הפנטגון אישר הרחבה משמעותית של פיקוד הסייבר האמריקני

משרד ההגנה האמריקני אישר הגדלה נרחבת של פיקוד הסייבר שיבוצע במהלך השנים הקרובות – כך דיווח אתמול (ב') הוושינגטון פוסט (Washington Post). על פי הדיווח, פיקוד הסייבר, המונה כיום 900 חיילים ואזרחים, יגדל לכ-4,900 עובדים, במטרה לחזק את יכולתה של ארצות הברית להגן על מערכות IT קריטיות ולנהל פעולות התקפיות נגד מדינות וגורמים עוינים.

פרטי התוכנית עדיין לא גובשו באופן סופי, אולם ההחלטה להרחיב את פיקוד הסייבר נתקבלה על ידי פקידים בכירים בפנטגון בסוף השנה שעברה. זאת, מתוך הכרה באיום הגובר במרחב הקיברנטי. דוברים בעילום שם ציינו בהקשר זה שורה של מתקפות, ביניהן המתקפה הקיברנטית שחוותה סעודי ארמקו (Saudi Aramco), חברת הנפט הסעודית הגדולה, שפגעה ב-30 אלף תחנות עבודה.

לפי מתווה התוכנית, שלושה סוגים של כוחות יוקמו בפיקוד הסייבר: האחד יעסוק בהגנה על רשתות מחשבים של תשתיות לאומיות קריטיות, דוגמת חברות החשמל והמים במדינה; הכוח השני ייועד למטרות התקפיות; והכוח השלישי יופקד על ההגנה על הרשתות של מערכת הביטחון האמריקנית.

"בהתחשב בשחקנים הזדוניים שיש שם, בזירה הקיברנטית, ובפיתוח של הטכנולוגיה, אין לי ספק שמי מהם ינסה לבצע מתקפת סייבר משמעותית על ארצות הברית בשלב מסוים", אמר ויליאם ג'יי לין השלישי, לשעבר תת-שר ההגנה של ארצות הברית. "השאלה היחידה היא האם עלינו לפעול ולהיערך מראש או לקרוא בעיתון על הצעדים שהיינו צריכים לנקוט מפי הוועדה שתקום לאחר מתקפה שכזו".

בארץ: הצהרות לחוד – ומעשים לחוד
לעומת האמריקנים, בישראל מצהירים הצהרות, אבל המציאות בשטח אינה תואמת אותן. ביוני האחרון הצהיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי "ישראל תהיה מעצמת סייבר עולמית". הוא אמר אז ש-"הסייבר הוא תחום בעל יכולת לפתח תעשיות שונות ברחבי העולם ויש לישראל פוטנציאל להשתלב בו. הכוונה שלנו היא לשלב את הגורמים השונים – הממשלה, התעשייה והאקדמיה – על מנת להפוך את ישראל לכוח סייבר עולמי. זהו תחום בעל חשיבות כלכלית, ביטחונית ואקדמית".

נתניהו הוסיף, כי "החלטתי להקים את מטה הסייבר הלאומי ולשלב את התחומים למען הגנת ישראל. המדינה חשופה בפני מתקפות שונות, ברמת התשתיות הלאומיות, ברמת מערכות תקשורת ועוד. יש להגן על כלל המערכות והתשתיות, ונעסוק בכך לא מעט".

בעת ההכרזה על הקמת מטה הסייבר, במאי 2011, הדגיש נתניהו את החשיבות הרבה בהשקעה בתשתיות בתחום הקיברנטי: "אנחנו מתכוונים להצעיד את ישראל לחוד החנית של תחום הסייבר בעולם. לצד החשיבות הביטחונית, יש כאן גם הזדמנות כלכלית גדולה".

אלא שבחלוף חודשים ספורים נחשף בלעדית באנשים ומחשבים, כי למרות ההצהרות והנאומים של נתניהו, תקציב הסייבר הלאומי ב-2011-2012 יעמוד על עשרות מיליוני שקלים בלבד, ולא מיליארד או מאות מיליוני שקלים – כמובטח. לאנשים ומחשבים נודע עוד, כי בסביבתו של ראש הממשלה דנו מספר סכומים לטובת תקציב הסייבר האזרחי. נתניהו הצהיר במסיבת העיתונאים שקיים עם השקת מטה הסייבר הלאומי שמדובר ב-400-500 מיליוני שקלים ואילו הסכומים האחרים נדונו בחדרי חדרים, בדיונים עם גורמי ביטחון אזרחיים ועם יועצים שונים לתחום – והם היו גבוהים בהרבה. בסוף 2010 ובתחילת 2011 דובר על סכום של 1.8 מיליארד שקלים לחמש שנים ולאחר המחאה החברתית של קיץ 2011 הוא ירד ל-1.4 מיליארד. אלא שבפועל, כך נודע לאנשים ומחשבים, הסכומים עמדו על עשרות מיליוני שקלים בלבד, והפעילות בתחום מתבצעת אך ורק ברמה שלדית.