פודקאסט: "שוק מערכות המידע נמצא בפריחה והוא עלה לקומת ההנהלה"

שוק מערכות המידע והמחשוב (IT) הוערך בכשבעה מיליארד דולר (נכון לשנת 2021), ועל פי תחזיות אחרונות של STKI הוא צפוי לצמוח בשנים הבאות בין 10 ל-12 אחוזים. השוק מורכב ממספר חברות גדולות המספקות שירותי מיקור חוץ טכנולוגים למגזרים השונים במשק, ומעסיקות אלפי עובדים במסגרות שונות. אחת החברות הדומיננטיות בשוק זה, והוותיקות בו, היא נס טכנולוגיות, שהוקמה ב-1999 על ידי איש העסקים היהודי זאב וולפסון ורביב צולר, שהיה גם מנכ"לה ונשיאה הראשון. ב-2014 החברה נרכשה בידי קבוצת חילן.

בפרק הזה אנחנו נארח את שחר אפעל, מנכ"ל החברה. אפעל החל לעבוד בחברה בשנת 2000 ובין השנים 2005 עד 2008 שימש כמנכ"ל ונשיא. לאחר מכן פרש, וב-2013 חזר לחברה לכס המנכ"ל והנשיא, תפקיד שבו הוא מכהן עד היום.

בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, אמר אפעל בין היתר כי "שוק ה-IT נמצא בפריחה והוא עלה לקומת ההנהלה". לדבריו, כיום אין אתגר רק של להביא תקציבים, אלא לוודא שהדבר קורים בקצב המהיר.

הקורונה, כמובן, תרמה לכך וגם המודעות של הנהלות ליישם אוטומציה שתביא להתייעלות, עובדה שמשפיעה מן הסתם על הביקושים בשוק ה-IT.

בראיון מתייחס אפעל למגמות העתידיות בשוק, למכרז הענן והשפעתו על הענף, לשימור ההון האנושי, ולשאלה האם ענף ההיי-טק במשבר.

בראיון השתתף רון קסלר, עורך הפודקאסטים של אנשים ומחשבים.

אתה משמש כמנכ"ל פעם שנייה. מה הביא אותך לחזור אחרי שפרשת?
"הגעתי לנס בשתי תקופות שונות. נס הוקמה על בסיס של שש חברות שונות, אני הייתי הבעלים של אחת מהן. זה היה סוג של יזמות. נגענו בכמה דברים שהיו אז חדשים, כמו למשל רשתות ארגוניות, ועוד תחומים אחרים שצמחו אחר כך. לימים התברגתי בצמרת הניהולית של החברה, ומוניתי להיות מנכ"ל.

לאחר פרישתי, עברתי לצד של המשקיע, ואז הגיעה הזדמנות לחזור לנס. הצטרפתי לחילן, ברכישת נס מהבעלים האמריקנים על ידיה, והמטרה הייתה להפוך את נס לחברה ישראלית. זה השלב שבו החלטתי לחזור. זה אירוע שברמה הניהולית היה עבורי חוויה מיוחדת, ואני ממליץ לכל אחד שיכול – לעשות זאת. וגם צריך לזכור שחזרתי לסיטואציה אחרת לגמרי, חשתי שאני מגיע לא רק כמנכ"ל, אלא כמי שבא גם להוביל את החברה".

כמה עובדים היו לך בקדנציה הראשונה, וכמה היום?
"נס ישראל, בקדנציה הראשונה, העסיקה 2,000 עובדים. היום – 4,000. ההתקדמות הייתה אורגנית, תודות למנהלים והעובדים שלנו, וגם על ידי מיזוגים ורכישות והיכולת שלנו לשמר עובדים".

מה המשמעות של ניהול חברת IT היום בשונה מבעבר?
"אני חושב שאנחנו בתקופה של לבלוב ופריחה. ה-IT עלה לקומת ההנהלה. כיום האתגר אינו רק להביא תקציב, אלא לבצע את הפרויקטים בקצב הנדרש. הסיבה לכך היא קודם כל המודעות העולה של ארגונים למהפכת הטרנספורמציה הדיגיטלית, שנתנה זריקה מאוד גדולה לשוק, וגם הקורונה, שגרמה לכל ההנהלות להבין שאם הן יגבירו את הדיגיטל, הארגונים ישרדו טוב יותר בשוק התחרותי".

לקחים הפקתם מהקורונה?
"בקורונה עברנו מהלם, שהיה קצר מאוד ברמה של שבוע-שבועיים, והתחלנו ליישם את התכונות האג'יליות, שהן חלק מהדי.אן.איי של החברה שלנו. אופי העבודה אצלנו הוא שחלק מהעובדים נמצא אצל לקוחות ועבד גם קודם מרחוק, כך שעבודה היברידית לא הייתה חדשה אצלנו. התאמנו את עצמנו כמובן למציאות – הגדלנו את האפשרויות לעבודה מרחוק, אגב דבר שאנו ממשיכים עד היום כי גילינו בזה פוטנציאל להתייעלות. ברמת השוק, נוצרה תובנה אצל לקוחות לגבי חשיבות הנושא של שירותים מנוהלים שאנחנו מתמחים בו. לקוחות אמרו לנו, 'אם יש לכם שירות מנוהל – צאו לדרך'. וזה השינוי".

איך משמרים הון אנושי, במציאות שבה החברות לא נתפשות כהיי-טק?
"זו שאלה מעניינת. ראשית אני חייב להגיד שב-20 השנה האחרונות הגיל הממוצע של המגויסים לנס הולך ויורד, והוא עומד כיום על 29. כלומר, החברה הולכת ונעשית צעירה. אנחנו חברה ששומרת מאוד על שוויון מגדרי – חמישים אחוז מהעובדים הם נשים וגם אחוז הרווקים והרווקות אצלנו גבוה. אני מעריך שחלק מהעובדים רוצים להיות חלק ממערכות ממשלתיות או ציבוריות, שמשפיעות ומשרתות את כלל אזרחי המדינה".

מה המשמעות של מכרז הענן ואיפה אתם בסיפור הזה?
"ראשית, בראייה כלכלית כל אחד משחקני הענן הגדולים מקים פה 2-3 דטה סנטרים בעלות של חצי מיליארד דולר לכל דטה סנטר. כלומר מדובר פה בהשקעות ענק, והאימפקט של זה משתווה לדעתי לאימפקט שנוצר כתוצאה מהקמת המפעלים של אינטל בקריית גת. גם אז אמרו שזה משנה כלכלה, רק בשונה מאינטל, שהיא ממוקדת יצוא, הענן ייצר מקומות עבודה פה בישראל ויסייע בסופו של דבר לכל אחד מאיתנו לקבל שירותים טובים יותר. אנחנו נעבוד עם כולם, כי יש לנו נוכחות גדולה בממשלה וכבר התחלנו להדריך את העובדים שלנו".

איך אתה רואה את המשבר שקיים כיום בענף ההיי-טק?
"הענף נמצא במשבר רגעי, יותר – תיקון. המשבר החל כתוצאה מכמויות כסף גדולות שהיו בשוק, שיצרנו ביקוש מטורף לעובדים, והגענו לאנומליות בשוק העבודה, שכולם סבלו מזה. לדעתי התיקון יגרום לרציונליזציה בשוק התעסוקה, וזה דבר טוב. דבר אחד ברור, תמיד תהיה עבודה למי שעובד בשוק הטכנולוגיה, וזה מעודד".

להאזנה לפודקאסט המלא