לראשונה מזה עשור: קיפאון בייצוא ההיי-טק; מכון הייצוא: "יש חשש להתדרדרות כלל המשק"

לראשונה מזה עשר שנים, נרשם בשנה החולפת קיפאון בהיקף ייצוא ההיי-טק הישראלי – כך עולה מניתוח שפרסמו הבוקר (ג') כלכלני מכון הייצוא. לפי הנתונים, רשם ב-2012 ייצוא ההיי-טק התעשייתי ירידה בשיעור דולרי של כ-1% בהשוואה ל-2011, ועמד על 21 מיליארד דולרים. על מנת להמחיש את חומרת המצב, מציינים במכון הייצוא, כי הירידה חלה לאחר שבשנים 2011 ו-2010 עלה הייצוא בשיעור דולרי של 7% ו-של 12% בהתאמה.

"הנתונים הללו מדאיגים מאוד. הירידה לכשעצמה איננה קריטית, אולם היא מעוררת חשש שזהו תחילתו של תהליך אשר ידרדר את כל המשק – ובעיקר את כלל התעשיות הנוצרות בעקבות ומסביב להיי-טק הישראלי", הסביר רמזי גבאי, יו"ר מכון הייצוא, בראיון לאנשים ומחשבים. "לא לחינם ההיי-טק הישראלי מכונה 'הקטר של המשק' ומנוע הצמיחה שלו. אני מפחד לחשוב מה יקרה אם הוא יחדל מלהיות כזה".

לדברי יו"ר מכון הייצוא, "אם תימשך מגמה זו – יהיו לה השלכות חמורות על הכלכלה הישראלית. המשבר הכלכלי באירופה וההאטה במשק האמריקני, לצד תחרות עזה המתפתחת מצד חברות במזרח הרחוק, משפיעים באופן ישיר על ייצוא מוצרי ההיי-טק הישראלי. המגמה של הגדלת מכירת חברות הזנק לחברות זרות, תוך הפיכתן למרכזי מו"פ במקרה הטוב, פוגעת בפיתוח תעשיית ההיי-טק הישראלית וביצירת מקומות עבודה בישראל. זאת, בעוד שמי שנהנה מכך הן חברות זרות, המייצרות בעזרת הטכנולוגיה הישראלית, מקומות עבודה מחוץ לישראל".

"חזרתי השבוע מארצות הברית, שם ביקרתי בכל חברות ההיי-טק הגדולות", אמר גבאי. "ראיתי את כל הישראלים שם ונחמץ לבי שהם שם – ולא פה. הירידה בייצוא ההיי-טק מהווה נורת אזהרה שצריכה לאותת ולהתריע לקברניטי המדינה. חייבים להמשיך ולסייע להיי-טק על מנת שהוא יישאר הקטר של המדינה".

רמזי הסביר, כי "יש לחזק את הקשר עם חממות טכנולוגיות בחו"ל, ולשכנע אותן לפתוח פה מרכזי מו"פ. נדרש גם לתת יותר עזרה לחממות הישראליות. צריך לעודד כל יוזמה שתביא ליותר תעסוקה בתחום היי-טק. נכון הוא שמשרד התמ"ת עושה רבות בתחום, לרבות שיתופי פעולה עם חברות בינלאומיות – אבל נדרש לעשות יותר. אני קורא לד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר, להגדיל את התקציבים של המדען הראשי, על מנת שפעולה זו תסייע לכל מי שמעוניין בפיתוח של ייצוא ההיי-טק".

"אינטל מנעה ירידה גדולה יותר"
במכון הייצוא מציינים כי מאז המשבר שנוצר בעקבות התפוצצות בועת האינטרנט, בשנים 2001-2002, לא נרשמה ירידה בייצוא ההיי-טק הישראלי. בשנים אלו ירד ייצוא ההיי-טק בשיעור דולרי של 10% ו-12.5% בהתאמה. עוד מציינים במכון, כי גם בשנת 2009, שנת המשבר הכלכלי העולמי – שהתאפיינה בירידה חדה ביתר ענפי הייצוא, שמר ייצוא ההיי-טק על צמיחה בשיעור של 5%.

"ללא הגידול בייצוא הרכיבים אלקטרוניים, הנובע מהפעלת המפעל החדש של אינטל (Intel) בקרית גת, היה רושם ייצוא ציוד ההיי-טק ב-2012 ירידה דולרית של 2.5%", אמר שאולי כצנלסון, סמנכ"ל כלכלה במכון הייצוא. עם זאת, ציין, כי לצד הירידות בייצוא ציוד ההיי-טק, נרשם גידול בייצוא שירותי תוכנה ומיחשוב ושירותי מו"פ.

על פי נתוני מכון הייצור, ירד ייצוא ציוד התקשורת בכ-6% ב-2012 והסתכם בכ-2.6 מיליארד דולרים – נתון המשקף כ-12% מסך ייצוא ההיי-טק. ייצוא מערכות המיחשוב רשם ירידה של כ-2% בשנה החולפת ועמד על כ-930 מיליון דולרים – כ-5% מסך ייצוא ההיי-טק.

מנגד, גדל ייצוא הרכיבים האלקטרונים בשיעור של כ-13% ועמד על כ-3.9 מיליארד דולרים, ומשקלו עומד על כ-18% מכלל ייצוא ההיי-טק. ייצוא הציוד האלקטרוני עלה בשיעור של כ-2% לכ-3.45 מיליארד דולרים – ומהווה כ-16% מסך הייצוא. חוקרי מכון הייצוא ציינו, כי ענף הציוד האלקטרוני הושפע השנה מהותית מפעילותן של החברות הביטחוניות: "ללא חברות אלו, היה רושם גם ענף זה ירידה בהיקפי הייצוא", נמסר.