חוכמת העובדים בארגון

חוכמת ההמונים היא מונח שמרבים להשתמש בו בשנים האחרונות. הרעיון המרכזי מאחורי המונח הוא שהתנהגותם של אנשים רבים יעידו על תובנות ותוצאות טובות יותר מאשר עצות של מומחים. עתה, מדברים על ההיבט של חוכמת המונים בתוך ארגונים, לרבות בתחום ההיי-טק והטכנולוגיה.

במפגש האחרון של  פורום C3 מקבוצת אנשים ומחשבים, עסקו הדוברים בהיבט של חוכמת העובדים בארגון. הם לא מחזיקים בהכרח במנדט על קבלת החלטות בארגון, דוגמת פיתוח מוצר. הניסיון המצטבר מלמד, כי אם ארגון לא מוצא דרכים יעילות לנתב את הידע של עובדיו למסלולים הנכונים – מוחמצת הזדמנות לפרוץ דרך, לחדש ולהשיג את המתחרים. יתרה מכך: הארגון עלול לאבד את העובדים עצמם, שכן עוצמת החדשנות הבוערת בהם תוביל אותם לכיוון המתחרים.

ד"ר דפנה רבן מאוניברסיטת חיפה, שהשתתפה במפגש המדובר, מבחינה בין שני סוגים של חוכמות המונים. לשיטתה, בנוסף לגישה המוכרת לנו, ישנן גם תפישות של מיקור המונים וחישוביות המונים. המשותף לשלוש הגדרות אלו הוא היכולת לאפשר עצמאות מחשבתית בארגון. תפקידן של תפישות אלו הוא לוודא שיש מגוון רעיונות, רצוי בצורה מבוזרת, וחשוב מכך – כלים לאיסוף הידע. כך, למשל, חברת תוכנה גדולה, שתפקידה לספק חדשנות ללא הרף. היא מעסיקה אלפי מוחות מבריקים. לא די להכריז על כך שכל עובד רשאי להגיש הצעות ורעיונות, אלא צריך לוודא שמי שאחראי על כך בחברה יהיה מצויד בכלים המתאימים שישכילו לאתר את ניצוץ הרעיון של העובד, שלימים יהפוך ללהיט של הדור הבא.

על פי רבן, גם בארגון שיש בו הרבה מאוד פוטנציאל של חוכמת המונים ההשתתפות בתהליך אינה סימטרית ואינה שיוויונית, זאת למרות ההצהרות השיווניות מלשכת ההנהלה. אנשים מאורגנים בקהילות לא הומוגניות. בכל קהילה, 10% מהאנשים תורמים 90% מהפעילות. מהצד האחר, אומרת ד"ר רבן, אנשים נרתמים לפעילות שאינה קשורה למשימה המרכזית שלהם והם אינם מחויבים אליה, אלא אם יהיה להם תמריץ כלכלי או דחף חברתי לשנות. ואולם, התמריץ הכלכלי בגישת חוכמת ההמונים הוא פחות רלוונטי; העובדים מונעים לרוב על ידי שני המניעים האחרים. לעתים, הגורמים שפועלים לקידום חוכמת ההמונים בארגון משתמשים בטכניקה של משחק, במסגרתה העובדים מתקדמים במסגרת פעילות בעלת תסריט מסוים.

באופן כללי יש קשר בין חוכמת המונים לשיתוף ידע. אפשר לומר, כי שיתוף הידע הוא ליבה של חוכמת ההמונים, והדוגמה האינטואיטיבית לכך היא כמובן ויקיפדיה (Wikipedia) – סוג של חוכמת המונים תחת מסגרת מסוימת. רבן מעלה עוד מספר סוגי השתתפויות פעילות של אנשים מעבר לויקיפדיה, שתכליתן היא יוזמות של חדשנות ופתרון בעיות. כך, למשל, רבן מציינת רעיונות לעיצוב ותצורות חיצוניות, גיוס כספים ותרומות. אחד הטרנדים החמים בתחום של חוכמת ההמונים הוא שיווק חיזוי. לדברי רבן, "יש היום לא מעט טכנולוגיות שמסוגלות לארגן בצורה מסודרת שיטות חיזוי שונות, בדומה לשיטת המסחר באופציות שקיימת בבורסה לניירות ערך". אלא שכאן האופציות אינן ניירות ערך, כי אם אוסף של השערות. למשל, האם פרויקט עתידי יעמוד בלוח הזמנים של הארגון או לא. הארגון אוסף השערות מאנשים רלוונטים ובעלי דעה בנושא, משקלל את הממצאים – ומחכה לתוצאות. הדימוי לאופציות בבורסה, שם אנשים שמים את כספם על ניירות ערך עם רמת סיכון גבוהה, איננו מקרי – ויש לקחת זאת בחשבון כאשר אנו ניגשים לשימוש בתוצאות פרי חוכמת ההמונים.

כמובן שגישות אלו רלוונטיות לטכנולוגיה. לכן, אין לשכוח את הפתרונות והכלים שמנמ"רים בארגונים נדרשים לספק כדי לאפשר לחכמים בארגון להציע רעיונות, לשתף ידע ולמצות עד תום את האפשרויות הבלתי מוגבלות של חברת הידע במאה ה-21.