרתו אנו לוקחים בחורים מהפריפריה, בלא בגרות ובלא פסיכומטרי, והם עוברים 15 חודשי הכשרה אינטנסיביים בתחום".