אנשי עסקים פלסטינים: ישראל מעכבת הקמת חברת סלולר נוספת בגדה המערבית

אנשי עסקים פלסטינים מאשימים את ישראל בעיכוב ההקמה של חברת סלולר נוספת בגדה המערבית. לטענתם, העיכוב בהשקת הרשת החדשה ימנע השקעות זרות ברשות, להן היא זקוקה מאוד לחיזוק מצבה הכלכלי.

הוויכוח, לדברי הפלסטינים, נסוב סביב התחייבות ישראלית שניתנה לפני כשנה בתיווכו של השליח המיוחד למזרח התיכון וראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, להקצות תדרים נוספים לשימוש בשטחי הרשות הפלסטינית. לטענתם, ישראל התחייבה לשחרר תדרים בתחום ה-6.8 מגה-הרץ עד ה-1 באפריל השנה, וגם לשחרר רצועות נוספות לג'אוואל, מפעילת הסלולר הפלסטינית הנוכחית. אולם עד כה, אומרים הגורמים הפלסטינים – ישראל לא עמדה בהסכם.

התדרים הנוספים דרושים לצורך הקמת חברת סלולר נוספת בגדה, ווטאניה פלסטין (שרוב הבעלות עליה היא של חברת קיו-טל מקטאר). ווטאניה הבטיחה להשקיע כ-700 מיליון דולרים במהלך עשר השנים הקרובות ולספק כ-3,000 משרות בשטחי הגדה. היוזמה זכתה לגיבוי של בלייר, שפעל לטובתה במשרד התקשורת הישראלי, והביא לחתימת הסכם בין הרשות הפלסטינית למשרד.

לדברי נתי שוברט, סמנכ"ל בכיר לניהול ספקטרום ורישוי תדרים במשרד התקשורת, אכן נחתם הסכם עם הרשות הפלסטינית לפני כשנה, שלפיו תקצה ישראל תדרי רדיו לשימוש בשטחי הרשות. לדבריו, "אחד הפרקים בהסכם אוסלו מ-1995 דן בנושא התחום האלקטרומגנטי, ואחד הסעיפים בו מדבר על כך שישראל תדאג גם לרשות, בהתחשב במגבלות ובתוואי השטח".

ההסכם שנחתם לפני כשנה, אמר שוברט, התנה את הקצאת התדרים בצעדים שעל שני הצדדים לנקוט. "לפי ההסכם, הצעד הראשון היה צריך להתבצע על ידי ישראל, והוא אכן בוצע. כעת הכדור נמצא אצל הרשות, שלא ביצעה את מה שהייתה צריכה".

שוברט סירב להתייחס לפרטי ההסכם בטענה שהוא אינו פומבי, והוסיף, כי אנשי משרד התקשורת הפלסטיני פנו לאנשי משרד התקשורת הישראלי והציגו בפניהם את הקושי לממש את הצעד שלהם, "וכעת אנחנו שומעים את הדברים ומנסים לחשוב, ביחד ולחוד, האם יש מוצא נוסף, או דרך שתקל על משרד התקשורת הפלסטיני לעמוד בהסכם. כרגע", מציין שוברט, הכל עומד ואי אפשר להתקדם".

במקביל, פורסם בכלי תקשורת שונים, כי ווטאניה דורשת מהרשות הפלסטינית החזר של 140 מיליון דולרים ששילמה לה כמקדמה על התדרים, כמו גם עוד כ-200 מיליון דולרים שהחברה כבר הוציאה על תחילת הפריסה של הרשת.

שר התקשורת הפלסטיני, משחור אבו-דאקה, צוטט באמצעי התקשורת כשאמר: "איך נוכל להחזיר את כל הכסף הזה בבת אחת, כשאנחנו נאבקים רק כדי לשלם משכורות? הפלסטינים אינם יכולים להרשות לעצמם לאבד את ההשקעה הזאת – לא רק בשל התועלת המיידית של העסקת אנשים והגברת ההשקעות, אלא גם משום שהיא תרפה את ידיהם של משקיעים פוטנציאליים נוספים מלהשקיע בסקטורים אחרים ברשות".