עדן בר טל, מנכ"ל משרד התקשורת: "צריך להיות אכזרי כדי לבצע מהלכים"

"המערכת הציבורית בנויה על קידוש התהליכים וקידוש הנראות, אבל דבר אחד לא ממש תמצא בה: קידוש המטרות. יתרה מזאת – המערכת בנויה על שומרים טובים, הם שומרים היטב ששום דבר לא יקרה וששום דבר לא ישתנה", כך התבטא בצורה יוצאת דופן עדן בר טל, מנכ"ל משרד התקשורת.

בר טל דיבר במסגרת הכנס השנתי של העמותה לניהול פרויקטים בישראל, שנערך היום (ב') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. זוהי הפעם ה-17 בה מתכנסת העמותה, כשלאירוע הנוכחי הגיע מספר שיא של משתתפים.

תחת הכותרת 'האתגרים במימוש מהפכת התקשורת בישראל', תיאר בר טל את התובנות שנלמדו במשרד התקשורת במהלך המאבק מול החברות הסלולריות, שהוביל לפתיחת השוק ולהצטרפות חברות חדשות שמספקות שירותים ללקוחות הפוטנציאליים. "לפעמים אפילו אנחנו, שר התקשורת לשעבר משה כחלון ואני, לא מאמינים שהצלחנו להעביר את החוקים החדשים שהביאו את השינוי. לשנות מציאות במשרד ממשלתי זה כמעט בלתי אפשרי, אבל אנחנו היינו משרד קטן ופעלנו בשיטות לא מסורתיות. אנחנו פעלנו לפי אסטרטגיה מוגדרת מראש, שנבחנה והותאמה לצרכים שלנו – וזו הדרך הנכונה להוביל פרויקט", אמר. "באופן טבעי, האסטרטגיה שאפתנית יותר ככל שהמצב קשה יותר, ולכן הסיכוי להצלחה נמוך יותר. זו הסיבה שיש צורך באסטרטגיה אגרסיבית, כשאסור לשכוח שהגבול בין אומץ לטיפשות מאוד דק".

לדבריו, בזמן שמובילים פרויקט, חייבים להשאיר את הרגליים על הארץ. "צריך לקבוע את רף הביצוע הגבוה ביותר שעבורו ניתן להגדיר אסטרטגיה מתאימה. לא אסטרטגיה מובטחת, אלא אפשרית, ולא כזו שתלויה באחוזים, אלא שיש לה סיכוי כלשהו. אפילו קטן מאוד", אמר בר טל.

הוא המשיך ואמר, כי הדבר הראשון באסטרטגיה הוא אבחון הבעיה ומציאת פתרון. "אנחנו הבנו שהפתרון במצב הדברים בו היינו נתונים הוא לאתר בפרויקט את הנקודה שמשפיעה הכי הרבה, שהיא עצמה גורמת לתנועה, כזו שמהווה את נקודת המפנה. ובמהלך הזה היינו צריכים לבדוק במקביל את התזה, לנמק אותה כלכלית ומשפטית ולהגיב לכל טענה וטענה. רק אחרי ימים רבים אפשר לקבל את ההחלטה שעמדה בבסיס או שעברה שינוי", הסביר. "המהלך צריך להיות חסין בפני לחץ, שום בכי לא עוזר. אתה צריך להיות במובן מסוים אכזרי. אתה הולך ליצור עולם חדש, העולם הקיים אבוד. אתה רוצה להעביר את כולם למגרש המשחקים בו יש ליתרונות שלך ביטוי".

במשרד התקשורת, אמר, הבינו שיש צורך לשבור את השיטה הנוכחית שהייתה נהוגה, ולפרק את המחסומים כדי לאפשר הכנסת כוחות חדשים לשוק. "הבנו שאנחנו צריכים לרוץ מהר, וזו הסיבה שבחרנו קודם כל לתקוף את דמי הקישוריות. אחרי שהבאנו מחקר שהראה שעלות דמי הקישוריות היא 6 אגורות לכל היותר, ולא 25 כפי שטענו, החלטנו לקבע זאת מיידית ולא באופן הדרגתי. בחרנו באג'נדה שמראה שיש רגולטור חזק שיושב בירושלים, כי אחרת אף שחקנית חדשה לא תהיה מוכנה להיכנס לשוק. זהו משחק חדש, וצריך להגיע אל זה בזכות היקבעות בתודעה, תוך שידענו שחברות הסלולר הולכות לשלוף את כל התותחים הכבדים שלהן כדי להילחם בכך. עם זאת, כל הזמן הזה ידענו שברגע שנעבור את זה, הכל כבר יהיה יותר קל באופן יחסי".

מנכ"ל משרד התקשורת טוען כי לא רק משרדו צריך לפעול ככה, אלא הממשלה כולה. "תפקיד הממשלה הוא לקבוע שוק תחרותי בכל מקום בו אין מונופול טבעי. צמצום מספר ספקי השירות אומר שהצרכנים בסופו של דבר משלמים יותר בכל חודש. זה שם המשחק, ולכן לא היה לנו שום פתרון אחר. אצלנו ההחלטות שמתקבלות הן נטו לפי מה שנכון ומה טוב לשוק הישראלי".

"אסטרטגיה נכונה, הגדרת פתרון מדויקת, הסרת חסמים, הכנסת מתחרים, יצירת אמון עבור מתחרים חדשים. זה הפרויקט וזה מה עשינו", סיכם. "רק על השירות הבסיסי של שיחה ושליחת מסרונים חסכנו 5.7 מיליארד שקלים לצרכנים בשנתיים האחרונות (2012-2011), וזה עוד לפני שהחברות האחרונות ממש נכנסו לשוק. רוב החיסכון עדיין לפנינו".