הוריקן סנדי: שעתן הגדולה של הרשתות החברתיות

הוריקן סנדי, שיש מי שכבר כינו אותה "אם כל הסופות", מביאה עמה לא רק נזקים בנפש וברכוש, אלא גם פגיעה כלכלית קשה. על פי הערכות ראשוניות, הנזקים שצפויים להיגרם לכלכלה האמריקנית כתוצאה הסופה נאמדים בכ-15 עד 18 מיליארד דולרים. סגירת שערי הבורסה תפגע קשות במניות של חברות רבות, וביניהן גם חברות ישראליות שנסחרות בנאסד"ק. השאלה המרכזית שתעמוד על סדר היום מיד אחרי שסנדי תעזוב את החוף המזרחי של ארצות הברית, היא עד כמה מהר יצליחו הארגונים להתאושש ומתי יחזרו לפעילות שגרתית כל אותם גורמים שמשפיעים על חיי היומיום.

סביר להניח שבשבועות האחרונים, שבהם נשמעו התרעות מפני סופה כגון סינדי, היו עסוקים מנהלי הטכנולוגיות בארה"ב ברענון תוכניות החירום להגנה על תשתיות המחשב שלהם, גיבוי הנתונים והבטחת שרידות המערכות. סופת הוריקן ברמה של סנדי מביאה עמה פגיעות בעוצמות כל כך אדירות, שקשה מאוד לתרגל את הנזק שנגרם מהן "על יבש". לכן, מרכיב אי-הוודאות פה הוא גדול מאוד. כל מה שנותר הוא להסתכל על מה שיש ולהתפלל שהכל יעבור בשלום.

בינתיים, עד שסנדי תחלוף לחלוטין, החלו דיונים ברחבי הרשת על מקומן של הרשתות החברתיות במצבי חירום. אין ספק שסנדי היתה ועונדה אחת משעות המבחן הגדולות של הטכנולוגיות הללו. אתרי החדשות הטכנולוגיים מציינים – ובצדק – את עוצמתן של הרשתות החברתיות בשעת משבר, ומקווים שלא נסבול כולנו מתקלות וקריסות.

החדירה הפנומנלית של הטלפונים החכמים, מחשבי הלוח וממשקי המדיה האחרים, מאפשרים להעביר מידע רב יותר לתושבים בזמן אמת. השרתים של גוגל (Google), פייסבוק (Facebook) ורשתות חברתיות אחרות, מתמודדים בימים האחרונים עם עומסים בלתי רגילים של גולשים, שמבקשים להישאר מעודכנים לא רק בנושאי הסופה, אלא גם בספורט (השבוע החלה ליגת ה-NBA), באקטואליה וכמובן במערכת הבחירות האמריקנית, שתבוא לסיומה בעוד שבוע.

כמו SMS בנהיגה
הציניקנים כבר העלו לרשת פוסטים שתהו האם כל משאבי המחשב האלו, שיועמדו לטובת הגולשים הכלואים בביתם, הם גורם מסייע או שמא מעכב? החשש הוא, שאנשים יהיו שקועים כל כך בחיפוש מידע אחר הוריקן סנדי, עד שישכחו לעשות את הדבר החשוב ביותר: להציל את חייהם. אחד הבלוגרים השווה את זה לשליחת SMS תוך כדי נהיגה.

ויש גם פן אחר לנוכחותן של הרשתות החברתיות בזמן סערה: התמונות שמעלים הגולשים שמוכנים לסכן את עצמם ולצלם את הסערה מקרוב, רגע לפני שהם מתפנים או עפים עם הגלים. התכנים האלו, החוזרים על עצמם בכל אירוע מן הסוג הזה, הופכים אחר כך לתיעוד היסטורי בלתי אמצעי שישודר באינספור אמצעי תקשורת, יעטר סיפורי גבורה וישמש נושא לתערוכות במוזיאונים מכובדים. באמריקה כמו באמריקה…

חוקרי מדיה בוודאי יעקבו בדריכות אחר התנהגות הגולשים כתוצאה מהשימוש ברשתות חברתיות במהלך הסופה. אנשי אקדמיה, פסיכולוגים ואנשי תקשורת טוענים, כי השלטונות ואלו שמזרימים מידע על הסופה, לא ינצלו את המדיה ליצירת בהלה מוגזמת – שהיא לכשעצמה מסוכנת. אין ספק, שהעובדה שסנדי בחרה להתמקד בניו-יורק – בירת הסחר, התרבות ומרכז העצבים של העולם, הופכת אותה לסיפור ראשי בכל אתרי החדשות. יש לכך מחיר מסוים והשאלה "היכן הגבול?", היא שאלת מיליון הדולר.

כל זה, כאמור, מותנה בכך שהתשתיות הפיסיות בחדרי השרתים והמחשבים המרכזיים באזור הסופה טופלו כראוי, ויוכלו להמשיך ולתפקד בשעת חירום, והחשוב מכל: לחזור לשגרה כשהסופה תעבור. זה נכון גם לגבי כל יתר הארגונים במגזרים השונים, שללא מערכות מיחשוב ומידע אינם יכולים לספק שירותים ולתפקד. היכולת להתאושש במהירות תהיה המבחן האמיתי של המנמ"רים באותם ארגונים, מעבר למבחן ההישרדות האישי.

השורה התחתונה: ניתן להעריך שיותר מכל, תלמד סופת ההוריקן הזו את האמריקנים, שמטרתה של רשת חברתית היא לתרום לאנושות את היכולת להקשיב, לשתף ולסייע לאחרים לעבור בשלום סופות איומות כמו סנדי.