תעשיית השבבים כמשל לתעשייה ההיי-טק כולה

הכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שייערך מחר (ה') בתל אביב, יעסוק בין היתר בעתידה של תעשיית השבבים. זאת, כאשר ברקע עולות החששות להאטה הולכת וגוברת בעולם עקב משברים כלכליים, וכן על רקע מצבה של התעשייה בישראל.

ראשי האיגוד יקראו לממשלה שתוקם בשבועות הקרובים לשים על סדר יומה את הסיוע והעידוד לתעשיית ההיי-טק – לא רק כדי לעזור לתעשיינים עצמם, אלא למשק כולו. תעשיית ההיי-טק מכניסה למדינה כ-25 מיליארד דולרים מדי שנה, המהווהים 45% מכלל הייצוא המקומי. ארבעה מיליארד דולרים נכנסים מתוך תעשיית המיקרואלקטרוניקה, שכוללת בארץ יצרניות מעבדים, דוגמת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) ומיקרון (Micron), ששמה עלה באחרונה לכותרות עקב השמועות על כוונות למכירתה. עוד חברות מהתעשייה שמכניסות כסף רב הן אינטל (Intel) וטקסס אינסטרומנטס (Texas instruments), שמנכ"לה, משה הלל, ינחה את הפאנל לצדו של דן וילנסקי – מנכ"ל וילנסקי יזמות.

נקודת המוצא עליה ידברו הלל ווילנסקי היא, כי אמנם הכלכלה העולמית במשבר, וגם בישראל דיווחו על פיטורים, אבל בסופו של דבר מצבנו טוב יותר מאשר המתרחש מעבר לים. לדעת משתתפי הפאנל, זוהי הזדמנות לתעשייה הישראלית לחזק את היתרונות שלה ולפרוץ לעולם. פוטנציאל הייצוא של תעשייה זו הוא רחב ביותר. ואולם בדיוק כמו ביתר המגזרים האחרים של תעשיית ההיי-טק, גם תעשייה זו, המעסיקה 20 אלף עובדים – שליש מכלל התעשייה – חייבת לנוע לכיוון קדמת הראדר הלאומי של הממשלה.

משה הלל ודן וילנסקי סבורים, כי אחד היתרונות של ישראל היא העובדה שהיא מאכלסת בתוכנה מרכזי מו"פ של החברות הגדולות ביותר, שבהן יש כוח הון אנושי המסוגל להתחרות עם גדולי היצרנים בעולם ובעיקר במזרח הרחוק. אבל כדי שיהיה פה מו"פ ולא יסגרו את אלו שקיימים, על הממשלה לייצר סביבה מתאימה שתמשוך משקיעים לאזורנו – ולא מדובר רק על הצד הטכנולוגי. משקיעים אוהבים יציבות כלכלית, שקט ביטחוני ומדיני, וכמובן חברה כלכלית יציבה ומאוזנת. למרבה הצער, הנתונים, כפי שיוצגו בכנס על ידי אלישע ינאי – יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל, מראים מגמה הפוכה: ירידה מתמשכת בהשקעות במו"פ, צמצום תקציבי המדען, ירידה במספר הצעירים הפונים ללימודי מדעים ועוד.

ניתן לומר, כי מצבה של תעשיית השבבים תמונת ראי של התעשיה כולה, הכוללת את תעשיית התוכנה המכניסה למדינה כ-7 מיליארד דולרים, תעשיית התקשורת המייצאת בכ-4 מיליארד דולרים ומגזרים אחרים. ינאי יבקש מהממשלה לחזור ולשבת לשולחן עגול עם ראשי התעשייה, בהשתתפות ראשי המשרדים ונציגי האקדמיה והמוסדות להשכלה גבוהה. המטרה היא להחזיר עטרה ליושנה, ולחזור על ההישגים שהיו לפורום כזה בתקופותיהם של בנימין נתניהו כשר אוצר ואלי ישי כשר התמ"ת. אז, דרשו התעשיינים סיוע כדי להגדיל את כמות המהנדסים שמסיימים כל שנה את לימודיהם באקדמיה, והפעולות בנושא אכן הובילו לכך שהמספרים גדלו בהרבה. עתה מבקש ינאי להפסיק להתפעל מכל האקזיטים שנעשים כאן, שכן למרות החשיבות והיתרונות של מהלכים אלו – זה עדיין לא תורם לביסוסה של תעשיית האלקטרוניקה והתוכנה, לרבות לתעשיית השבבים הרגישה שזקוקה לעידוד וטיפוח מתמיד.

בחלק האחרון של הכנס, כיאה לימים אלו, יופיעו בפני ראשי התעשייה שלושה מתמודדים לבחירות לכנסת שיהיו בשבוע בא: יאיר שמיר (הליכוד-ביתנו), העומד בראש קרן קטליסט; אראל מרגלית (העבודה), יו"ר ומייסד JVP; והרב שי פירון (יש עתיד). מעניין יהיה לשמוע את הבטחות מועמדים אלו, ולעקוב עד כמה הם יעמדו מאחוריהן או ישכחו אותן רגע אחרי שרגליהם ידרכו בכנסת.

משה הלל יהיה בין המנחים בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. הכנס יתקיים ב-17 בינואר במלון דיוויד אינטרקונטיננטל שבתל אביב.