אינגו ברנקמן, סאפ: "העברת בסיס הנתונים לזיכרון היא שינוי מחשבתי"

"כיום, יש לנו אלף מעבדים ונפחי זיכרון של 4-1 טרה-בייט. בנפחים כאלה כבר לא צריך לחשוב אילו נתונים אני מוחק מהזיכרון כדי לפנות מקום לטרנזקציות הבאות, וזה עושה את ההבדל בדרך שבה מתכננים שהאפליקציה תעבוד עם נתונים", מסביר ברנקמן – מנהל מוצר SAP HANA, בראיון לאנשים ומחשבים מתערוכת CeBIT 2013

אחת התכונות המרכזיות שהוצגו השנה על ידי סאפ (SAP) והחברות השותפות לה היא התאמה של מוצרי סאפ הוותיקים לסביבת HANA. אינגו ברנקמן, מנהל מוצר SAP HANA, אומר בראיון לאנשים ומחשבים מתערוכת CeBIT 2013 בהנובר, גרמניה, כי "מדובר בשינוי מחשבתי שהלקוחות צריכים לעבור בשימוש במערכות המיחשוב".

סאפ, באופן מסורתי, לא פיתחה מסדי נתונים. ואולם, מאז נכנסה אורקל (Oracle) – שותפת הרכש הכי גדולה של סאפ – לתחרות ישירה איתה בתחום האפליקציות, נאלצה סאפ להיכנס גם לפיתוח בסיסי נתונים. כך, לקחו בכירי החברה הימור על טכנולוגיה חדשה יחסית – מיחשוב בתוך הזיכרון (In-Memory). "ההחלטה התבססה על ניתוח המגמות הטכנולוגיות בכלל ובתחום החומרה בפרט", אומר ברנקמן. "אנו רואים מעבר לארכיטקטורה של ריבוי ליבות. יצרני השבבים הגיעו לקצה היכולת של המהירות שניתן להקנות לשבב בודד, שכן מעבר לקצב שעון מסוים הם התחממו וצרכו המון אנרגיה. במקביל לריבוי הליבות, ניתן לראות את הירידה בגודל הרכיבים שנמצאים על שבב, וכיום אנו פועלים בטכנולוגית ייצור של 22 ננומטר. כלומר, על שטח נתון אפשר להוסיף הרבה יותר טרנזיסטורים וקבלים, והדבר מאפשר בין היתר לבנות זיכרונות גדולים וזולים יותר".

לדברי מנהל המוצר, "הבעיה עם בסיסי הנתונים הקיימים היא שאחרי 100 מעבדים הם כבר לא יעילים, כי נדרשת תקורה גבוהה לטפל בעיבוד מקבילי. זאת, במיוחד היום, כשכבר יש לנו אלף מעבדים ונפחי זיכרון של 4-1 טרה-בייט. בנפחים כאלה כבר לא צריך לחשוב אילו נתונים אני מוחק מהזיכרון כדי לפנות מקום לטרנזקציות הבאות, וזה עושה את ההבדל בדרך שבה מתכננים שהאפליקציה תעבוד עם הנתונים".

"אם עד כה האפליקציה היתה קוראת את הנתונים ורושמת אותם לבסיס נתונים", מוסיף ברנקמן, "הרי שהיום אפשר לטפל בהם בזיכרון. מכיוון שיש הרבה ליבות, אפשר לחתוך בעיה גדולה לחלקים קטנים – ולבצע את החלקים הללו במקביל".

ברנקמן לא שוכח להתייחס לדרך שעברה החברה בדרך לפיתוח SAP HANA. "כאן מגיע החלק שלנו כיצרני תוכנה. למדנו ממחשבי-על (HPC), בין היתר, כיצד ממקבלים בעיות קשות. שינינו גם את מבנה הנתונים. דיסק עובד עם בלוקים, ולכן מארגנים את המידע בבלוק, אבל היום זה לא רלוונטי. על כן, אפשר לחשוב על מבני נתונים התואמים את הדרך שבה המעבדים עובדים. הרבה טכנולוגיות חברו יחד כדי להשיג את הביצועים היוצאי דופן".

בסיור עיתונאים, הדגים ברנקמן יישומים שונים המנצלים את מהירות העיבוד, כדי להציג דברים בזמן אמת. למשל, צריכת החשמל של בתים במנהטן המחוברים למונים חכמים; במסד נתונים זה קיימות 4 מיליארד רשומות, שכן צריכת החשמל נדגמת כל 5 דקות מכל בניין, אבל החישוב נעשה מיידי בכל הזזה של הסמן על פני מפת האזור. אפשר להשוות את הצריכה בשעות שונות של היום ובתנאי מזג אוויר שונים במהלך השנה. כל חישוב כזה נעשה תוך כדי תנועה, כאשר בבסיסי נתונים קונבנציונליים היו נדרשים לעבודה של ימים עבור כל מעבר.

דוגמה אחרת היא מערכת לתכנון לוגיסטי בחברה המייצרת מוצרים מורכבים, ועליה לאתר האם יש לה חומרי גלם מספיקים להזמנות הבאות. עד כה נאלצה החברה להריץ את התוכנה בלילה, ואילו כיום, בגלל שמשך העיבוד ירד משעות ארוכות לדקות ספורות, ניתן לעבור לתכנון יומי – ואפילו לבדוק האם יש מספיק חומרים כאשר מגיעה הזמנה דחופה. דוגמאות נוספות: האפשרות של מערכת סאפ לנתח את פעילות הלקוחות, כאשר חברות ביטוח או כרטיסי אשראי תוכלנה לאתר הונאות בזמן אמת, וניתוח בזמן אמת של הרשתות החברתיות והנאמר בהן לטובת חברות שונות.

הכותב הוא שליח אנשים ומחשבים לגרמניה

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים