אסף פרי, PayPal: "ישראל היא אדמה פורייה למסחר אלקטרוני"
"אני לא יודע אם אתם יודעים עד כמה המובייל הפך לגדול בתחום התשלומים, אבל תדעו שהוא פשוט ענק - וזה קורה גם בישראל", אמר פרי - מנהל אינטגרציה ב-PayPal, בכנס DevconTLV February ● חגי שחר מ-LivePerson דיבר על BI שוזרם כחלק ממערכת העבודה ● אנטון ארכיפוב מ-Zero Turnaround הרצה על חשיבות השימוש בצינורות עיבוד נתונים ● סטאס קרישבסקי מ-Kontera Technologies התמקד בדבריו ביישום פילוסופיית יוניקס בארכיטקטורת תוכניות העורף של ארגון
"ישראל היא אדמה פורייה למסחר אלקטרוני, מכיוון ששיעור החדירה של אתרי המסחר פה הוא מאוד גבוה יחסית לעולם. אנחנו עובדים כבר עם כמה מאתרי המסחר הגדולים בישראל – וזה ממש לא מה שהיה בעבר", כך אמר אסף פרי, מנהל אינטגרציה ב-PayPal.
פרי אמר את הדברים בכנס DevconTLV February, שנערך לפני כשבוע באוזןבר בתל אביב. בכנס, שנערך בתפוסה מלאה, השתתפו למעלה מ-20 נואמים בשני מסלולים: JVM ו-Agile. במקביל, נערכו באירוע סדנאות עבודה שהועברו על ידי מייק סקלניק מ-GitHub וקרלוס קונדה משירותי הענן של אמזון (Amazon).
"אני לא יודע אם אתם יודעים עד כמה המובייל הפך לגדול בתחום התשלומים", אמר פרי, "אבל תדעו שהוא פשוט ענק – וזה קורה גם בישראל. חשוב מאוד לכל סוחר לאפשר מכירות באמצעות מכשירים ניידים, אבל מכיוון שיש גבול למספר היישומים שמורידים בכל טלפון חכם, כדאי תמיד גם לבנות אתר שמתאים למכשירים ניידים. בכל מקרה, ניתן לשלב מוצרים של PayPal שמיועדים לתחום הזה, וברגע שאתם מסיימים לשלב את זה ביישום שלכם, למעשה כבר ביצעתם את רוב העבודה".
לפי פרי, הפלטפורמה של PayPal מתבססת על שני עמודי יסוד: אבטחה ונוחות שימוש. "הגעתי היום כדי לדבר על העמוד השני, של נוחות השימוש. בעזרת PayPal חוסכים הרבה מאוד צעדים במהלך הרכישה, ולכן זהו תהליך יותר קצר ויותר נוח לטובת הלקוחות שלכם", הסביר.
"השירותים שזמינים כיום בישראל הם תשלומים חד פעמיים, מנויים והסכמי תשלום חשבונות. אלו שירותים שמאפשרים לבצע פעולות בלחיצת כפתור אחת, וזה כמובן הרבה יותר נוח מכל אמצעי תשלום אחר", הוא תיאר. "בהתאם לשירותים הללו, אנו מציעים מספר מוצרים למפתחים בשוק הישראלי: Express Checkout ,PayPal Payments Standard ו-Adaptive Payments. מדובר ב-API שניתן לשלבם ביישומים השונים שלכם בהתאם לצרכים שעולים עבור כל יישום".
חגי שחר, מנהל שירותי המידע ב-LivePerson, דיבר בכנס על BI שוזרם כחלק ממערכת העבודה. לדבריו, לחלק גדול מעובדי הארגון, הנתונים מהווים משתנה חשוב. "למי אכפת מנתונים? דווקא להרבה מאוד אנשים. אנחנו, באופן בסיסי, רואים שלוש פרסונות עיקריות במערכת: הסוג שמבצע את השיחה מול הלקוח, מנהל הסוכנים שנמצא מעל ומנהל הקמפיין או המערכת. לכל אדם כזה יש סוג נתונים מסוים שהוא מחפש. הסוכן רוצה לקבל נתונים על הלקוח, כדי לספק לו שירות – ולכן הוא רוצה לדעת האם הוא טוב ועמד בציפיות. מנהלי הסוכנים רוצים לדעת כמה אנשים מחכים בתור, והם רוצים את הנתונים הללו עכשיו. מנהל הקמפיין רוצה לדעת איך הכל מתנהל באופן כללי – אם יש מכירות ואין תקלות בשירות. לשלושתם חשובים הנתונים, גם אם מדובר בסוג אחר ובגישה אחרת".
את כל הנתונים הללו, אמר שחר, "ניתן להציג בלוחות שמאפשרים לבדוק באופן מיידי את התוכן הנדרש. חשוב לזכור שמשתמשים אחרים במערכת זקוקים לנתונים אחרים – חלק בזמן אמת, חלק לא. זה גם אומר שצריך לבנות ארכיטקטורה עם מחשבה לזמן ארוך, תוך התייחסות לנושאים כמו Big Data, למשל. אנחנו גדולים מאוד בתחום ה-Big Data בישראל, ואנחנו טובים בזה".
אנטון ארכיפוב, מהנדס תוכנה ומנהל מוצר JRebel ב-Zero Turnaround, הרצה על חשיבות השימוש בצינורות עיבוד נתונים, כדי לספק מוצרי תוכנה שמעדכנים ומתעדכנים באופן רציף. "כששולחים חבילה ב-FedEx, היא עוברת תהליך ממוכן שמבטיח שהחבילה תגיע בזמן ליעדה. כך צריך להתייחס לכל משימה שאנחנו מתחייבים אליה בתהליך הייצור הראשי. הרעיון הוא שכל התחייבות כזו, שנכנסת לצינור העיבוד, צריכה לעבור אינטגרציה ומבחנים אוטומטיים כדי ליצור מועמד לשחרור – וכל זאת מבלי להפריע למערכת".
ארכיפוב הזכיר כלים שונים בהם משתמשת Zero Turnaround כדי לבצע את העבודה הרציפה על המוצרים שלה, והוסיף כי "יש כמובן שלבים שונים, מבחנים ומיני מבחנים, שאת חלקם ניתן לבצע באופן ידני. אולם, יש חשיבות רבה לבדיקת איכות אוטומטית, שרק לאחריה ניתן לבצע פריסות. אנו משתמשים ב-Jekins כדי להציג את תזרים העבודה, ב-Artifactory כיישום לנקודות סינכרון, ב-LiveRebel כדי לנהל את היישומים ואת הגרסאות שלהם ובכלים נוספים כדי לשמור על התזרים בצינור העבודה".
סטאס קרישבסקי, ארכיטקט מערכות ב-Kontera Technologies, התמקד בדבריו ביישום פילוסופיית יוניקס (Unix) בארכיטקטורת תוכניות העורף של ארגון. "הגישה שאנו מאמצים עוזרת לנו לפתח יישומים חדשים ולאמץ טכנולוגיות חדשות במהירות ויעילות", הסביר. "ומה זה אומר? פעם למדנו שקוד קטן זה טוב, ובסביבה של יוניקס גם נאלצו לכתוב קוד קטן. אז גם עכשיו אנו אומרים שקוד קטן זה גם קוד יפה. איך משיגים זאת? בוחרים ויוצרים כלים שעוזרים להכין תוכניות קטנות".
לדבריו, "יישומים קטנים יותר מכילים פחות קוד, מה שבאופן פרופורציוני מוביל לפחות תקלות ביישום. בנוסף, קל יותר לתחזק את היישומים לאחר ההשקה, וקל יותר לשלב את הקוד עם יישומים אחרים, במידה ויש צורך. צריך להתמקד בזמן הפיתוח בבניית API פשוט יותר. עם זאת, בגלל ריבוי הפלטפורמות, אני בכל זאת ממליץ בבחירה ביכולת ניוד על פני יעילות".
תגובות
(0)