מעצמה מדעית בדעיכה?

הממשלה החדשה טרם גובשה, אולם כבר עתה ברור שהמדע והטכנלוגיה רחוק מלתפוס מקום של כבוד בסדר העדיפויות הלאומי ● צמצום מספר המשרדים והשרים נשמע סקסי, אבל בקצב הנוכחי אין להתפלא אם נשכח בעוד כמה שנים שהתקיים בישראל מדע מתקדם

הכנסת קיימה אתמול (ב') דיון מיוחד לציון היום הלאומי למדע. זהו אירוע שנתי שמתקיים בשבוע השני של חודש מרץ, לציון יום הולדתו של אלברט איינשטיין, החל ב-14 במרץ. המסורת הזו החלה לפני 12 שנים ביוזמת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שאושרה רשמית בדיון של ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים. בכל שנה שמים דגש על תחומים שונים. המטרה של היום הזה הוא להגביר את המודעות של תחום המדע והטכנולוגיה בישראל – בהיבטים של חינוך, תקציבים ותקשורת.

העיתוי של הכנס, ערב הקמת הממשלה, העיב קצת על החגיגיות שלו. איש עדיין לא יודע בוודאות איך תיראה הממשלה החדשה, אבל ברור כנראה שתחום המדע והטכנולוגיה לא יהיה המשרד שבגללו יאיר לפיד ונפתלי בנט יפוצצו את הקואליציה. למעשה, לא יהיה משרד כזה. וזהו בעצם תמצית הסיפור כולו. גם השנה כל הדוברים דיברו בצורה גבוהה ויפה על חשיבות המדע.

יו"ר הכנסת בפועל, בנימין בן אליעזר, זקן חברי הכנסת שגם היה שר בלא מעט ממשלות, אמר בפתיחת הדיון, כי "משחר ימיה של מדינת ישראל הבינו מייסדיה שעליה להשקיע במדע. מדינת ישראל הפכה להיות מובילה בעולם המדע". העובדות אכן נכונות, אבל כל הדברים האלו קרו למרות ועל אף שממשלות רבות בישראל – כולל אלו שבן אליעזר היה שותף להן, אשר קיצצו במדע ובתקציבי המדען, ולא דאגו לפיתוח ההיי-טק והחינוך הטכנולוגי.

לכן כל הקישוטים והפרסים שעיטרו את יום המדע, כבשנים קודמות, הם תוצאה של השקעות בשנים הראשונות של מדינת ישראל, בתקופה שבה באמת נתנו כסף למדע. אבל מאז, כל תשומת הלב היא כלפי חוץ בלבד. גם בן אליעזר יודע זאת. הוא ציין בהמשך נאומו, כי במשך השנים חלה נסיגה בהשקעות לקידום הטכנולגיה. לזכותו יש לומר כי בתפקידו האחרון, בטרם פרש מהממשלה בניגוד לרצונו, היה שר התעשייה, המסחר והתעסוקה – ושם נלחם ככול יכולתו כדי להגן על תקציבי המדע.

בדיון השתתף ח"כ מאיר שטרית, גם הוא פרמלמנטר ותיק, שבחצי הקדנציה הקודמת כיהן כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה. שטרית זיהה מיד את התדמית החלשה שיש לוועדת המדע, והחל בשורה של פעולות כדי להכניס לה תכנים ולהפוך אותה לוועדה מחוקקת. ואכן, בתקופתו הוועדה עסקה, כזכור, בחקיקת החוק הביומטרי, ועסקה לא מעט בבעיות של ענף ה-IT, במיחשוב הממשלתי, ועוד. גם ח"כ רונית תירוש, שהחליפה את שטרית, ניסתה להעלות את המדע והטכנולוגיה לסדר היום הלאומי, אבל למרבה הצער לא היו מספיק ח"כים ושרים בממשלה שתמכו בה. המדע נשאר עדיין החצר האחורית של הכנסת: אף שר או חבר כנסת לא נלחם כדי לקבל את האחריות עליו. בראשית הקדנציה הקודמת האופוזיציה איימה במהומה רבתי אם היו"ר רובי ריבלין יממש את תוכניתו לחסל את הוועדה, שלטענתו הייתה מיותרת…

גם דבריו של שר המדע, פרופ' דניאל הרשקוביץ, נשמעו כדברי סיום במסיבת פרידה כאשר איש מהנוכחים לא יודע מתי ייפגשו שוב, אם בכלל. אכן מדינת ישראל היא מעצמה מדעית. רבים לא יודעים את זאת, אבל העובדה שבממשלה הבאה לא יהיה כנראה שר מדע, היא ההוכחה שבעוד כמה שנים לא נזכור שהיה פה מדע מתקדם. צמצום במספר משרדי ממשלה הוא דבר סקסי מאוד ומקובל על הציבור, אבל מה שקובע הוא האם יהיה מישהו בממשלה הבאה שידאג למדע. לפי מה שנראה כעת זה לא יקרה – וזו בשורה לא טובה לעם ישראל. יש לקוות שיום המדע בשנה הבאה יהיה קצת יותר אופטימי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים