פרופ' מיכאל בירנהק: "אין פתרון פלא להסדרת הפרטיות"

"אין פתרון פלא להסדרת הפרטיות בעידן הטכנולוגי החדש, בו נאספים פרטי מידע רבים. הטכנולוגיה ניתנת להסדרה, אבל יש לתקן תקנות ולחוקק חוקים בנושא הפרטיות באופן זהיר ובתבונה", כך אמר פרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' בירנהק היה אחד הדוברים בפני פורום C3, פורום המנמ"רים של אנשים ומחשבים, שסייר באחרונה במרכז האקדמי דן. מנחה המפגש היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי פרופ' בירנהק, "הזכות לפרטיות היא זכות משפטית, תלוית נורמות חברתיות ותלוית טכנולוגיה. אף שהיא שנויה במחלוקת, מדובר בזכות יסוד באמנות בינלאומית שמהווה אבן פינה בדמוקרטיה המערבית".

הוא ציין, כי ישנם כמה סוגי פרטיות: הפרטית, שעוטפת את האדם, התקשורתית, שקשורה לסודיות שיחותיו ונתונים אודותיו, זו הקשורה להחלטה, דוגמת החלטה לבצע הפלה או להשתמש באמצעי מניעה בעת קיום יחסי מין, וסודיות המידע.

האיום על הפרטיות, אמר, נובע ממספר גורמים: מהמדינה, שהיא בבחינת "אח גדול" שאוצר ואוגר נתונים באמצעות גופים שונים, מהשוק, בשל קיומם של מאגרי מידע קפקאיים, ומהרשתות החברתיות, מהן ניתן לדלות פרטי מידע רבים.

"בארצות הברית אין הגנה כללית על הפרטיות אלא 16 חוקים שונים, פדרליים, או כללים לתחום", הוסיף פרופ' בירנהק. "בישראל, לעומת זאת, קיים חוק הגנת הפרטיות מ-1981, במחצית העשור הקודם הוקמה רמו"ט ובנוסף, ב-2007 עסקה בנושא ועדת שופמן".

"העתיד של תחום הפרטיות הוא מורכב ועלול להיות עם שקיפות פחותה מזו של היום ופחות שליטה על המידע", סיכם פרופ' בירנהק.

"הפרטיות איננה עוד נורמה חברתית"
ד"ר טל סופר מהמרכז הבינתחומי לניתוח תחזית טכנולוגית שליד אוניברסיטת תל אביב דיברה על השפעתן של טכנולוגיות חדשות על היבטי הפרטיות והאתיקה. היא ציטטה את מייסד פייסבוק (Facebook), מארק צוקרברג, שאמר בינואר 2010, כי "הפרטיות איננה עוד נורמה חברתית" – אמירה שעוררה שיח ציבורי נרחב. לדברי ד"ר סופר, "יש חדירה הולכת וגוברת של טכנולוגיות חדשות לחיי היומיום שמחד עלולות לפגוע בפרטיות ומאידך עשויות להגן עליה. מדובר באינטרנט בכלל, ברשתות חברתיות בפרט, במצלמות מעקב ואבטחה, מערכות ביומטריות, ממשקי מוח-מכונה, רובוטיקה וננו-טכנולוגיה".

היא תיארה את PRACTIS – פרויקט מחקר בינלאומי במימון האיחוד האירופי שבוחן את ההשפעות האפשריות בתחום. "מטרתו של הפרויקט הזה היא לזהות ולהעריך את ההשפעות האפשריות של טכנולוגיות חדשות על איומים על הפרטיות, שיפור הפרטיות ושינויים בתפיסת הפרטיות", ציינה. "הוא מציע דרכים להתמודד עם סכנות עתידיות על הפרטיות, תוך ניצול מרבי של טכנולוגיות חדשות בתחום".

ה-"ילידים הדיגיטליים" מול ה-"מהגרים הדיגיטליים"
פרופ' ניב אחיטוב, נשיא המרכז האקדמי דן, הציג מחקר בינלאומי חדש שמאשש את הסברה לפיה בני נוער מתייחסים לנושא של אובדן הפרטיות בסלחנות רבה יותר מאשר מבוגרים. המחקר יתפרסם במרץ הקרוב.

הרצאתו של פרופ' אחיטוב נשאה את הכותרת "מי הרג את הפרטיות – האדם או הרשת?". הוא ערך בה הבחנה בין "הילידים הדיגיטליים" – אלה שנולדו החל משנות ה-80′ של המאה הקודמת, צמחו לתוך עולם המחשבים כבר בילדותם והחל ממחצית העשור הקודם חיים בפייסבוק ובטוויטר (Twitter) – ל-"מהגרים הדיגיטליים" – בני 40 ויותר, שעשויים להיות מיומנים בשליטה על מחשב, אך לא גדלו עימו.

בנוסף, פרופ' אחיטוב הציג בדבריו תוצאות של מחקר לו היה שותף, שנעשה בקרב 1,500 בני נוער מגרמניה, אוסטריה, בלגיה, פינלנד, פולין וישראל, ובחן את תפיסת הפרטיות של בני נוער בגילאים 16 עד 18. אוכלוסיית המחקר נחלקה ל-44.3% נערות ול-55.7% נערים, כאשר ישראל הייתה המדינה ממנה נדגמו בני הנוער הרבים ביותר. המחקר מומן על ידי האיחוד האירופי ונועד לבחון את השלכות הטכנולוגיה העתידית על הפרטיות.

במסגרת המחקר, ציין פרופ' אחיטוב, עלתה השאלה האם הצורך בפרטיות הוא תכונה גנטית-מולדת או נרכשת. הוא תיאר את השתלשלות הפרטיות – החל מסיפור חווה והנחש בספר בראשית ועד ימינו אלה. לדבריו, "תוצאת ההתפתחות הטכנולוגית היא אובדן ערך הפרטיות לטובת ערך החברתיות, שהיא לעיתים חברות מדומה".

חתם את המפגש ד"ר אהרון הפטמן, חוקר בכיר מהמרכז הבינתחומי לניתוח תחזית טכנולוגית שליד אוניברסיטת תל אביב.