בחירות 2019: דור ה-Z והטכנולוגיה צריכים להיות על סדר היום

מחר (ד') ככל הנראה תתפזר הכנסת ונלך לבחירות. בחירות 2019. המפלגות השונות יציעו לנו את מרכולתן ויתקפו את יריביהן. ביטחון, כלכלה, חברה, מדיניות ועוד שלל נושאים יככבו בקמפיין שצפוי לנו עד ה-9 באפריל. יש לקוות שגם הנושאים הטכנולוגיים ימצאו את מקומם. כך או כך, אני מבקש להציע כאן נושא שמן הראוי שגם הוא יעלה על סדר היום, ויהפוך לאחר שתושבע הכנסת ה-21 לחוק.

לא מזמן נחשפתי להתכתבות ווטסאפ של אחד מחבריי הקרובים עם אחותו, שלומדת באחד המוסדות האקדמיים המובילים. היא פירטה בפניו את הקשיים שמולם היא וחבריה מתמודדים מדי יום. "הם אפאטיים", טענה האחות. "אין שירות, אין תגובתיות – לא למזכירות בטלפון ולא למייל. אני שונאת את כל המערכות!". "הם מתעלמים מאי-מיילים", המשיכה, "הציונים שלי מתפרסמים באיחור רב והפורטל שלהם מיושן וגרוע. לפעמים אני צריכה להיות עם המזכירה בטלפון, רק כדי שתראה לי איפה נמצא הסילבוס ולאילו קורסים אני צריכה להירשם. עכשיו המזכירות לא רושמות יותר סטודנטים, הסטודנטים צריכים להירשם בעצמם, ולאחר מכן הם מחויבים לשלם על כל הקורסים וכל הטעויות שהמערכת עשתה. אני משלמת קנסות על גבי קנסות ואחרי זה לכי תוכיחי שהמערכת דפוקה".

אותה אחות היא חלק מדור ה-Z – דור שמכיל את מי שנולד משנת 2000 ועד היום. הם הגיחו לעולם שבו הדיגיטל, האינטרנט, הסלולר והטכנולוגיות החדשות האחרות תופסים חלק מרכזי ובלתי נפרד מחייהם כבר בגיל צעיר. הם מעבירים שעות רבות בזירות אלה במהלך היום ומבצעים כמעט כל דבר באמצעותן. השווקים העסקיים הבינו את הפוטנציאל הכלכלי והדרישות של דור ה-Z, ומרביתן ביצעו מהפיכות רחבות היקף בזירה הדיגיטלית והשקיעו משאבים כספיים עצומים במטרה לצמצם את הפער בין הגישה השמרנית שלהן לדרישות של דור זה.

"חוק הפקס" עבר – הגיע תור "חוק ה-Z"

לפני כמה חודשים אושרה הצעת חוק שלפיה כל משרד ממשלתי יחויב להציע אפשרות לפנות ולשלוח טפסים באמצעות המייל. הפעולה של שליחת פקס כשלעצמה איננה מסובכת, אבל היא מסורבלת, שכן למרבית האנשים אין מכשיר פקסימיליה זמין. "חוק הפקס", כפי שהוא מכונה, נועד להקל על אזרחים בפעילויות הבסיסיות שלהם אל מול משרדי הממשלה. לכן, לא ברור כיצד לא חוקק עדיין חוק שנועד להקל על מיליוני אזרחים, בני דור ה-Z.

במקום להמשיך לנסות ולחוקק חוקים פופוליסטיים, שפרט לרעש תקשורתי אין להם כל אפקט, מן הראוי שחברי הכנסת הבאה יחוקקו, לדוגמה, את "חוק ה-Z", שיחייב גופים ממשלתיים, רשויות מקומיות, מוסדות חינוך, מוסדות תרבות וכל גוף אחר שזוכה לתקצוב ממשלתי לבצע מהפיכה דיגיטלית שתתאים לסטנדרטים של דור ה-Z. החוק ייטיב עם כל האזרחים, אבל בעיקר עם הצעירים, שמהווים את דור המנהיגים הבא במדינה.

יוחאי בראב, מנכ"ל BCI. צילום: יח"צ

מה צריך להיכלל בחוק? עליו לחייב הטמעת מערכות חכמות, שיאפשרו לציבור הרחב לבצע כל פעולה, קטנה וגדולה, בדיגיטל, בכמה הקלקות פשוטות, מבלי לצאת מהבית.

בירוקרטיה מיושנת במקום חוק שמתאים לעידן הנוכחי

קחו לדוגמה את מגזר העסקים הקטנים. הקמת עסק קטן מחייבת את בעליו לעבור כל כך הרבה שלבים עד שהוא יכול להתחיל לעבוד, כשאת מרביתם הוא צריך לעשות תוך כיתות רגליים למשרדים שונים. כמנוע הצמיחה של ישראל, מגזר העסקים הקטנים הוא הגורם החשוב ביותר ליציבות הכלכלה, כך שלא מובן מדוע המדינה מערימה עליהם כל כך הרבה קשיים ובירוקרטיות, במקום לספק להם אפשרות לבצע את הכל מכל מקום ובכל זמן. הרי בסופו של דבר, זה ישתלם לה.

אותה אחות שהוזכרה כאן קודם היא דוגמה מייצגת לסטודנטית שמשקיעה את מיטב כספה כדי לרכוש השכלה ו-"בתמורה" נתקלת בקשיים ובירוקרטיות, שמביאים לכך שיש למוסד האקדמי שבו היא לומד אפשרויות מועטות להתקרב לסטודנטים ולעזור להם, רתיעה מחדשנות ובשלב מסוים גם עיכוב בהתפתחות ובצמיחה שלה ושל עמיתיה לספסל הלימודים.

ההצלחה של ישראל בפן הטכנולוגי מיתגה אותנו כמעצמה עולמית בזכות מוחות מבריקים שהובילו לפיתוחים המשנים את העולם בתחומים מגוונים, ועם הצלחה אין להתווכח. דווקא בשל כך, מקומם לראות כיצד אותה מדינה, המתפארת בהישגיה הטכנולוגיים, עדיין עובדת עם מערכות ישנות, שמתאימות לעשורים הקודמים, ולא מבצעת התאמה לדרישות של הציבור בכלל ודור ה-Z בפרט. אני משוכנע שחוק אחד יוכל לצמצם פערים אלה.

הכותב הוא מנכ"ל BCI.