"ישראל עוסקת בשינון, לא בחשיבה – ההיי-טק דורש חשיבה, לא שינון"

"מדינת ישראל עוסקת בשינון לא בחשיבה – ההיי-טק דורש חשיבה, לא שינון", כך הסביר דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל ומועמד לשמש כמנכ"ל החברה, את המהפכה הנדרשת בענף החינוך, שצריכה להכשיר אנשים שיעבדו בתעשיית ההיי-טק ויאפשרו שגשוג וסגירת פערים, נושאים שהוא רוצה לעסוק בהם בכנסת. כיום פרלמוטר מועמד במקום השני ברשימת גשר של אורלי לוי אבקסיס.

לדברי פרלמוטר, בראיון לאנשים ומחשבים, אף מפלגה אחרת לא מתמקדת בשיפור החינוך ובסגירת פערים בהזדמנויות להיקלט בהיי-טק. פרלמוטר התקדם במעלה הסולם באינטל, ולאחר שהוביל כמה מהפיתוחים הגדולים שלה במרכז הפיתוח בחיפה עבר למטה החברה ושם הגיע עד לדרגת סגן נשיא בכיר. שמו הוזכר כמועמד לתפקיד מנכ"ל אינטל, אך כאשר זכה בריאן קרזניץ' בתפקיד לפני כארבע שנים פרש פרלמוטר מהחברה.

איך הגעת דווקא לגשר?
"רוב האנשים עוקבים אחרי מה שעשיתי באינטל וכיום כדירקטור במלאנוקס, אבל אני גם עוסק יחד עם אשתי בנושאים הקשורים באלו ש"גשר" מטפלת בהם – שוויון הזדמנויות, התאמת החינוך למאה ה-21, וחדשנות בתחומים כגון בריאות ותחבורה.

אני משקיע לא מעט מזמני וגם מכספי בחיבור ציבוריים שלא מגיעים להזדמנות לעבוד בהיי-טק. לדוגמה, ערבים (פרלמוטר הוא חבר בעמותת צופן – א"ב), אתיופים ועוד. עמותת צופן עזרה להגדיל את מספר המועסקים בהיי-טק מהמגזר הערבי מחצי אחוז ל-3.5-4 אחוז.

אני גם חבר בעמותת תובנות בחינוך, המסייעת לבצע מהפכים חינוכיים בבתי ספר בפריפריה הכלכלית חברתית בכל הארץ. בתוך 3-4 שנים, ובהשקעות לא גדולות, בעיקר בהבאת מתנדבים ועזרה למנהל בייעוץ, הצלחנו לשנות את המצב בצורה מרשימה.

הפעילות בעמותות מביאה תוצאות נהדרות וצריך להמשיך בה, אבל כדי לקדם חלק מהנושאים הללו נדרש שינוי מציאות ברמה של נבחרי ציבור – החלטות בנושא של תקציבים, שינוי חשיבה איך מטפלים במערכת הבריאות והחינוך. אנחנו מחנכים את הילדים בשיטות שאני למדתי, וזה היה די מזמן. צריך לשנות את השיטה ולהביא יותר אנשים. הפערים החברתיים הם בנפשנו".

למה לא תנסה לעשות זאת במפלגה גדולה?
"תמיד, גם באינטל, הייתי זה שבא מהצד ומלמטה עם רעיונות אחרים ולא דרך המיינסטרים. יש המון יתרונות למצב זה, כי הוא מאפשר מחשבה יותר נקיה ויותר שפויה. במפלגות יותר גדולות אתה נבלע ברמת רעש של המון נושאים מטופלים. התרשמתי מזה שאורלי אומרת שהיא רוצה להיות שרת בריאות, אפילו עד כדי פירוק קואליציה. כמו מערכת החינוך, גם מערכת הבריאות זקוקה למודרניזציה שבאה מתעשיית ההיי-טק".

מה צריך לעשות כדי לבזר את הצלחת ההיי-טק בכל הארץ?
"ההיי-טק מרוכז ברובו ככולו בין שיינקין בתל אביב לשנקר בהרצליה. צריך לפזר אותו יותר, כדי להגיע לנגישות. צריכים להקים מרכזים גם במקומות אחרים ולעשות את זה בתבונה. היום כל מועצה מקומית מקימה פארק היי-טק. צריך לפזר את ההיי-טק בפריפריה, אך לעשות זאת בצורה של פארק מרכזי אחד בכל אשכול יישובים וחלוקת הארנונה ביניהם. מיקרוסופט לא תבנה 200 מרכזי פיתוח.

צריך להוסיף מורים למתמטיקה ופיזיקה אבל גם להשתמש בטכנולוגיה כדי שיותר תלמידים בפריפריה יוכלו ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה, כדי להביא יותר מוחות חושבים לתעשייה ולא רק ממרכז הארץ.

מעבר לזה לא צריך לעשות הרבה. אני מקווה שתקציבי המחקר והפיתוח לאוניברסיטאות יגדלו, כי יש נושאים שכל הזמן מתחדשים, כדוגמת בינה מלאכותית, מי חשב על זה לפני עשר שנים?

צריכים לקחת את ההצלחה של ענף הרכב ולמנף אותה גם לתחומים נוספים, כגון רפואה דיגיטלית. בתחום זה יש המון עוצמה וידע במדינת ישראל, ובתי החולים יכולים ליצור מצב שבו נותנים ליזמים להתנסות עם רופאים, להבין מהם האתגרים ומה הבעיות המעניינות, ולאפשר להם לבצע פרויקטי בטא. אם היו יכולים לתת לאנשים לעשות דטה אנליטיקס על בסיסי הנתונים, אפשר לעשות המון פעילות על מנת לתרום למערכת הבריאות בישראל. בקיצור, צריך לחשוב על עולם הידע ועולם היי-טק בצורה יותר רחבה מאשר ההסתכלות העכשווית.

אני חושב שצריך לשמר את הטבות המיסוי, לדוגמה על האופציות שמקבלים העובדים. כל הדברים שמדינת ישראל היתה טובה בהם, כך התעשיה מצליחה למשוך את האנשים הטובים, לתגמל אותם היטב ושיריצו את ישראל קדימה".

לסיכום אמר פרלמוטר: "אני מקווה להיות חבר בוועדות הקשורות לכלכלה וצמיחה, כגון ועדת הכלכלה וכמובן וועדת החינוך".