קובי כ., רפאל: "הקמנו חמ"ל סייבר ואנחנו נערכים למניעת תרחישי 'ענת קם'"

"בעולם אבטחת המידע וההתמודדות עם מתקפות סייבר, עיבינו את כוח האדם שלנו למניעת מתקפות קיברנטיות. הקמנו חמ"ל סייבר. אנחנו ממשיכים את ההשקעה ופיתוח התהליכים והטכנולוגיות לתחום. עשינו קפיצת מדרגה גדולה בתחום הסייבר בשנה וחצי האחרונות", כך אמר קובי כ., מנמ"ר רפאל וראש מטכ"ם (ר"ת מינהל טכנולוגיות, מידע ותהליכים) בחברה.

קובי כ. דיבר במסגרת סיור שערך השבוע פורום C3 מבית אנשים ומחשבים במכון דוד של רפאל בצפון הארץ. הוא ציין ש-"יש לנו מערכות ניטור ומערכות בקרה, שבאמצעותן אנחנו בוחנים התנהגויות חריגות של משתמשים. אנחנו משתמשים במודיעין לתחום הסייבר. יש לנו SEIM (ר"ת Security Event and Incident Management – מרכז ניהול אירועי אבטחה) ו-SOC (ר"ת Security operations center – מרכז תפעול אבטחת מידע), שמאפשרים לנו להגיע לרמות אבטחה גבוהות. אנחנו נערכים לתרחישי 'ענת קם' ובוחנים התנהגויות חריגות של משתמשים". הוא הוסיף, כי "רפאל חווה תקיפות ממוקדות ברשת האינטרנט".

לדבריו, בשל הסודיות הביטחונית והעסקית שיש בפעילות החברה, רשת המיחשוב העיקרית שלה מנותקת מהאינטרנט. עוד הוא אמר, כי "אנחנו מממשים את התפיסה לפיה יש להקים מערכות הגנה, לאחריהן מערכות זיהוי חדירה, כי כל הגנה סופה להיפרץ, ולבסוף – לפתח מתודולוגיית תגובה". קובי כ. ציין, כי "אנחנו עושים מבדקי חדירה לתקוף את רשתות המיחשוב שלנו". הוא סיים את פרק אבטחת המידע בדבריו בציינו, כי מזה שש שנים יש לחברה DRP פעיל.

מנמ"ר רפאל ציין, כי החברה הייתה יחידת סמך במשרד הביטחון ומזה עשור היא חברה ממשלתית, שמייצרת מערכות נשק מתקדמות. "רפאל היא החברה הממשלתית הרווחית ביותר, אף על פי שהייעוד שלה הוא להגן על המדינה", אמר. "חלק גדול מאוד מהתקציב שלנו, המהווה 8% מהמכירות, מושקע מדי שנה במו"פ. דוגמה מובהקת להשקעה עצמית מלאה של רפאל בפיתוחיה היא מערכת כיפת ברזל. לאורך 65 שנותיה, רפאל פיתחה מאות רבות של מוצרים לתחומי האוויר, הים, היבשה והחלל. חלקם כבר נחשף, אך רבים אחרים נותרו חסויים".

קובי כ. הוסיף, כי רפאל פרושה על פני ארבעה אתרים בארץ, שמכון דוד הוא אחד מהם, שמשתרע על פני 5,000 דונם באזור שמהקריות עד עכו. אתרים נוספים הם מכון לשם, שממוקם סמוך לכרמיאל, אתר שדמה בנגב, שמשמש כשטח ניסויים, ומשרדי דירקטוריון החברה והנהלתה בתל אביב.

הוא ציין, כי יש בחברה 7,500 עובדים, יותר ממחציתם בעלי תארים, חלקם בעלי תארים מתקדמים. לדבריו, מטכ"ם, הגוף שהוא עומד בראשו, הוא יחידה אוטונומית "שייעודה שותפות עסקית" ויש לו כמה מטרות: תמיכה בתהליכים ההנדסיים בחברה; תמיכה בהרחבת הפעילות העסקית של רפאל; התייעלות בתהליכי שרשרת אספקה והייצור, על ידי שיפור תהליכים פנימיים; שיפור תהליכים בניהול המשאב האנושי; שיפור כללי של תהליכי העבודה בארגון, בדגש על התייעלות וצמצום השימוש בנייר ובאזורי אחסון פיסיים; תמיכה בלקוחות ומתן שירותי מיחשוב; העמקת התמיכה במחזור חיי מוצר, בדגש על שלבי הפיתוח ושיפור התמיכה בפיתוח; ורכש תוכנה מרכזי, לטובת צמצום עלויות רכישה.

בהמשך דבריו התייחס מנמ"ר רפאל לעולם הניידות ברפאל. "באחרונה חיברנו אלפי טלפונים חכמים. הדבר דורש שינוי בפרדיגמה והתמודדות עם האתגרים של פתרונות לניהול ואבטחת הרכיבים הניידים".

"כיפת ברזל – מערכת של מערכות"
עוזי צ., ראש פרויקט כיפת ברזל, דיבר אף הוא במהלך הסיור וציין, כי המניע לפרויקט היה המתקפה החריפה שספג העורף במלחמת לבנון השנייה. 4,200 רקטות נפלו במהלך המלחמה ברחבי הצפון, כאשר 900 מהן פגעו במבנים. הוא הוסיף, כי "במהלך אוגוסט 2006, רק 28% מהרקטות פגעו באזורים מיושבים או אסטרטגיים".

"כיפת ברזל היא מערכת של מערכות – כל פרויקט בה הוא עצום בפני עצמו", ציין עוזי צ. לדבריו, "פרויקט כיפת ברזל היה עבודה סביב השעון של שלוש שנים וחצי והעובדה שהוא ארך רק פרק זמן זה היא הצלחה נוספת שלו, מעבר להגנה על העורף. אם הפרויקט היה מתקיים בטור ולא במקביל הוא היה אורך 15 שנים".

הוא ציין שרקטה בקוטר 107 מ"מ מכילה 10 ק"ג חומר נפץ ומסבה הרג ברדיוס 10-15 מטרים. לעומת זאת, הקוטר של רקטת פאג'ר הוא 240-333 מ"מ, היא כוללת עשרות ק"ג חומר נפץ ומגיעה לטווח של עשרות ק"מ.

על מנת להמחיש את המהירות של הרקטות ושל כיפת ברזל הרודפת ופוגעת בהן נתן עוזי צ. שני ספורטאים מצטיינים: "יוסיין בולט, אלוף העולם ושיאן העולם, רץ 100 מטרים ב-9.58 שניות ו-200 מטרים – ב-19.19 שניות. דיוויד בקהאם בועט בכדור שנע במהירות של 36 מטרים בשנייה. מהירות הקול היא 340 מטרים בשנייה. המפגש של כיפת ברזל עם הרקטות הוא במהירות של פי שלושה ממהירות הקול ונדרש דיוק רב על מנת לפגוע בהן בשליש העליון שלהן".

ראש פרויקט כיפת ברזל הוסיף, כי "עלות מלחמת לבנון השנייה עמדה על 14 מיליארד שקלים. אם כיפת ברזל הייתה קיימת בזמן המלחמה, עלות הנזקים הייתה מצטמצמת".

עוזי צ. סיים בציינו, כי "כיפת ברזל היא מערכת הגנה מרק"ק (ר"ת רקטות קרקע-קרקע) לטווח קצר ובינוני, המיירטת אך ורק מטרות שמאיימות על השטח המוגן. המערכת מאפשרת תגובה מהירה ואקטיבית נגד מטחים".