נפתלי בנט, שר הכלכלה והמסחר: "הממשלה החדשה היא ממשלת סטארט-אפ"

"הממשלה החדשה היא הזדמנות ליצור שינויים, בהם שילוב רב יותר של חרדים ונשים ערביות בעבודה בהיי-טק", אמר בנט בכנס השנתי של איגוד התעשיות המתקדמות בישראל ● לדבריו, "החיבור ביני ליאיר לפיד הוא הזדמנות לעשות דברים שבעבר לא חשבו שניתן לעשות אותם - כולל בתעשיית ההיי-טק" ● הוא הוסיף, כי "הכוח האמיתי של תעשיית ההיי-טק הוא החדשנות; ישראל מוכרת בעולם כמייצאת חדשנות, ובזכות זה, כמו גם בזכות 'החוצפה הישראלית', אנחנו מצליחים"

יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט. צילום ארכיון: יח"צ

"אנחנו נמצאים בעידן חדש. הממשלה החדשה היא ממשלת סטארט-אפ", כך אמר שר הכלכלה והמסחר החדש, נפתלי בנט. לדבריו, הממשלה החדשה היא הזדמנות ליצור שינויים, בהם שילוב רב יותר של חרדים ונשים ערביות בעבודה בהיי-טק. בנט היה אורח הכבוד בכנס השנתי של איגוד התעשיות המתקדמות בישראל, IATI, שנערך בסוף השבוע האחרון בהשתתפות 100 מנהלי מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות הפועלות בישראל ו-38 שגרירים המשרתים בארץ.

לדבריו, "החיבור ביני לבין יאיר לפיד התחיל כחיבור טקטי, והוא הפך להזדמנות לעשות דברים שבעבר לא חשבו שניתן לעשות אותם". בין אותם דברים מצוי השילוב בתעשיית ההיי-טק של אוכלוסיות שלא היו עד כה חלק ממנה – שילוב שיאפשר את המשך היותה של התעשייה "הקטר של המדינה".

"אנחנו רוצים לפעול על מנת שחרדים שאינם משרתים בצה"ל יעברו הכשרה, כדי שיוכלו למצוא עבודה ובכך לתרום למשק, בין היתר בתעשיית ההיי-טק", אמר בנט. בנוסף, הוא דיבר על הצורך להגדיל את היקף הנשים הערביות במעגל העבודה (כיום, רק 29% מהנשים הערביות עובדות) ולהוריד את החסמים לכניסתן של חברות בינלאומיות, בתחום הטכנולוגיה ובתחום המוצרים והשירותים כאחד. "על ידי כך יוקלו עלויות המחייה בישראל", אמר.


צילום ועריכת וידיאו: עדי רמלר

בנט הוסיף, כי "הכוח האמיתי של תעשיית ההיי-טק הוא לא רק הטכנולוגיה, אלא גם החדשנות. אנחנו מדינה שמוכרת בעולם כמייצאת חדשנות, ובזכות זה, כמו גם בזכות 'החוצפה הישראלית' המוכרת, אנחנו מצליחים". הוא הביא כדוגמה את ניסיונו האישי: בנט הקים את חברת הסטארט-אפ סאיוטה, שנמכרה ל-EMC תמורת 145 מיליון שקלים. "היו לנו אינסוף רעיונות, אבל חיפשנו כל הזמן את החדשנות, כי הבנו שזה מה שהחברות מחפשות", אמר.

מימין: יואב שלוש וד"ר בני זאבי, יושבי ראש משותפים של איגוד התעשיות המתקדמות; קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית האיגוד; ושר הכלכלה והמסחר, נפתלי בנט. צילום: יח"צ

"מספר שיא של חברות רב לאומיות מכירות בישראל"
קרין מאיר רובינשטין
, מנכ"לית IATI, אמרה ש-"אנחנו יכולים להיות גאים בכך שישראל זכתה להכרה של מספר שיא של חברות רב לאומיות, שבחרו להקים דווקא כאן את מרכזי המו"פ שלהן. עלינו להמשיך ולעודד את התעשייה הזו, שפעילותה בישראל מרחיבה את התעסוקה ומחזקת את תדמיתה הבינלאומית של ישראל כמדינה חדשנית".

יואב שלוש, יושב ראש משותף של IATI ומנהל שותף בקרן הון-הסיכון אביב, ציין תוצאות סקר שנערך באחרונה שהראה שמחצית מעובדי תעשיית ההיי-טק בישראל מועסקים במרכזי הפיתוח בארץ. "העובדים הללו מהווים תרומה חשובה מבחינת ההון האנושי למשק הישראלי", אמר שלוש..

לדבריו, האיגוד מתמקד השנה בפעילות מול גורמי ממשלה, במטרה לחזק את הנושא באקדמיה ולעודד צעירים ללמוד את מקצועות המחשב והמדעים . הוא הוסיף, כי "בפנל שערכנו במסגרת הכנס של האיגוד הועלה הצורך לעודד את החינוך הטכנולוגי, להגדיל את מספר הפקולטות למחשבים על מנת לשמור על היתרון היחסי של ישראל".

"המטרה: להמשיך לייצר את הטאלנטים הבאים"
במהלך הכנס נערך פנל מיוחד שבו הציגו מנהלי מרכזי המו"פ את פעילותם בישראל. בין היתר, השתתפו בו נציגים מאינטל (Intel), גוגל (Google), אי-ביי (eBay), סירס, EMC, ג'נרל מוטורס (General Motors), סאפ (SAP), סיטי (Citi), יבמ (IBM), פריסקייל (Freescale), מיקרוסופט (Microsoft), יאהו! (!Yahoo), אלקטל-לוסנט (Alcatel Lucent), קדנס (Cadence), מארוול (Marvell), אורקל (Oracle), פיליפס (Phillips) ו-HP.

את הפנל הוביל מיקי שטיינר, מנהל מרכז הפיתוח של סאפ בישראל. הוא אמר ש-"פורום החברות הרב לאומיות הפועל בישראל מנצל את המכנה המשותף בין מרכזי המו"פ, חלקם מייצגים חברות רב לאומיות גדולות, על מנת לקדם נושאים אסטרטגיים, כאשר הנושא המרכזי הוא החינוך".

"המטרה שלנו היא להמשיך ולייצר את הטאלנטים הבאים של תעשיית ההיי-טק הישראלית", ציין. "העולם רואה בנו כמרכז של חדשנות ועלינו לייצר כל הזמן חשיבה יצירתית. אנחנו, בסאפ, רואים את זה בדיאלוג שאנחנו מקיימים עם עמיתינו הגרמנים. הם, באופיים, יותר שמרנים, ואילו אנחנו, הישראלים, מתאפיינים בחשיבה מחוץ לקופסה וב-'חוצפה הישראלית' המוכרת".

יצוין, כי על פי נתוני איגוד משרד הכלכלה והמסחר, 30% ממרכזי המו"פ הבינלאומיים הפועלים בישראל שייכים למגזר ה-IT והתוכנה, 17% למגזר התקשורת, 16% – למדעי החיים, 16% – לסמיקונדקטורס, 8% פועלים בעולם אינטרנט, 5% – בעולם הקלינטק ו-8% הם מרכזים העוסקים בטכנולוגיות שונות . רוב מוחץ של מרכזי הפיתוח (66%) שייכים לחברות שמקורן בארצות הברית, 6% לחברות שמקורן באנגליה, 5% מגרמניה, 4% משוויץ, 3% מקנדה וצרפת כל אחת ו-13% – מ-16 מדינות שונות נוספות

על פי נתוני IDC, ב-2011 נרכשו 83 חברות היי-טק ישראליות בסכום כולל של חמישה מיליארד דולרים ובמחצית הראשונה של 2012 נרכשו 40 חברות היי-טק ישראליות בסכום כולל של יותר מ 3.5 מיליארד דולרים. הנתונים הללו לא כוללים את הרכישה של NDS על ידי סיסקו (Cisco).

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. איציק

    על שר הכלכלה להבין שלא הכל היי טק, יש מפעלי תעשייה בארץ שהם לואו טק, צריך לטפח גם את התעשייה הזאת!!! לא לכולם יש את היכולת להיות איש היי טק, וצריך לטפח גם את מקצועות "הפועלים". חובה להפנות תקציבים גם לתעשייה הפשוטה עם הפועלים הפשוטים, הרווחים בתעשיות האלו הם שונים לחלוטין מחברות היי טק, חברות ההייטק מרוויחות סכומי עתק גם בלי שום תקציבי פיתוח ממשרד המדען הראשי ו"תורמים" למיניהם. פארק תפן הוא דוגמא ליזמים בנשמתם שלא חיפשו תרומות מהמדינה ועשו מעשה חשוב לצפון. כדאי לשר הכלכלה לצאת מבועת ההייטק ולהכנס גם לתעשייה הפשוטה.

  2. רותי

    יש מספיק שפני נסיון במדינה. מכל הסוגים וכל הצבעים.

אירועים קרובים