מומחים: 2012 הייתה שנה לא קלה לקרנות ההון-סיכון – ו-2013 תהיה רעה יותר

2012 הייתה שנה לא קלה לקרנות ההון-סיכון ו-2013 לא צפויה להיות טובה יותר – כך על פי כמה מומחים שכינסה מערכת אנשים ומחשבים על מנת לסכם את השנה ולהעריך מה צופן העתיד בתחום.

שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל, אמר ש-"השנה דשדשנו במקום. זה מדאיג אותי, כי מי שנשאר במקום הולך אחורה. הדבר נכון במיוחד בענף שלנו, ואנחנו אכן מאבדים גובה. זאת ועוד, הדיבורים על התעשייה עתירת הידע הם במידה רבה פיקציה, כי ענף שבנוי על אקזיטים לא יכול להיקרא ענף תעשייתי. בעבר היו כמה חברות תקשורת כמו תדיראן, אך הן נעלמו, ולצערי – לא קמות עוד חברות כצ'ק פוינט (Check Point), כי היזמים מוכרים אותן בשלבים מוקדמים".

"אני לא רואה ש-2013 תשתפר לעומת 2012", הוסיף. "נהפוך הוא – לצערי, אני רואה עננים שחורים. הדשדוש לא נעלם ויש בעיות רבות, בעיקר של כוח אדם צעיר. העלייה מברית המועצות לשעבר, שהצילה את המדינה מבחינה טכנולוגית ומדעית, מזדקנת – ואין דור מחליף. שיעור תלמידי י"ב שניגשים לבגרות במתמטיקה ברמה מוגברת, של 5 יחידות, יורד בהתמדה. בשנה שעברה היו אלה רק 7,000 תלמידים מתוך כ-120 אלף תלמידים שהשיגו תעודת בגרות. כמו כן, על אף בעיית כוח האדם בענף, בני 45 ומעלה, בעלי ניסיון, נדחקים. גם בעיית העדר מימון מספיק לא תשפר את המצב ב-2013 וייתכן שאף תחריף אותו".

בנוסף ציין וקס את המחסור בכסף ואמר שהוא עובדה. "אין כיום קרנות הון-סיכון באותו היקף שהיה בעבר, הקרנות הבינוניות נעלמות – לא רק בארץ אלא בעולם כולו", הוסיף.

וקס ביקר את המנהג שקיים, לדבריו, לפיו "לחברה שמקים בעמק הסיליקון מישהו שעזב את הארץ לפני 30 שנים קוראים חברה ישראלית". לדבריו, "אחד היחידים שמקדם הקמת תעשייה עתירת ידע בישראל בימים אלה הוא אייל ולדמן ממלנוקס".

"מצב הענף בא לידי ביטוי במצב הייצוא", הוסיף וקס. "בעבר, 50% מהייצוא התעשייתי היה מורכב ממוצרים של תעשיות עתירות ידע. בימים אלה הייצוא לא עולה ואחת הסיבות לכך היא מצב הענף".

הוא אף ביקר את הסיוע הממשלתי לענף שלדבריו הוא קטן מאוד. "תעשיות עתירות ידע זקוקות לסיוע ממשלתי, במיוחד בשלב המחקר והפיתוח", אמר וקס. "אנחנו מתגאים שההוצאה על מחקר ופיתוח, שעומדת על 4.5% מהתל"ג, היא מהגבוהות בעולם, אך החלק של הממשלה בכך זעיר ועומד על פחות מעשירית. מדובר בנתון הנמוך ביותר בעולם המערבי. תקציב המדען הראשי עומד על כ-1.2 מיליארד שקלים לשנה לעומת כ-2.4 מיליארד בעבר. כך לא מקימים תעשיה שמושתתת על מחקר ופיתוח וכך לא מעודדים חברות סטארט-אפ להישאר בארץ".

לעומת זאת, הוא ציין את התרומה של מערכת הביטחון לענף. "אסור לשכוח את התרומה של מערכת הביטחון לפיתוח הטכנולוגי של ישראל", אמר וקס. "בראשית הדרך, רוב הסטארט-אפים התבססו על ידע שהיזמים רכשו במערכת הביטחון. צ'ק פוינט היא דוגמה טובה לכך. אני תמיד אומר שאנחנו צריכים לומר תודה לנשיא המנוח של צרפת, שארל דה גול, שבעקבות מלחמת ששת הימים הטיל אמברגו על ישראל. עד אז צרפת הייתה ספקית הנשק והטכנולוגיה הגדולה ביותר של ישראל וידידתה הגדולה ביותר. החלטתו של דה גול הביאה להלם, ששכנע את ההנהגה המדינית שאנחנו צריכים לפתח את הנשק שלנו בעצמנו – ומהר".

הצד השני של המטבע
בשונה מווקס, יוסי ויניצקי, שותף בכיר וסגן נשיא קרן ההון-סיכון אתגר, לא כל כך פסימי, "כי יש חברות עתירות ידע גדולות חוץ ממלנוקס – קונדואיט, למשל".

"העובדה שחברות סטארט-אפ לא מתפתחות לחברות גדולות איננה אסון", הוסיף. "כל מדינה שרוצה להצליח בכפר הגלובלי, שהינו סופר תחרותי, חייבת להתמקד במה שהיא טובה – ואנחנו טובים בחדשנות והמצאתיות. מה לעשות, אנחנו פחות טובים בשיווק ובניהול, ואלה התכונות שמתאימות להקמת חברות גדולות. העובדה היא שסטארט-אפים ממשיכים לקום. זאת ועוד, משקיעים זרים ממשיכים להשקיע בתעשייה עתירת הידע המקומית, לא כהשקעה פיננסית קצרת טווח, במטרה לעשות רווח מהיר, אלא כהשקעה אסטרטגית".

להערכתו, "המחסור בכסף יחריף ב-2013. לקרנות ההון-סיכון יהיה קשה מאוד לגייס כסף ומספר הולך וגדל של קרנות הון-סיכון ישראליות יפסיקו את פעילותן. אני חושש שהתחום הזה ילך ויישחק בארץ. זאת ועוד, המשקיעים המוסדיים המקומיים לא משקיעים בענף, אף על פי שהממשלה נותנת להם רשת בטחון".

"תעשיית ההיי-טק בנסיגה"
ד"ר אסתר לוצאטו, מנכ"לית לוצאטו את לוצאטו, ציינה אף היא ש-"המודל של סטארט-אפים ואקזיטים מתאים לנו. החוזקה שלנו היא בחדשנות והמצאתיות, ועל זה אנחנו צריכים לשים את הדגש. בעולם מקובלים 15 מדדים לגבי חדשנות ואנחנו בין הראשונים ברובם".

"עם זאת, יש בתעשיית ההיי-טק נסיגה וקמים פחות סטארט-אפים. להערכתי, מספר החברות שנפתחו השנה היה רק מחצית מאשר בשנה שעברה. זה נובע בעיקר מכך שיש פחות כסף כדי לממן אותן. קרנות ההון-סיכון מתקשות לגייס כסף ומשקיעות הרבה פחות בחברות בשלבי ה-Seed וה-Pre Seed". עם זאת, היא העריכה ש-"חלק מהחברות הללו כן יצליחו להתרומם, חלק יעשו אקזיטים".

ד"ר לוצאטו התייחסה לחדשנות הטכנולוגית של החברות בשוק הישראלי ואמרה ש-"כל עסקות האקזיט הגדולות שנעשו בארץ נבעו ממנה. זו מביאה לכלכלה שלנו הרבה מאוד כסף".

לדבריה, "אני לא רואה שינויים גדולים ב-2013 לעומת 2012 – המגמות השליליות תימשכנה. אני מקווה שב-2013 נעמיק את הפעילות שלנו במזרח – בדרום קוריאה ובסין – ואולי גם בברזיל. אלה הם האזורים הצומחים, שם מצויים הן הכסף להשקעות והן השווקים, מה גם שצריך להגיע לאיזון גיאוגרפי – גם במקורות המימון וגם בשווקים. מרכז הכובד הכלכלי של העולם עובר מזרחה".

"תקציב המדען הראשי בהחלט לא מספיק"
דובר נוסף במפגש היה אבירם ז'ולטי, סגן המדען הראשי במשרד התמ"ת. גם הוא אמר ש-"המצב לא פשוט. תקציב המדען הראשי בהחלט לא מספיק. השנה נגמור עם תקציב של כ-1.5 מיליארד שקלים, כאשר נתנו מענה רק לרבע מהבקשות שהגיעו למדען הראשי. אנחנו מקבלים תקציב נמוך בתחילת השנה ובמהלכו משרד האוצר מגדיל אותו, בעקבות בקשות שלנו".

"במשרד המדען הראשי משתדלים לעשות ניצול מיטבי של התקציב, על ידי עזרה לאלה שזקוקים לו יותר מאחרים ומציאת מקורות נוספים", הוסיף ז'ולטי. "אנחנו מציעים חוק אנג'לים מעודכן, שיהיה יותר אטרקטיבי למשקיעים הקטנים, למשל. השגנו גם הטבות מס לתעשיית ההיי-טק".

גם הוא הביע דאגה לגבי מה שעתיד לקרות בענף בשנה הבאה. "יהיו לנו בעיות תקציביות לא קלות. אנחנו נכנסים לשנת 2013 ללא תקציב", אמר ז'ולטי. "אני מעריך שלא יהיה תקציב למדען הראשי עד להקמת ממשלה חדשה, וכל התהליך יכול לקחת עד יוני. במשך ששת החודשים הראשונים של השנה 'נחיה' על תקציב חודשי של 1 חלקי 12 מהתקציב של 2012. הצרה היא שלא נקבל 1 חלקי 12 מהתקציב הסופי, שעמד על 1.5 מיליארד שקלים, אלא מהתקציב המקורי – 1.2 מיליארד".

מבט חיובי על המצב
עופר שושן, יזם סדרתי ומנכ"ל One Hour Translation, ציין ש-"בהחלט יש פחות כסף בשוק, בגלל המשבר הפיננסי בעולם והמצב בארץ. הכסף של קרנות ההון-סיכון בא מחו"ל ורוב מה שקורה בעולם משפיע על מצב התעשייה בארץ. עם זאת, אני רוצה להסתכל על המצב מההיבט החיובי. נכון שיש פחות כסף אולם להערכתי, המצב קשה יותר, כי המודל העסקי צריך להשתנות – וזה ניתן לביצוע".

"החברה הנוכחית שלי, One Hour Translation, הוקמה ללא מימון חיצוני, על בסיס מודל שגרם לה להרוויח מהיום הראשון להקמתה", הסביר. "מדובר על חברה שנותנת שירותי תרגום מהיר דרך האינטרנט. ישראל היא מעצמת רשת עולמית וזה בא לידי ביטוי בפיתוח יישומים, טכנולוגיות וחברות. מעמדנו מצוין בשוק זה".

"2013 תהיה שנת מפנה, שנה שבה יותר ויותר סטארט-אפים שיוקמו יתבססו על הון עצמי ופחות על מקורות הון חיצוניים, בעיקר של קרנות הון-סיכון", העריך שושן.

"הקרנות צריכות להשתנות"
לעומתו, איל ליפשיץ, מנהל שותף ומנכ"ל קרן ההון-סיכון פרגרין, אמר ש-"2012 הייתה שנת מפנה בתעשיות עתירות הידע בישראל, ובעיקר בתעשיית הסטארט-אפים".

"אין ספק שקרנות ההון-סיכון מאבדות גובה", הוסיף. "יש לכך שתי סיבות: קשה מאוד לגייס כסף, והתופעה הזו קיימת בכל העולם, והמודל העסקי הישן כבר לא עובד. קרנות ההון-סיכון הגדולות שורדות, הבינוניות – של 100 עד 150 מיליון דולרים – נעלמות והקטנות הופכות לקרנות מתמחות. השיטה הישנה, שבה קרן הון-סיכון היא משקיעה בלבד, חולפת מן העולם. הקרן צריכה להיות יותר מעורבת ולסייע לחברה בניהול, שיווק ועוד".

"בנוסף, חל שינוי בנושא המימון", ציין ליפשיץ. "חברת סטארט-אפ כבר לא רואה בקרן ההון-סיכון את מקור המימון העיקרי שלה וזו גם הפסיקה להוות אופציית המימון הראשונה. כיום, החממות הטכנולוגיות הפכו למקור המימון החשוב והראשוני של חברות ההזנק". הוא הגדיר את תהליך הפרטת החממות הטכנולוגיות כ-"צעד חיובי מאין כמוהו. משקיעים זרים רציניים, כמו האצ'ינסון מהונג קונג, נכנסים כמשקיעים, מה שמוכיח שהטכנולוגיה הישראלית מושכת משקיעים זרים".