פרופ' איזי בורוביץ, המכללה האקדמית ת"א-יפו: "יש קשר הדוק בין מה שקרה לתעשיית התעופה ול-IT"
"תעשיית התעופה הושפעה ב-100% מה-IT, והוא שהכתיב לה לאן לנוע", אמר פרופ' בורוביץ - דיקן הפקולטה לכלכלה במכללה האקדמית תל אביב-יפו ויו"ר אל על לשעבר, בכנס לשכת מנתחי מערכות המידע בישראל ● לדבריו, "האנשים של היום אולי דומים לאלה של אתמול, אבל הם מדברים אחרת - וחברות התעופה תיאלצנה לדבר בשפתם"
"יש קשר הדוק בין מה שקרה לתעשיית התעופה ול-IT. היא הושפעה ב-100% מה-IT, והוא שהכתיב לה לאן לנוע", כך אמר פרופסור איזי בורוביץ, דיקן הפקולטה לכלכלה במכללה האקדמית תל אביב-יפו ויו"ר אל על לשעבר.
פרופ' בורוביץ היה אחד הדוברים במליאה המרכזית של כנס לשכת מנתחי מערכות המידע בישראל. אל הכנס, שנערך הבוקר (ב') בהפקת אנשים ומחשבים, הגיעו מאות משתתפים והוא התקיים במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה. את המליאה המרכזית באירוע הנחה אריה עמית, סגן נשיא בכיר בנס טכנולוגיות.
תעשיית התעופה החלה את דרכה עם הטיסה הראשונה של האחים רייט, לפני 110 שנים, אמר פרופ' בורוביץ. "מאז שנת 1958, עם הופעת מטוס הסילון הראשון, התעשייה לא השתנתה. המהירות נשארה אותה מהירות, אז הבידול נוצר בשירות". לדבריו, בשל הידרדרות השוק, הרווח על כל נוסע עומד כיום על 13 סנט בממוצע בכל טיסה.
יבמ (IBM), אמר, "נכנסה לתחום מיחשוב-העל בגלל תעשיית התעופה. שיתוף הפעולה בין יבמ לחברות התעופה הביא ליצירת מחשבים גדולים". הוא סיפר, כי ב-1983, לאחר מאבק רגולטורי מגוחך – שכלל תכסיסים שונים מצידן של חברות התעופה, כגון קיצור משך הטיסה על הנייר ולא בפועל – הוחלט על הפרדת מערכת ההזמנות מחברות התעופה.
עוד ציין פרופ' בורוביץ, כי "הדה-רגולציה שהנהיג ב-1978 נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, בעולם התעופה, לא הביאה להורדת מחירים – אלא לפשיטת רגל של חברות מיחשוב שעבדו בתחום".
"אנשים רוצים לשלם כמה שפחות", אמר. "האנשים של היום אולי דומים לאלה של אתמול, אבל הם מדברים אחרת – וחברות התעופה תיאלצנה לדבר בשפתם".
הדפסת כרטיס הטיסה בבית, אמר, "היא שילוב מעניין שמניב חיסכון של כ-100 דולרים, מצמצום עבודת הדלפק וחיסכון בהדפסת נייר".
"התעופה כולה תתבסס עוד יותר על טכנולוגיות חדשות", חזה פרופ' בורוביץ. "מרבית יישומי העתיד יפותחו עבור הכלים האלה. מה שיקרה לנוסע הוא שבמקום שמישהו ינהל לו את המסע – הוא ינהל אותו לבד. מקצוע סוכני הנסיעות מת, רק שכחו לספר להם את זה".
שינוי נוסף, ציין, "הוא שהלקוחות מבינים לא פחות מאלה המוכרים להם שירותים. כך, גילינו בארקיע, כי הנוסעים יודעים לזהות את שלוש האותיות באנגלית המשמשות מספר זיהוי. הנוסעים היו יודעים שבמטוס מסוים מערכת הבידור לא עובדת, והיו מסרבים לעלות עליו. נוצר מצב בו הנוסעים ידעו יותר ממנהלי התחנות. היום הכל שקוף".
הוא ציטט כמה נתונים מחקריים: 74% מהנוסעים היום מזמינים כרטיסים דרך אתרים; 70% מהם צופים כי יישומי מובייל יהיו הכלים הנפוצים למכירה; 71% מהם מעריכים כי שדות התעופה ימכרו כל מיני שירותים, מעבר לאלה הכרוכים בטיסה, כמו למשל הפיכתם לקניון.
"המוצרים הם אותם מוצרים, השירות והמחיר הם הדברים החשובים", אמר פרופ' בורוביץ, "על חברות התעופה לשאול עצמן איך הן משפרות את השירות, על ידי חיבור בין הלקוח ומוכר השירות. למשל, אם יש איחור – אז שיודיעו זאת ללקוח. זה יעשה את החיבור טוב יותר".
"רישות חברתי זה חשוב, מעבר לזה שזהו כלי מכירה", הסביר. "דלתא (Delta) הייתה זו שגילתה את זה ראשונה. היא מעסיקה 15 עובדים שקוראים בטוויטר (Twitter) ופועלים כדי להגיב באופן מיידי".
"90% מהלקוחות ב-2015 יעשו את כל הליך הצ'ק-אין תוך שימוש בטכנולוגיה חדשה", סיכם, "המטרה היא שהנוסע ייפגש עם אדם רק בביטחון. בנוסף, יהיו גם חידושים בהנפקת כרטיס העלייה למטוס, במטען ועוד".
תגובות
(0)